ראש השנה הוא הזמן שבו אנחנו נוהגים להבטיח לעצמנו שהשנה נעשה דברים אחרת. נאכל בריא יותר, נתחיל להתאמן, נקבע סוף סוף את הבדיקה שדחינו, נקדיש יותר זמן לעצמנו ונילחץ קצת פחות. אלא שבין רשימת ההבטחות לבין החיים עצמם יש לעיתים מרחק גדול, ובשנים האחרונות, שהתאפיינו בחוסר ודאות ובמציאות ביטחונית מורכבת, המרחק הזה הפך גדול עוד יותר.
אולי דווקא משום כך, שש נשות מקצוע מכללית מחוז חיפה וגליל מערבי, שפוגשות מדי יום מטופלים בשלבים ובמצבים שונים של החיים, מציעות לקראת השנה החדשה משהו אחר: לא לחפש בהכרח את השינוי הגדול, אלא להתחיל בצעדים שאפשר לחיות איתם. להיות קצת יותר סלחניים כלפי עצמנו, לקחת אחריות על הבריאות בלי להפוך אותה למקור נוסף ללחץ, לא לדחות בדיקות לרגע "מושלם", להקשיב לגוף ולנפש ובעיקר לזכור שגם בתקופות עמוסות וקשות מותר, ואף צריך, לעצור.
"סטייה מהתוכנית אינה בהכרח כישלון"
אילנית קורן, דיאטנית מחוזית בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי
השנה החדשה מתחילה. מה הדבר האחד שהיית רוצה שהמטופלים שלך יעשו השנה קצת אחרת?
"אני מאחלת למטופלים שלי לגלות יותר סלחנות וחמלה כלפי עצמם. שינוי הרגלים הוא תהליך שלא תמיד מתקדם בקו ישר – יש בו עליות, ירידות, הצלחות וגם ימים פחות טובים. סטייה מהתוכנית אינה בהכרח כישלון, אלא הזדמנות ללמידה, בלי רגשות אשמה ובלי לוותר על הדרך".
מה השנה האחרונה לימדה אותך דווקא מהמטופלים שלך?
"למדתי מהמטופלים שלי שתזונה נכונה והצורך לדבוק בתהליכי שינוי יכולים להיות דווקא עוגן בתקופות של חוסר ודאות ומשבר. הרצון לשמור על הבריאות, על השגרה ועל הרגלים שנכונים לנו לא חייב להיעצר כשהמציאות משתנה. הבנתי כמה כוח יש לאדם שמחליט ונחוש לדאוג לעצמו ולא לוותר, גם כשהחיים סביבו לא תמיד מאפשרים זאת בקלות".
אילנית קורן (צילום: דוברות כללית)
ראש השנה מגיע עם לא מעט ארוחות. אפשר פשוט ליהנות מהחג בלי לספור כל ביס?
"בוודאי שכן, ואפילו רצוי. החג הוא הזדמנות ליהנות ממאכלים שלא נמצאים בתפריט היומיומי וגם להתחבר למשפחתיות, בלי רגשות אשמה ובלי לספור כל ביס. ובכל זאת, גם בארוחות אפשר לשמור על הקשבה לגוף, על איזון ועל בחירות שנכונות לנו".
"פעילות גופנית במהלך החג היא דרך לאפשר לנו להרגיש טוב, לשמור על תנועה ולתת לגוף ולנפש קצת אוויר. כשחוזרים לשגרה, פשוט ממשיכים עם הרגלי האכילה הקבועים המתאימים לנו, בלי צורך לפצות וללא רגשות אשמה".
מה היית רוצה שנפסיק להגיד לעצמנו השנה בכל מה שקשור לאוכל ולמשקל?
"הייתי שמחה אם נפסיק לדבר על אוכל במושגים של 'אסור' ו'מותר' ונפסיק לתת למשקל להגדיר אותנו או לקבוע את מצב הרוח שלנו. במקום זה נדבר על גמישות, איזון, הקשבה לגוף ולנפש והנאה אמיתית מאוכל".
ועכשיו, בלי תשובה של דיאטנית: על איזה מאכל בשולחן החג את ממש לא מתכוונת לוותר?
"לא אוותר על פטה כבד עוף שאמי מכינה לראש השנה – הגרסה המשודרגת והטעימה לכבד קצוץ".
ומה איתך? איזו הבטחה קטנה את נותנת לעצמך לשנה החדשה?
"לראות את הטוב, להודות עליו ולא לקחת אותו כמובן מאליו. כי יש הרבה ממנו".
"לא רק מסמנים וי על הביקור"
אינה בריקר, אחות אחראית במרפאת רמות רמז של כללית בחיפה
השנה החדשה מתחילה. מה הדבר האחד שהיית רוצה שהמטופלים שלך יעשו השנה קצת אחרת?
"לקחת אחריות על הבריאות. יש דברים שניתן לשנות עם הקפדה, ולכן הייתי רוצה שהמטופלים ישמרו על אורח חיים בריא".
מה השנה האחרונה לימדה אותך דווקא מהמטופלים שלך?
"למדתי שיצירת אמון עם המטופלים גורמת להערכה מצידו של המטופל כלפיי ולרצון שלו להגיע לזימון ולמפגש עם האחות".
אינה בריקר (צילום: דוברות כללית)
אחרי כל כך הרבה מפגשים עם מטופלים, מה הדבר הקטן שיכול להפוך ביקור במרפאה להרבה יותר נעים?
"לשאול לשלומו בכנות ולהראות התעניינות במשפחה שלו. ככה המטופלים מרגישים שלא רק מסמנים וי על הביקור שלהם, ושהוא לא עוד מטופל שבא לקבל אצלי טיפול".
איזו בדיקה או פעולה פשוטה אנשים נוטים לדחות, ואת מוצאת את עצמך מזכירה להם שוב ושוב?
"בדיקות לא פולשניות ולא כואבות: מדידת לחץ דם פשוטה, בדיקת צואה לדם סמוי ובדיקת כף רגל סוכרתית".
יש רגע אחד עם מטופל מהשנה האחרונה שאת לוקחת איתך לשנה החדשה?
"בזמן המלחמה צלצלנו למטופלים עם צרכים מיוחדים. אחת המטופלות הייתה אישה ערירית בת 70, ללא מטפלת. התברר שאף אחד מהרווחה לא יצר איתה קשר, ושכבר כמה ימים היא לא אכלה כי חסרו לה מצרכים והיא פחדה לצאת מהבית. העברתי את המקרה לרווחה, והוא טופל באותו היום".
ומה איתך? איזו הבטחה קטנה את נותנת לעצמך לשנה החדשה?
"לתת שירות למטופלים שלי עם רצון ותשוקה. אני יודעת שאני נמצאת במקום הנכון כעת".
ולסיום, מה הברכה שלך למטופלים שלך לשנה החדשה?
"להישאר בריאים בנפש, גם אם הגוף קצת בוגד בכם באותו רגע. גיל הוא אכן רק מספר".
"אל תחכו לזמן המושלם"
ד"ר ליה מינקוב, מומחית ברפואת משפחה במרפאת רמת הנשיא ויועצת הנקה במרפאת נאות פרס של כללית
השנה החדשה מתחילה. מה הדבר האחד שהיית רוצה שהמטופלים שלך יעשו השנה קצת אחרת?**
"בתור רופאת הנקה, הייתי רוצה שהמטופלות שלי יסמכו יותר על עצמן ועל היכולת שלהן, ושיידעו שלא חייבים לעשות הכל לבד. לידה והנקה הן חוויות עוצמתיות, אבל הן גם יכולות להיות מאתגרות. אני כאן בשביל להקשיב, לתמוך, לתת מידע וכלים וללוות אותן בדרכן".
מה השנה האחרונה לימדה אותך דווקא מהמטופלים שלך?
"המטופלים שלי מזכירים לי שוב ושוב כמה כוח יש לאנשים להתמודד עם מצבים לא פשוטים. אני לומדת להסתכל על דברים בפרופורציה ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו. לפעמים דווקא סיפור אישי של המטופל מלמד אותי שיעור שאני לוקחת איתי".
איזו בדיקה או פעולה פשוטה אנשים נוטים לדחות, ואת מוצאת את עצמך מזכירה להם שוב ושוב?
"אני שומעת לא פעם: 'אחרי החגים אני אעשה את הבדיקה', אבל תמיד אני אומרת למטופלים שלא יהיה זמן נוח יותר. אם הגיע הזמן לבדיקה או למעקב, תעשו אותם עכשיו ואל תחכו לזמן מושלם יותר".
ד"ר ליה מינקוב (צילום: דוברות כללית)
אם היית צריכה לתת למטופלים טיפ אחד קטן לשנה החדשה, מה הוא היה?
"שינוי קטן באורח החיים יכול לשפר משמעותית את הבריאות שלכם".
מה היית רוצה לראות יותר השנה בקשר שבין הרופא למטופל?
"פחות פחד ויותר אמון ברפואה ובקשר בין הרופא למטופל. יותר שיחות שמאפשרות לעצור לרגע ולחשוב ביחד עם המטופל מה באמת חשוב, ולבחור בדרך הנכונה".
ומה איתך? איזו הבטחה קטנה את נותנת לעצמך לשנה החדשה?
"אני מבטיחה לעצמי להקדיש יותר זמן לפעילות גופנית. לא רק לבריאות הפיזית, אלא גם בשביל אנרגיה והרגשה כללית טובה יותר".
ולסיום, מה הברכה שלך למטופלים שלך לשנה החדשה?
"אני מאחלת למטופלים שלי שנה של בריאות פיזית ומנטלית. אני מאחלת שכל אחד ימצא לפחות רגע אחד של שמחה, גם אם הוא קטן. ואז, בימים קצת פחות טובים, שיזכרו לפתוח את 'קופסת הזיכרונות' שלהם, להיזכר ברגעים טובים, באנשים שאוהבים אותם ובדברים שכבר הצליחו לעבור. לקחת משם כוח ואנרגיה להמשיך קדימה".
"מאחורי כל מרשם יש אדם, ומאחורי כל אדם יש סיפור"
טל אנטה, רוקחת אחראית במרפאת אפקה של כללית בקרית ביאליק
השנה החדשה מתחילה. מה הדבר האחד שהיית רוצה שהמטופלים שלך יעשו השנה קצת אחרת?
"הייתי רוצה שהמטופלים יהיו קצת יותר סבלניים אחד לשני ויגלו חמלה, אמפתיה ואנושיות לזולת".
מה השנה האחרונה לימדה אותך דווקא מהמטופלים שלך?
"השנה האחרונה לימדה אותי שרוקחות היא מעבר למרשמים ולתרופות, היא קודם כל אנשים. במפגשים הקטנים והיומיומיים למדתי כמה כוח יש למילה טובה, להקשבה ולהדרכה נכונה. מאחורי כל מרשם יש אדם, ומאחורי כל אדם יש סיפור. ואם רק נקשיב, נגלה עולם שלם שגם לו יש השפעה על הטיפול הרפואי".
מה הטעות הכי נפוצה שמטופלים עושים בכל הקשור לתרופות?
"הטעות הכי נפוצה של מטופלים היא לקחת או לבקש תרופה שעזרה לשכנה, לחברה או בהמלצת ה-AI. מה שעוזר לאחד לא בהכרח יעזור לאחר. וכשההמלצה מגיעה מ-AI, היא לא תמיד נכונה, ויש להפעיל שיקול דעת ולהתייעץ עם איש מקצוע".
מה השאלה שאת שומעת הכי הרבה בדלפק?
"'האם את לבד? יש עוד רוקחים?'".
טל אנטה (צילום: דוברות כללית)
אם היית יכולה לעשות סדר בארון התרופות של כולנו, מה היית בוחרת להוציא ממנו?
"אם הייתי יכולה לעשות סדר בארון התרופות של כולנו, הייתי בוחרת להוציא את משככי הכאב. בעידן האינסטנט, שבו רוצים לפתור הכול במהירות הבזק, צריך להבין שהכאב הוא לא תמיד אויב שצריך להשתיק עם כדור. לפעמים הכאב הוא איתות של הגוף שצריך להקשיב לו, והוא בא להזהיר אותנו".
ומה איתך? איזו הבטחה קטנה את נותנת לעצמך לשנה החדשה?
"הבטחה קטנה לעצמי לשנה הבאה היא לשים לב לעצמי, ולשים גם אותי לפעמים בקדמת הבמה. אנחנו הנשים מחליפות כל כך הרבה כובעים במהלך היום, ותמיד יש מישהו או משהו שצריך את תשומת הלב שלנו. אני רוצה לזכור שגם אני צריכה מקום, ולפעמים לבחור בעצמי בלי רגשות אשם".
ולסיום, מה הברכה שלך למטופלים לשנה החדשה?
"שתדעו שבריאות היא דרך חיים וצריך להתמיד בה בכל הפרמטרים. שתדעו לעצור, להקשיב, לראות ולבוא ממקום של חמלה גם לאחר וגם לעצמנו. שנה טובה".
"שנלמד לעצור קצת"
רוני גורל, עובדת סוציאלית ביחידה לגריאטריה במרפאת רמות רמז של כללית
השנה החדשה מתחילה. מה הדבר האחד שהיית רוצה שהמטופלים שלך יעשו השנה קצת אחרת?
"שנלמד לעצור קצת. אם יש משהו שלמדנו בשנים האחרונות, זה שהחיים לא עוצרים – תמיד יש סטרס ממקור כלשהו. לכן צריך לשלב עצירות קבועות, זמן לעצמנו, למשפחה שלנו או לכל דבר שעושה לנו טוב ועוזר לנו למלא מצברים".
מה השנה האחרונה לימדה אותך דווקא מהמטופלים שלך?
"עם תקווה ותחושה של משמעות אנשים מוצאים את הכוחות לקום כמעט מכל מצב".
מהו אותו הרגל קטן שהיית ממליצה להכניס לשגרה כדי לשמור על עצמנו?
"עצירות. כל פעילות שלא קשורה לעומס היומיומי – ספורט, זמן משפחה, טבע. חשוב לשלב את העצירות האלה באופן קבוע בלוח הזמנים".
רוני גורל (צילום: דוברות כללית)
מתי קושי רגשי הוא סימן שהגיע הזמן לפנות לעזרה?
"כאשר המצב הרגשי פוגע בתפקוד. זה יכול להיות התפקוד בעבודה, התפקוד ההורי, התפקוד הזוגי או אפילו השינה. כאשר התפקוד נפגע כתוצאה ממצוקה רגשית, מומלץ מאוד לפנות לעזרה. עם זאת, בעיניי, בקשת עזרה כבר מזמן לא נתפסת כחולשה, ואפשר לעצור עוד קודם ולפנות לעזרה. אנחנו חיים בעידן שבו כולנו הולכים להדרכות שונות בכל מיני תחומים. לכן, גם בתחום הרגשי, אם יש קושי, אפשר וכדאי לפנות לגורם המתאים לסיוע. באופן כללי, הסיוע הכי אפקטיבי יהיה כאשר לאדם יש מוטיבציה פנימית לשנות את המצב".
יש משהו מהשנה האחרונה שאת לוקחת איתך לשנה החדשה?
"אנשים שמוצאים את הדרך דווקא להגביר עשייה במצבים קשים. למשל, עובדות סוציאליות בצוות שיצאו במהלך המלחמה לתמוך בצוותים ובמפונים, ועובדות סוציאליות שיצרו תוכניות לתמיכה ולהתמודדות עם סטרס למטופלים. ברמה האישית הופתעתי מכמה שהעבודה היא עוגן בעיתות משבר. העבודה בזמן המלחמה לגמרי הייתה מקור לתחושת נורמליות, כוח ותקווה".
ומה איתך? איזו הבטחה קטנה את נותנת לעצמך לשנה החדשה?
"אני מבטיחה לעצמי שאקפיד לשמר את העצירות שיצרתי לעצמי. קל מאוד לשקוע בעומס של השגרה, בסטרס סביב המצב הביטחוני, אבל בסופו של דבר מדובר בתקופת חיים לא קצרה, וזו הדרך שלי להמשיך ולשמור על עצמי תוך כדי".
ולסיום, מה הברכה שלך למטופלים לשנה החדשה?
"שקט וביטחון, מציאת כוחות גם ברגעים הקשים, חמלה עצמית ותחושה של משמעות".
"החזרת לי את השקט"
דנה גנון, מנהלת אדמיניסטרטיבית במרפאת קרית ים רסקו של כללית
השנה החדשה מתחילה. מה הדבר האחד שהיית רוצה שכל מטופל או מבקר בכללית יעשה קצת אחרת כשהוא מגיע למרפאה?
"שינשום עמוק ויידע שהוא בידיים טובות. המערכת לפעמים עמוסה, אבל מאחורי המענה האדמיניסטרטיבי והרפואי עומד צוות שעושה הכול כדי לראות אותו ולהעניק לו את הטיפול הטוב ביותר, במהירות וברגישות".
מה השנה האחרונה לימדה אותך דווקא מהאנשים שפגשת בקבלה ובמסדרונות המרפאה?
"היא לימדה אותי על חוסן ועל ערבות הדדית. פגשתי אנשים ברגעים מורכבים, וראיתי איך חיוך, אוזן קשבת ומענה יעיל יכולים לשנות עבורם יום שלם ולתת להם תחושת ביטחון".
מה הדבר שהכי מפתיע אנשים לגלות על העבודה שלך, למרות שהם פוגשים אותך כמעט בכל ביקור?
"כמה עבודת עומק והתארגנות לוגיסטית נעשות מאחורי הקלעים כדי שביקור 'פשוט' יעבור בצורה חלקה – החל מניהול התורים, דרך זמינות השירותים ועד לסנכרון מלא בין האדמיניסטרציה, הסיעוד והרפואה".
דנה גנון (צילום: דוברות כללית)
מה השאלה שאת נשאלת הכי הרבה במהלך יום העבודה, ומה היית רוצה שישאלו אותך יותר?
"השאלות שאני נשאלת הכי הרבה הן 'איפה בית המרקחת?' או 'איך נכנסים לתור?'. הייתי רוצה שישאלו אותי יותר 'איך הכל עובד בצורה כל כך מסודרת?', כי זה ייתן לי הזדמנות להתגאות ולפרגן לצוות המדהים שיש פה".
אם היית יכולה לעשות השנה סדר בדבר אחד בחוויית השירות של כולנו, מה זה היה?
"להדק עוד יותר את השילוב בין השירותים הדיגיטליים המתקדמים שלנו לבין השירות הפרונטלי, כך שכל מטופל – מדור ה-Z ועד הגיל השלישי – יקבל בדיוק את הדרך שנוחה לו, במינימום זמן ומאמץ".
יש רגע קטן מהשנה החולפת שנשאר איתך במיוחד ומזכיר לך למה בחרת במקצוע הזה?
"מטופל מבוגר הגיע מודאג ומבולבל לגבי תהליך רפואי שהוא זקוק לו. ישבתי איתו, סידרתי לו את כל האישורים והתורים הנדרשים, וכשהוא יצא הוא אמר לי: 'החזרת לי את השקט'. הרגעים האלה שווים הכול".
ולסיום, מה הברכה שלך למטופלים, לצוותים ולמשפחות שלהם לקראת השנה החדשה?
"שתהיה לנו שנה של בריאות איתנה, שקט נפשי, הקשבה וסבלנות הדדית. אני מאחלת לצוותים שלנו להמשיך להוביל במקצועיות ובחמלה, ולמטופלים ולמשפחותיהם – שנמשיך להיות עבורם בית רפואי בטוח ועוטף".
"הבריאות שלנו זקוקה לתשומת לב לאורך כל השנה"
ד"ר ארז ליבל, מנהל מחוז חיפה וגליל מערבי בכללית: "עם תחילתה של שנה חדשה, זו הזדמנות טובה להזכיר שהבריאות שלנו זקוקה לתשומת לב לאורך כל השנה. חשוב להקפיד על בדיקות ומעקבים בזמן, להיות קשובים לגוף, לאמץ הרגלים בריאים ולפנות לייעוץ כשמשהו מרגיש לא נכון. דווקא בתוך שגרה עמוסה, האחריות לבריאות שלנו ושל הקרובים לנו היא אחת ההחלטות החשובות שאנחנו יכולים לקבל. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאנשי ונשות הצוות שלנו, שמלווים את המטופלים לאורך כל השנה במקצועיות, במסירות וברגישות. מאחל לכולנו שנה טובה ובריאה, שנה של שקט וביטחון, תקווה והרבה רגעים טובים".
ד"ר ארז ליבל (צילום: סטודיו ליאורית)
תגובות