כל כך פחדנו להישאר רעבים השנה, כשענף המסעדנות נפגע. המציאות החדשה סגרה אותנו בבתים, כך שנאלצנו למצוא את עצמנו מחוברים לכל אפליקציית משלוחים, מתפשרים על כל מי שמוכן לסכן את עצמו ולהביא לנו אוכל. הריחוק החברתי פגע ביכולות האירוח שלנו, ועל הדרך יצר בדידות קיומית. אפשר להגיד שהנפגעת המרכזית מכל המגפה הזו היא הבטן שלנו.
התרגלנו לחיות בסטרס בשילוב אוכל מהיר, וזה, כידוע, לא פותר בעיות לטווח הארוך. כך יצא שלמדנו להיכנס למטבח ולייצר את האוכל שלנו בעצמנו, בשילוב תוכניות הבישול האינסופיות שמספקות השראה לרעב, בכל פעם כשרואים שופט מצקצק לטעמי תבשיל שעובר מסך באופן פנומנלי. כל אחד בבית יכול להיות הטבח הכי טוב לעצמו.
בקיצור, למדנו לבשל לעצמנו.
אנחנו עם רעב. לקחו לנו את המסעדות, אבל השאירו פתוחים מקומות חיוניים כמו סופרמרקטים ושווקים, הגדילו את היקף שידורי תכניות הבישול, והנה זה קורה.
חיפה התחילה לבשל בבית, ורק טוב יצא מכל הדבר הזה. פתאום התחיל לקרות משהו אחר, משהו חדש. טעמים וריחות ביתיים ומוקפדים מכל עבר. את תמונות הבילויים הליליים החליפו תמונות אוכל מגרות, הבית הפך לחבר.
הקולינריה החיפאית, שכבר שנים לא מפסיקה להתחדש ולהפתיע, גרמה לנו להבין שבעיר הזו, אף אחד לא יישאר רעב. אמנם המסעדות נסגרו, אבל השווקים פתוחים ושופעים כל השנה. היצירתיות גוברת והאוכל הביתי נכנס כשחקן חיזוק שהציל את המצב.
רוצים להישאר מעודכנים?
בחיפה קל להשיג חומרי גלם איכותיים המחברים אותנו לחשקים שלנו. שילוב התרבויות והעדות יוצר מגוון רחב ועשיר של השראה לטעמים וריחות, כך שהדרך למטבח הופכת להיות נגישה וכיפית יותר.
ראינו את זה קורה לאורך השנה שחלפה. הביקוש לאוכל מנחם גבר, ובמקביל נוצר היצע גדול של אוכל הנמכר מהבתים, מצב מנצח לכל הדעות שהתחיל מהכרח ונשאר כי זה עובד.
השנה גילינו אנשים מוכשרים שאף הם גילו את עצמם בזכות המצב, אנשים שלמדו להתפרנס מכישורי הבישול ש"נכפו" עליהם, ועדיין מצליחים בכך מאוד. על אף שענף המסעדנות חזר, בבטן שלנו יש מקום לכולם.
אין ספק שהשנה הזו אתגרה אותנו כאכלנים, אתגרה את בתי העסק, אתגרה את המטבח הביתי שלנו ואת הכישורים והיכולות של האדם הרעב, אך השנה הזו גם לימדה אותנו המון.
שף גוסטו מהסרט "רטטוי" אמר את זה הכי נכון "anyone can cook", ואני אוסיף ואומר, שכשאתה גר בחיפה אתה גם יכול לבשל ממש מעולה. אל תחכה למגפה, רד לשוק.
- נועה דרוקר, בשלנית
