האמת, לא ראיתי את זה קורה. קיוויתי שמכבי תחזור מטדי עם נקודה, או לפחות בלי תבוסה. הייתי בטוח שבית”ר ירושלים, עם הדחיפה של הקהל, תמטיר עלינו עוד מפלה. אבל אז, כשראיתי את הרכב האין ברירה שהעלה ברק בכר, אמרתי לכל מי שהיה סביבי: "קבלו תיקון, אנחנו מנצחים היום.
כי סוף סוף בכר חזר אל הבייסיק, אל השיטה שהביאה לו ולנו אליפויות – 4-3-3. שני בלמים טבעיים, שני מגינים, שלושה קשרים באמצע, שני שחקני כנף וחלוץ. כמה פשוט ככה טוב. בלי ניסויים בהרכב שלא הובילו אותנו לשום מקום, עם שחקנים שמשחקים בעמדות שלהם: עבדולאי סק, כשהוא רק בלם, הוא הטוב בישראל; רועי אלימלך הוא מגן ימני לא רע, ובטח עדיף על כל ההמצאות שחזינו בהם עד עכשיו; עמית ארזי מהנוער הוא הברקה וחייב לקבל עוד דקות.
וכאשר כל אחד יודע את המקום שלו על המגרש ומה הוא צריך (ובעיקר מה הוא לא צריך) לעשות, עם כדורגל פשוט, אפשר לנצח כל קבוצה בליגה. וכך רשמה מכבי סוף סוף ניצחון על קבוצה גדולה, ואם דין דוד היה חלוץ, זה היה יכול להיגמר גם בחמישייה.
הניצחון הזה מחזק, לפחות אצלי, את האמונה בבכר בעונה הבאה, כי כמו שהוא הראה אתמול – הדברים, או לפחות רובם, תלויים בו. כי יש שחקנים טובים במכבי חיפה ויש לה מאמן טוב, שגם אם יצא מאיזון העונה, עדיין יש בו כל מה שצריך כדי להחזיר את האליפות לסמי עופר.
אז נכון, הפנים כבר לעונה הבאה, אבל לפני זה יש עוד משימות – לנצח בדרבי ולהרוס לצהבת את האליפות. התקווה היא שבכר ימשיך עם אותה תבנית משחק, זו שהפכה אותו למאמן הטוב בישראל. כי איך שהעונה הזאת תסתיים, כך בדיוק תתחיל העונה הבאה. ולמרות הניצחון על בית"ר, לאיש במערכת אסור להסתנוור. מכבי עדיין צריכה להביא שמונה שחקנים חדשים כדי לרוץ לאליפות. מה שכן – אפשר להיות מרוצים מהחזרה למקורות. סוף סוף, במחזור ה-32, מכבי נראתה כמו קבוצה ובכר נראה כמו מאמן גדול.
תגובות