חייו של רועי שפר, בן 27, השתנו לפני שלושה שבועות מהקצה אל הקצה. שפר, מאמן כושר בהולמס פלייס בקניון עזריאלי בחיפה, כחולה בלוקמיה והחל מיד בטיפולי כימותרפיה. בעקבות הטיפולים הוא נזקק לתרומת טסיות דם כדי להמשיך לתפקד, ופנה לעזרת הציבור באמצעות פוסט בפייסבוק. עד מהרה התפשט הפוסט וזכה לאלפי שיתופים.
"ככל שהתחלתי להפנים מה קורה ולאן אני נכנס הבנתי שאני צריך עזרה של אנשים כדי להציל את החיים שלי", הוא אומר ומדגיש: "לא מדובר בכסף אלא בזמן שהאדם צריך להקדיש כדי לעזור". שפר לא ציפה להיענות האדירה שלה גרם הפוסט. הוא קיבל חיזוקים, תמיכה וגם מתנות מאנשים שהוא כלל לא מכיר מכל רחבי הארץ. "יצאתם במחאת התמיכה לניצחון החיים", הוא כתב לאחר מכן בפוסט תודה לכל אלה שנרתמו לסייע לו.
בתחילת הטיפול הועבר שפר לבידוד בקריה הרפואית רמב"ם לצורך טיפולי כימותרפיה וסטרואידים אשר גורמים להרס תאים ולהפסקת ייצורן של טסיות דם שמונעות את קריסתו של הגוף. ללא הטסיות דמו יהיה דליל מדי ולא יוכל להתגבר גם על הפציעה הזניחה ביותר, ולכן הוא זקוק לאספקה שוטפת של טסיות. טסיות דם שנתרמות תקפות לפרק זמן קצר מאוד – חמישה ימים לכל היותר מיום תרומתן.
"הבנתי שאני צריך עזרה מחברים שלי ובגלל זה כתבתי את הפוסט", הוא מספר, "ההיענות היתה מטורפת. הרבה אנשים התייצבו לתרום ולעזור, וזה הדבר שהכי מחמם את הלב בעולם. חברים שלי משתפים את הפוסט בקבוצות ובעמודים שלהם. אנשים באים לחיפה מהמרכז ומהדרום והופכים את העולם בשבילי ובשביל משהו שאולי בכלל לא אצטרך בגלל חוסר התאמה. הם אומרים לי 'אם זה לא יתאים אז הרווחנו בזכותך יום חופש בחיפה'".
ההיענות המסיבית של הציבור הובילה לכך שהשבוע נמצאו עשרה תורמים מתאימים – לתרומת טסיות, מספר שהוא יוצא מן הכלל. "בבית החולים אמרו לי שלא זוכרים היענות כזו", הוא אומר, "בדרך כלל מציאה של חמישה תורמים נחשבת להצלחה גדולה. במקרה שלי מאות אנשים נענו לתרומה".
שפר גדל בקיבוץ בית אורן, שירת בצנחנים ואחרי השירות הצבאי התגורר במשך שנתיים וחצי בלונדון. לאחר מכן הוא חזר לארץ, התמקם בחיפה ועבד כמאמן כושר. לפני אבחון הלוקמיה הוא תכנן לעבור לתל אביב כדי ללמוד ולעבוד. למרות מצבו הרפואי הוא מצליח לשמור על אופטימיות ועל רוח חיובית. לפני הטיפולים הוא נוהג להאזין למוזיקה ואומר לעצמו שהוא מרגיש חזק לאחר כל טיפול: "אני אומר תודה על כך שאני מקבל טיפול כימותרפיה. אני קם מהמיטה ואומר לעצמי שאני לא מרגיש הבדל בין ההרגשה לפני הטיפול ולאחריו. אני לא מגיע למקומות שבהם אני שוקע ומרגיש את הבחילות והעייפות. אני ממשיך להיות רגוע ושלו ומרגיש את התמיכה של החברים והמשפחה. אני רואה כאן משהו יפה שמאחד את העם שלנו. הרבה אנשים נרתמים לעזרה וזה לא סתם. חגי תשרי השנה הם באמת ימי חג עבורי. לא אשכח אותם לעולם".
בן מלכה, חבר קרוב של שפר: "בתחילה רועי שיתף בקבוצות ווטסאפ רק את החברים, ולאחר פרסום הפוסט בפייסבוק זה תפס תאוצה. ההיענות היא בלתי נתפשת. מאות אנשים מגיעים לבית החולים כדי לתרום טסיות, ורובם אפילו לא מכירים אותו. אנחנו בשוק מההיענות הגדולה של הציבור שמתייחס אל רועי כאל בן משפחה. אני בשוק עד כמה המדינה שלנו יודעת להתאחד ולהיות שם האחד בשביל השני כשצריך. זה פשוט מדהים".
