כוונתה של הנהלת עיריית חיפה להעביר את בקרת הרמזורים בעיר למרכז ניהול התנועה של חברת נתיבי איילון מעוררת התנגדות בקרב גורמים בעירייה ובמועצת העיר. המתנגדים מזהירים כי המהלך עלול לפגוע ביכולתה של העירייה לנהל את התנועה באופן עצמאי, להגיב במהירות לתקלות ולמצבי חירום, ולתת מענה לצרכים הייחודיים של שכונות העיר.
מפרוטוקול ישיבת ועדת הביטחון עולה כי במהלך דיון בנושא הביע סגן ראש העיר וחבר הוועדה פאחר ביאדסי התנגדות נחרצת להעברת השליטה במערך הרמזורים לגורם חיצוני. לדבריו, מדובר בנכס עירוני בעל חשיבות אסטרטגית, שאין לוותר עליו תמורת חיסכון כספי שלטענתו מתגמד מול חשיבותו.
החשש המרכזי שמעלים המתנגדים נוגע לאובדן השליטה העירונית על מערכת המשפיעה באופן ישיר על חיי היומיום של התושבים. בקרת הרמזורים אינה מסתכמת בתחזוקה טכנית בלבד אלא מאפשרת לקבוע את זמני ההמתנה בצמתים ולתאם בין רמזורים בהתאם לעומסי התנועה ולשינויים המתרחשים בשטח. גורמים בעירייה מזהירים כי העברת סמכויות קבלת ההחלטות לגוף חיצוני עלולה לצמצם את יכולתה של העירייה לבצע שינויים מיידיים בהסדרי התנועה. לדבריהם, במצב כזה גם התאמה נקודתית של זמני הרמזורים לצורכי התושבים עלולה להצריך תיאום ואישור של גורמים שאינם פועלים במסגרת העירונית.
סוגיה נוספת שמעלים המתנגדים היא האפשרות להתנגשות בין צורכי השכונות לבין סדרי העדיפויות של מערך תחבורה מטרופוליני. בעוד שמרכז ניהול תנועה אזורי עשוי להעדיף זרימה רציפה בצירים המרכזיים, צורכי התושבים מחייבים לעתים דווקא מתן עדיפות לתנועה היוצאת מרחובות צדדיים ומשכונות מגורים. לטענתם, העדפת הצירים הראשיים עלולה להאריך את זמני ההמתנה של נהגים המבקשים לצאת משכונות מגורים, ובמקרה של עומסים חריגים עלול להיווצר קושי בביצוע התאמות מהירות שיתנו מענה לבעיה מקומית.
המתנגדים מעלים גם שאלות באשר לחלוקת האחריות לטיפול בתקלות. אם ניהול המערכת יועבר לחברת נתיבי איילון, בעוד שחלק מפעולות התחזוקה יבוצעו באמצעות קבלנים וקבלני משנה, עלולה להיווצר שרשרת ארוכה של דיווחים ותיאומים. מצב כזה, הם טוענים, עשוי להאריך את משך הטיפול בתקלות ולהקשות על קביעת הגורם האחראי לעיכובים.
גם החיסכון הכספי האפשרי עומד במוקד המחלוקת. לדבריהם של המתנגדים, גם לאחר העברת ההפעלה לגורם חיצוני עשויה העירייה להידרש להמשיך ולהעסיק אנשי מקצוע לצורכי פיקוח ובקרה. לכן, לטענתם, יש לבחון את העלות הכוללת של המהלך ולא להסתפק בחיסכון הישיר הכרוך בהעברת המערכת.
אחד מהנושאים המרכזיים שעלו הוא ניהול התנועה במצבי חירום. הטופוגרפיה המורכבת של חיפה, לצד אירועים המוניים, פסטיבלים, תהלוכות, מחאות, שריפות וחסימות כבישים, מחייבת לפעמים שינויים מהירים בהסדרי התנועה. גורמים המתנגדים למהלך מזהירים כי אם לא תישמר לעירייה סמכות ברורה וזמינה להתערב בתוכניות הרמזורים, התלות בגורם חיצוני עלולה לעכב את התגובה לאירועים חריגים. לדבריהם, יש להבטיח מראש מי יהיה מוסמך להורות על שינויים, כיצד תתבצע התקשורת בין הגורמים ומה יהיו זמני התגובה המחייבים.
לצד השיקולים התפעוליים עולה גם החשש מאובדן הידע המקצועי שנצבר בעירייה לאורך השנים. צמצום היחידה העירונית האחראית למערך הרמזורים או פירוקה עלולים להביא לעזיבת עובדים המכירים היטב את הצמתים, את דפוסי התנועה ואת המאפיינים הייחודיים של חיפה, כך שאם בעתיד תבקש העירייה להשיב לידיה את ניהול המערכת, היא עלולה לגלות כי בניית היכולת המקצועית מחדש תהיה תהליך ממושך ויקר.
בישיבת ועדת הביטחון הדגיש ביאדסי כי חיפה צריכה לשמור על עצמאותה בתחום ניהול התנועה. הוא ציין כי תל אביב וירושלים לא העבירו את השליטה במרכזי ניהול התנועה שלהן לנתיבי איילון ולמשרד התחבורה, וטען כי אין סיבה שחיפה תוותר על יכולותיה העירוניות.
ביאדסי התייחס גם לחשיבות השליטה במצלמות ובמערכות ניהול התנועה, והזהיר כי פירוק היחידה העירונית יוביל לאובדן הון אנושי וניסיון מקצועי שנצברו במשך שנים. לדבריו, מדובר במערך שלא יהיה פשוט להקים מחדש אם יתברר בעתיד כי העברת השליטה הייתה שגויה.
בעקבות זאת דרש ביאדסי לעצור את המהלך ולבחון אותו מחדש, תוך שמירה על הסמכויות והיכולות המקצועיות של העירייה וחיזוקן.
מעיריית חיפה נמסר: "הנושא נמצא בבחינה".
תגובות