האתר הארכיאולוגי בנוה דוד (צילום: ד"ר ראובן ישורון)
האתר הארכיאולוגי בנוה דוד (צילום: ד"ר ראובן ישורון)

נפתחה עונת החפירות באתר הארכיאולוגי בנוה דוד

החלה עונת החפירות החמישית באתר הארכאולוגי הפרהיסטורי בשכונת נוה דוד בחיפה, אשר ידוע בממצאיו העשירים מהתרבות הכבארית הגיאומטרית מלפני יותר מ-15,000 שנים

פורסם בתאריך: 8.10.18 08:07

החלה עונת החפירות החמישית באתר הארכאולוגי הפרהיסטורי בשכונת נוה דוד בחיפה. האתר, שנמצא מול שער ברוש של בית העלמין שדה יהושע, ידוע בממצאיו העשירים מהתרבות הכבארית הגיאומטרית מלפני יותר מ-15,000 שנים. מהממצאים ניתן לומר בבירור שבמקום ישבו ציידים-לקטים, ולדברי ד"ר ראובן ישורון מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, אשר מנהל את החפירות ביחד עם פרופ' דני נדל, המתיישבים השאירו במקום קברים, כלי צור מסותתים ששימשו לעבודה ועצמות מאובנות של בעלי חיים. הממצא הבולט ביותר שהתגלה באתר הוא שני קברי אדם שבאחד מהם נמצאו שברי כלים מאבן.

ישורון: "חשיבתו של האתר היא כפולה – זהו אחד מהאתרים הבודדים בישראל מהתקופה הכבארית הגיאומטרית, וחקירת האתר מתעדת את אחד מהמחנות הארעיים האחרונים של ציידים-לקטים נוודים בכרמל, לפני הופעת יישובי הקבע. נראה שישבו פה בין 20 ל-30 חיפאים קדומים בכל פעם לתקופה של חודש עד חודשיים, ואז עברו למקום אחר בחיפוש אחר מזון".

האתר התגלה בשנת 1983 בעקבות עבודות עפר שבוצעו במקום לצורך סלילת רחוב המלך שלמה. באתר נחשפה אדמת חרסית חומה עשירה בכלי צור מסותתים ובעצמות בעלי חיים. הסטודנט אורי וינרב מאוניברסיטת חיפה סקר את המקום בהנחייתו של הגיאולוג הצרפתי אנרי לאוויל וזיהה שכלי הצור שייכים לתרבות פרהיסטורית.

בשנים 1990-1984 נחפר האתר, ששטחו הוא כ-1,000 מ"ר, על ידי דניאל קאופמן מאוניברסיטת חיפה. קאופמן חפר שטח מלבני של כ-55 מ"ר וגילה בו חרסית חומה ובורות מתקופה מאוחרת יותר. לפי ממצאי כלי הצור המסותתים שהגיעו ממחשופי הצור הסמוכים לו בנחל שיח ועצמות בעלי החיים, ובעיקר צבי ארצישראלי ויחמור פרסי, תוארך האתר.

 

 

בשנת 2014 חודשו החפירות על ידי נדל וישורון, והם הרחיבו את החפירה לכיוון מזרח ולכיוון צפון. כך נחשפה שכבה נוספת מהתקופה האפיפלאוליתית (תקופת המעבר בין חברות הציידים-לקטים לישיבת קבע).

ישורון: "המטרות של החפירות המחודשות הן לעמוד על אופיו של היישוב באתר והארגון המרחבי של המחנה, לתארך באופן מדויק יותר את תקופת היישוב ולחקור את הטכנולוגיה, את הכלכלה ואת הסביבה בתקופה הזו. בכרמל, בשטח לא גדול במיוחד של כ-400 קמ"ר, יש יותר מ-200 אתרים מוכרים של האדם הקדמון, כולל מערות, והאתר שלנו הוא אחד הידועים שבהם".

 

קרן של צבי באתר הארכיאולוגי (צילום: ד"ר ראובן ישורון)

 


 

 


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

3 תגובות
  1. קובי

    15 אלף שנה זה 10000 שנה יותר ממה שיהוה ברא את העולם.
    את כל הממצאים יכסו במוזיאון כדי לא לפגוע ברגשות המאמינים

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר