ב-7 באוקטובר, כשהיא בהיריון, אסתר משה ובן זוגה שלומי טובי עברו 20 ק"מ במנוסה ממחבלי החמאס והג'יהאד האסלאמי. כעת, חצי שנה אחרי הטבח במסיבת הנובה סמוך לקיבוץ רעים, הביאו השניים לעולם ילד משותף בקריה הרפואית רמב"ם.
"היה הרגע שבו שמו לי את הידון של חדר לידה על היד, ליד הצמיד של הנובה. כשראיתי אותם האחד ליד השני התחלתי לבכות", אומר טובי, 37, מהקריות. ליד עריסת בנו, הוא, בת זוגו ומלוויהם התפרקו מעוצמת הרגש – הרגע שבו שורדי מסיבת המוות הביאו חיים חדשים לעולם.
"זה לא מובן מאליו", אומרת משה, 35, כשהיא יושבת על מיטה במחלקת היולדות, מחבקת את בנה, וטובי לצדה, "יכולנו בקלות להיות חלק מאלו שלא נמצאים איתנו היום או להיות בסימן שאלה ומחכים לחזור הביתה. תודה לאל על האוצר הזה שאנחנו מחזיקים בידיים".
אירועי 7 באוקטובר תפסו את טובי ומשה בדרום. מסיבת הטבע היתה בעיצומה, כשהטילים והיריות סגרו עליהם. "לא הבנו מה קורה", אומרת משה, "חשבנו התקפה, צבע אדום, הדברים הרגילים, לא תיארנו לעצמנו כזה טבח". "היית כזאת גיבורה", אומר לה טובי, "הובלת אותנו משם בריצה מטורפת".
רוצים להישאר מעודכנים?
משה, שהיתה אז בתחילת היריונה, גייסה את כל האינסטינקטים שלה והובילה את טובי ואת חבריה אל מסלול הבריחה. "כל מה שעניין אותי היה לשמור על האוצר שיש לי בבטן, על בן הזוג שלי ועל החברות שלי", היא מספרת, "לא יכולנו להסתכל לאחור. היו שם רק מוות וזוועות. היינו חייבים להמשיך קדימה כל הזמן. היו רגעים שבהם שלומי אמר לי 'מאמי, את בהיריון, בואי נעצור, ננוח קצת'. לא הסכמתי, אמרתי שאם אני עוצרת אני לא יודעת אם אני ממשיכה".
טובי: "לא ידענו לאן אנחנו הולכים וממה אנחנו בורחים. ראינו אנשים נפגעים ונופלים ממש לידינו. היו קולות ירי מכל מקום, ואנחנו אחריה, ממשיכים. כך, הלכנו 20 ק"מ עד שהגענו לפטיש, שם קלטה אותנו משפחה מדהימה שטיפלה בנו ובדקו שאסתר בסדר. שם התחילו ליפול האסימונים".
במשך חצי השנה שעברה מאז ניסו בני הזוג לחזור לשגרה. "לא פשוט להתנהל כאילו הכל בסדר אחרי שעוברים משהו כזה", אומרת משה, "התחושות מלוות בכל רגע במהלך היום, אבל כל אחד והמנגנון ששומר עליו. אנחנו משתדלים לראות את חצי הכוס המלאה ולומר תודה על זה שאנחנו פה".
"אם שרדנו, אז יש לנו תפקיד", מסביר טובי, "זה חלק ממי שאנחנו, זה חלק מקהילת הטראנס ומקבוצת שורדי הנובה. כולנו אחים. כולנו נולדנו מחדש באותו היום. הלידה של הילד שלנו – זה מרגיש הרבה יותר גדול ממה שזה. הפירוש של הנובה זה לידה מחדש. יש חיים אחרי האסון הנורא הזה. יש חיים אחרי, יש תקווה ויש אהבה".
