מוסך מנו נסגר אחרי 74 שנה: "אבא חי ונפטר במקום הזה"

אחרי לא פחות מ-74 שנים, מוסך מנו ברחוב חטיבת גולני נסגר. סגירתו של אחד מהמוסכים הוותיקים בחיפה מספרת את סיפורו של אדם שחי את עבודתו עד נשימתו האחרונה. כעת, חצי שנה לאחר פטירתו של שמואל מנו, הדור השני במוסך שפעל ברציפות מאז שנת 1951, החליטה המשפחה שזהו, סוגרים את העסק.

"אבא שלי נכנס לעסק של סבא שלמה כשהוא היה רק בן 13", מספרת עדי מנו מילר, בתו של שמואל, בכאב, בגאווה ובאהבה על המורשת המשפחתית שהגיעה לקצה, "בהתחלה קראו למוסך על שמו של סבא, והוא היה מוסך מורשה של אופל. כל האופלים בחיפה היו מטופלים אצלם. הם היו שם דבר".

שמואל מנו ז"ל במוסך (צילום: האלבום המשפחתי)

לאחר מותו של שלמה לקח בנו שמואל את המושכות והפך את המקום למפעל חייו. "אבא הוריד את השם 'שלמה' וזה הפך להיות 'מוסך מנו'", מספרת מנו מילר, "שם הוא עבד כל השנים, ושם הוא גם מת לפני חצי שנה. הוא חי ונפטר במקום הזה. הוא לא הכיר שום דבר חוץ מהמוסך, זה היה הבייבי שלו, הדבר הכי חשוב לו בעולם. גם אחרי שהוא חלה, הדבר היחיד שהוא רצה זה לחזור לעבוד, ולא בגלל כסף".

הבת מספרת שהאהבה למלאכה לא דעכה גם בזמנים הקשים: "אבא היה איש של עבודת כפיים. הוא היה מרים מכוניות על ליפטים, נכנס מתחתן ועבד כמו אחרון הפועלים. הוא אהב לפרק ולהרכיב. הגיעו אליו חבר'ה עם רכבי אספנות, והוא אהב אותם והסיע את הילדים שלי בהם. כשהוא לקה באירוע מוחי החלטנו לשמור על המוסך עד שהוא יגיד שהוא כבר לא יכול יותר. וזה מה שהחזיק אותו בחצי שנה הזאת – הידיעה שהוא יכול לרדת למוסך ולעשות את הדברים הקטנים, כמובן שלא תיקונים גדולים".

שמואל מנו ז"ל ונכדתו ברכב אספנות (צילום: האלבום המשפחתי)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

והלקוחות לא באו רק בשביל השירות אלא בעיקר בשביל האדם. "אנשים היו באים נטו בשביל אבא", מספרת מנו מילר, "אהבו את אבא אהבה שאי אפשר להאמין. הוא היה איש טוב שתמיד קיבל את כולם בחיוך. הוא לא היה מהמוסכניקים שאתה מרגיש שירמו אותך אלא בן אדם ישר והגון. בגלל זה תמיד צחקתי שלא יכולנו להתעשר מהמוסך הזה – כי הוא לא התנהל כמו מוסכניק 'אמיתי'. כל החברות שלי היו באות אליו, הוא היה ממש אבא של כולם. כולם הכירו אותו, וכשהוא נפטר כולם היו בשוק".

לדבריה, מותו הפתאומי של אביה היה שיאו של רצף אירועים רפואיים: "זה בן אדם שהיה איש חזק ועבד בעבודה מטורפת, ויום בהיר אחד השתנו לו החיים. הוא קיבל אירוע מוחי ושיתוק בכל הפלג השמאלי של הגוף, אבל החיית אדם הזה לא ויתר לרגע. ואז, בעקבות האירוע המוחי גילו שהיה גם אירוע לבבי. שתבין איזה חיית אדם הוא היה – הוא עבר אירוע לבבי ואפילו לא ידע מזה. הוא עבר צנתור, אבל אחרי ששכב שבוע וחצי בבית, כל מה שעניין אותו זה לרדת למוסך. זה מה שהוא רצה".

כך היה גם ביום שבו לבו נדם. "באותו היום כולנו רבנו איתו – 'אל תרד, אל תרד'", מספרת מנו מילר, "ואז אמרתי 'הוא יושב, בוכה בבית, מבואס על החיים שלו, תנו לו לרדת, שינשום קצת אוויר'. הוא אמנם היה חלש אבל לא ויתר, הוא הרגיש שהוא חייב להגיע למוסך. והוא הגיע לפתח של המוסך, קיבל קליינט – ופשוט התמוטט. שם זה נגמר, דום לב. זה המקום היחיד שהוא רצה להיות בו – לא בבית ולא אצלי. הוא רצה להיות במוסך. ושם זה נגמר לו, כמו שהוא רצה".

באשר לאפשרות להמשיך ולהפעיל את המוסך, במשפחה לא היו ספקות: "לא רצינו להמשיך כי המוסך היה הוא. אנשים שבאו למוסך באו בשבילו ובגללו. זה כבר לא היה אותו דבר אם היינו ממשיכים. משהו בקסם היה נאבד. נכון, אפשר לתקן רכבים. אבל אין את הבן אדם של המקום, אין את החיוך שמקבל אותך בכל כך הרבה אהבה".

שלמה מנו ז"ל, המייסד (צילום: האלבום המשפחתי)