הגן הלאומי תל שקמונה ייפתח מחדש אחרי עבודות הפיתוח

אחד מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים והמסקרנים בחיפה ייפתח מחדש לציבור: ביום חמישי בשעה 16:00 יתקיים טקס הפתיחה של הגן הלאומי תל שקמונה, וזאת לאחר סיום עבודות הפיתוח וההנגשה שנערכו במקום. לאחר הטקס יתקיים סיור בתל בהדרכת ד"ר שי בר.

האירוע יתקיים בהשתתפותם של ראש העיר יונה יהב, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומנהל הקרן לשטחים פתוחים יהודה אליהו, מנכ"לית רשות הטבע והגנים (רט"ג) רעיה שורקי, מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל אלון זס"ק, רקטור אוניברסיטת חיפה פרופ' מונא מארון ומנהלת המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטה פרופ' איילת לוין-גלבוע.

תל שקמונה שוכן על חוף הים במערב חיפה, מול שכונת עין הים, מדרום לבת גלים ובצמוד לפארק הכט. שטחו של התל עצמו הוא כשמונה דונמים. ב-2008 הוכרזו באזור שמורת טבע שקמונה וגן לאומי שקמונה, והתל נכלל בשטח הגן הלאומי.

האתר מספר פרק ארוך במיוחד בתולדות ההתיישבות באזור חיפה. לפי הממצאים הארכיאולוגיים, שקמונה היתה מיושבת ככל הנראה כבר בתקופת הברונזה המאוחרת – במאה ה-15 לפני הספירה. בין הממצאים שנחשפו באתר מתקופה זו היו מבנה ששימש כמחסן, כלי חרס וקנקנים וכן חפצים שיוצרו מחוץ לאזור. כלי חרס שמקורם בקפריסין, ביוון ובמסופוטמיה מעידים על קשרי המסחר של תושבי המקום.

בין הממצאים המיוחדים שנמצאו בשקמונה גם חפץ שנהב מתוצרת מצרית שעליו דמות האלה חתחור וחותם טין הנושא את שמו של פרעה סתי הראשון. החוקרים סבורים כי הממצאים הרבים שמקורם מחוץ לאזור מעידים על עיסוקם של תושבי שקמונה במסחר ימי, לצד חקלאות.

גם בתקופת הברזל התקיים במקום יישוב. בחפירות נחשפו בין היתר בתי בד, מחסנים ובתי מגורים, קנקנים וכלי חרס מקומיים ומיובאים. אחד מהממצאים הבולטים הוא קנקן שעליו כתובת בכתב עברי. במהלך ההיסטוריה חרב היישוב ונבנה מחדש יותר מפעם אחת.

מאפיין ארכיאולוגי המזוהה במיוחד עם שקמונה הוא העדויות לתעשיית צבע הארגמן. באתר נמצאו שרידים של מבני תעשייה ששימשו ככל הנראה להפקת הצבע מארגמונים – חלזונות ימיים שמהם הופק בעת העתיקה הצבע היוקרתי.

ההתיישבות בשקמונה לא הסתיימה בתקופות הקדומות. ממצאים שהתגלו בחפירות מעידים על פעילות גם בתקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית. בסקר השימור העירוני של אזור עין הים צוין כי מהתקופה הביזנטית התגלו במקום בתי מגורים, מנזר, רחובות מסחריים ובתי מלאכה.

החפירות הארכיאולוגיות בתל החלו כבר בתקופת המנדט הבריטי. בהמשך נערכו במקום חפירות נרחבות נוספות, ובהן אלה שניהל הארכיאולוג יוסף אלגביש. חלק מהממצאים שנחשפו בשקמונה מוצגים כיום במוזיאון הימי הלאומי בחיפה.

לצד חשיבותו הארכיאולוגית, מיקומו של התל הופך אותו לחלק מרצועת החוף הפתוחה של מערב חיפה. בסמוך אליו נמצא המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה של חקר ימים ואגמים לישראל, והוא צמוד כאמור לפארק הכט ולשמורת הטבע שקמונה.

חוף שקמונה (צילום: אנשי הים התיכון)