ברק בכר חתום על רגעים היסטוריים במכבי חיפה. שלוש אליפויות מרגשות, ליגת האלופות ומשחקים בלתי נשכחים. אבל זה היה בקדנציה הראשונה שלו. גם בקדנציה הנוכחית חתום בכר על רגע היסטורי. התבוסה בדרבי לרוני לוי והפועל חיפה היא רגע השפל העמוק ביותר בתולדות המועדון. כתם שלא יימחה, חרפה שאין לה מחילה, ושום הישג, גדול ככל שהיה, לא מצדיק את המשך דרכו של בכר במכבי. וזה לא צריך לקרות בסוף העונה. זה צריך היה לקרות אתמול בערב.
בכר הגיע אל העונה הזאת מאמן אחר ממה שהכרנו. הוא התעסק בהמון עניינים שלא קשורים לכדורגל. מכובד מאוד ויפה מאוד להתייחס אחרי כל משחק לחטופים ולחללים, אבל אתה מאמן כדורגל. גם יפה מאוד להגדיל את ההכנסות כפרזנטור, אבל אתה מאמן כדורגל. אז תאמן כדורגל. אל תיתן מקום של קבע בהרכב לעבדולאי סק ולדין דוד ותמחק שחקנים אחרים. אל תשפיל את גיא מלמד ותכניס אותו לדרבי נגד האקסית במצב של 5:0. אל תתעסק במה יגידו הפרשנים ותגיד שזה היה משחק ביזיון. אנחנו יודעים את זה לבד.
אחרי ההשפלה הזאת, גם מי שחשב שמכבי זקוקה לטיפול קוסמטי בלבד כדי לחזור ולהתמודד על אליפות בעונה הבאה – כבר יודע: מכבי זקוקה לחריש עמוק בסגל (כמה מהשחקנים בקאדר הזה באמת ראויים ללבוש את המדים הירוקים?), ולא פחות מכך בצוות המקצועי. אחרי הדרבי הזה – כולם הביתה, כשעל מצחם אות קין.
אוהדי מכבי זועמים מחכים לברק בכר ולשחקנים אחרי הדרבי
זכריה שרעבי
כל מילה, וזה היה בקלות יכול להיגמר ב-1:7 כמו ב-1952. האדומים כופפו את הירוקים על ארבע, ונתנו חזק בתחת. בלי לרחם. ערב נורא.
ואתה צודק מאה אחוז. חובה מאמן אחר וחריש עמוק בסגל.
אגב: את מסאי דגו העיפו על הרבה פחות מההשפלה הזו.