נציגות של עמותת עוצמה, הפועלת בהתנדבות למען משפחות של נפגעי נפש, ביקרה בבית משפחת ענבתאוי בוואדי ניסנאס, שבנה, מוניר, נורה למוות לפני כשבועיים על ידי שוטר.
את המתנדבות קיבלו בהתרגשות רבה האם, האחיות ובני משפחה נוספים. בני המשפחה סיפרו להן על המצוקה הקשה, אליה נקלע מוניר, שרק בדצמבר שוחרר מאשפוז פסיכיאטרי. לדבריהם, הוא טופל תרופתית, אך נותר ללא טיפול עם דיכאון חריף. הם סיפרו לאורחות כיצד ביום האירוע הטראגי, ניסתה האם ליצור קשר עם גורמי הטיפול בקופת חולים ובבית החולים, אך ללא הצלחה. כשהייתה נואשת והבינה שחשוב שמוניר יובא לטיפול בבית החולים, הזעיקה את המשטרה. אלא שבמקום שיילקח לטיפול, מוניר נורה למוות.
רוצים להישאר מעודכנים?
משתתפי הפגישה דיברו גם על כך שבריאות הנפש אינה בעיה שקשורה למגזר זה או אחר, אלא למצוקה משותפת עבור כל מי שנזקק לשירותי בריאות הנפש. בין הבעיות שהועלו: זמינות נמוכה של טיפול ושחרור מוקדם מבתי החולים העמוסים, לעיתים מוקדם מדי ועוד בטרם המטופל אוזן. הבעיה הגדולה והחשובה מכל, לדברי המשתתפים, היא העדר כתובת וצוות מיומן, שיגיע בשעת חירום לסייע למטופל ולמשפחתו. העובדה שמגיע שוטר במדים – שאין לו כמובן כלים וידע כיצד להתמודד עם מתמודד בעת משבר נפשי – רק מגבירה את הפחדים של המטופל וגוררת אחריה טרגדיה למטופל, למשפחתו וגם לשוטר שיורה באדם חף מפשע, רק מכיוון שנדרש לטפל במצב שלא הוכשר לו.
ההרוג מירי שוטרים בחיפה. מוניר ענבתאוי (צילום: באדיבות מרכז מוסאוא)
הזעקה שיצאה מהפגישה היא שיש להקים מיד צוותי משבר ואמבולנס נפשי. המפגש קיבל משמעויות נוספות מכיוון שהתקיים בימים שבין יום השואה, יום העצמאות ותחילת חודש הרמדאן. נציגות עוצמה והמשפחה מוואדי ניסנאס נפרדו בחום ועם התחייבות להמשיך ולהיות בקשר. חברות העמותה הציעו את עזרתן ככתובת גם לבני משפחת ענתבאוי וגם למשפחות מתמודדים בחברה הערבית בכלל.
