מה עובר על מחמוד ג'אבר?

מחמוד ג'אבר הוא השחקן שאני הכי אוהב במכבי (אחרי ליאור רפאלוב כמובן). הקשר האנרגטי הוא סמל לעבודה קשה על המגרש ומחוצה לו, ודוגמה לילדים שחולמים להיות כדורגלנים. ג'אבר תמיד נותן הכל על המגרש, תמיד מחויב, תמיד רץ הכי הרבה, תמיד מתקל הכי הרבה, שם את הלב על הדשא. כל זה עד לפני שלושה חודשים.

אני כותב ומוחק, ושוב כותב, כי באמת עצוב לי לראות את ג'אבר. משהו עובר עליו, זה לא אותו שחקן שהכרנו. וכל מה שעבר עליו מינואר התנקז למשחק הנבחרת נגד נורבגיה. למרות הכושר הרע הוא קיבל את ההזדמנות מרן בן שמעון, ופשוט לא הופיע.

החילוף במחצית הוכיח את מה שאנחנו ביציעים רואים כבר הרבה זמן. במשחקים האחרונים בליגה הוא איבד המון כדורים, היה מפוזר ועצבני מאוד, כעס על חבריו לקבוצה ונראה כאילו הוא רק רוצה שהמשחק הזה יסתיים, שהעונה הזו תסתיים.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

הסיבה היחידה שעולה לראש היא שמכבי לא שחררה אותו לרוסיה בחלון ההעברות. ג'אבר קיבל הצעה חלומית מצסק"א מוסקבה ורצה מאוד ללכת. גם המשפחה שלו לחצה, והוא כבר היה בטוח שהוא שם. אבל עבור יעקב שחר זה כבר היה יותר מדי. הוא לא הסכים לאבד את השחקן הטוב ביותר שלו עד אז וסירב להצעה של מיליונים.

ומאז משהו קרה. ג'אבר נחלש מאוד ואפילו איבד את מקומו בהרכב של ברק בכר. בנבחרת, אחרי תצוגות השיא נגד צרפת ובלגיה בליגת האומות, הוא הפך לעוד שחקן. הוא כבר לא מחייך, הוא כבוי.

ייתכן שהירידה הדרסטית ביכולת של מכבי חיפה נובעת גם מהירידה הדרסטית ביכולת של ג'אבר. כשהוא טוב, הקבוצה טובה. כשהוא רץ, משקיע ומשתולל על הדשא, זה מדביק את כולם. הוא מנהיג שקט שעושה את העבודה השחורה. כואב לראות אותו ככה.

ובשבת יש דרבי שכבר לא באמת מעניין אף אחד. אולי זה המשחק שהוא צריך כדי לחזור לעניינים. לא בטוח שההצעה מצסק"א תהיה שוב על הפרק בקיץ, אבל כדי לשמור על הסיכוי הזה הוא חייב לסיים את העונה כמו שהוא התחיל אותה. כי אין מישהו שמגיע לו יותר לצאת לאירופה.