"חגי תשרי הסתיימו והילדים שבו, סוף סוף, לימי השגרה. בני השש החלו את דרכם בנבכי מערכת החינוך ופתחו את שנתם הראשונה מבין שתים עשרה שנות לימוד בבית הספר. ההתרגשות גדולה והשאלות רבות, בייחוד בהיותנו עדיין בצל מגפת הקורונה.
הילדים ניצבים בפני שינויים רבים ודרישות הסביבה השתנו לגביהם. ההורים, שומעים לא פעם את המושג "מוכנות לכיתה א" ותמהים לגבי משמעותו. נעצור לרגע להבין למה הכוונה וכיצד אתם, ההורים, יכולים לסייע לילדכם בתחילת דרכו בבית הספר.
גיל שש נבחר כגיל בו עולים לכיתה א' מאחר ובשלב זה המוח עובר תהליכי שינוי המביאים להבשלה של מיומנויות ויכולות קוגניטיביות, מוטוריות ורגשיות.
במסגרת הגן מבססים הרגלי למידה בעוד שבבית הספר הדגש הוא על רכישת מיומנויות למידה.
לשם כך, נדרשת בשלות קוגניטיבית הכוללת בתוכה מרכיבים כגון הבנת רצף, יכולות תפיסה חשבונית וחזותית, יכולת פתרון בעיות, הבנת הוראות, יכולות שפתיות וכן, יכולות קשב וריכוז. במידה ואתם חוששים כי טווחי הקשב של ילדכם קצרים – שתפו את המורה, בקשו ממנה לשים לב לכך ובמידת הצורך פנו לייעוץ ואבחון נוירולוג ילדים.
הבשלות המוטורית גלויה יותר לעין. היכולות המוטוריות מתחלקות לשתיים – מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה.
מוטוריקה גסה היא יכולת התנועה והשליטה בתנועות הגוף הגסות וכוללת בתוכה גם קואורדינציה, שיווי משקל, תכנון מוטורי, יציבה וכוח.
מוטוריקה עדינה כוללת בתוכה יכולות אחיזה עדינה, תכנון ותיאום בילטראלי (בין שני צידי הגוף), מניפולציה תוך ידנית והפרדת תנועה. באחיזת עיפרון תקינה נראה תנועה חופשית של שורש כף היד ומיקום אוטומטי וקבוע של העיפרון. נרצה לראות אחיזה תפקודית – משמע הילד אינו מתעייף ומבצע את המטלה במלואה ללא הפסקות, שינויי מנח, החלפות ידיים או ביצוע פיצוי וקיבוע.
הפן המוטורי הינו משמעותי ביותר ללמידה. ילד אשר מתקשה להישאר יציב בעת ישיבה ליד שולחן – "נמרח" ומתקשה להישאר מרוכז, על הילד לדעת לשרטט צורות בסיסיות באיכות טובה, ליצור איקס תוך כדי חציית קו האמצע, להיות בעל דומיננטיות מובהקת, להחזיק את העיפרון בצורה בשלה ומאורגנת ולהשתמש באופן יעיל ביד העזר.
אחד החששות הגדולים של הורים לילד העולה לכיתה א' הוא בנושא הכתיבה. פעולת הכתיבה תלויה בתהליכים מוטוריים, תפיסתיים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים. הילד מגיע לבשלות מספקת של מערכות אלה בגילאי 6-8 שנים עם הבדלים אינדיבידואליים, ולכן, רוב הילדים רוכשים ללא מאמץ רב את מיומנות הכתיבה. ודאו כי לילדכם יכולות בסיסיות אלו, במידה ועולה דאגה בתחומים אלה פנו למרפאה בעיסוק בכדי לעבור אבחון מסודר ומקצועי.
ארגנו את ילדיכם בחלל העבודה
בכיתה נדרשת מהילד יכולת התארגנות עם גופו, בחלל העבודה ועם כלי העבודה שלרשותו. כהורים ביכולותיכם להקל על ידיי צמצום גורמים מסיחים – לדוגמא, קלמר בעל שני תאים בלבד, נוחים לתפעול ובתוכם כלי כתיבה ועבודה במידה הנדרשת. ודאו מראש שהילד יודע להשתמש בחפצים, יודע את מקומם בילקוט והתאמנו על כך במהלך החופש.
עם כניסתו לכיתה א' מוטלת על כתפי הילד אחריות רבה ועל ההורים לחנך לאחריות ועצמאות עוד בשלב מוקדם לפני העלייה לכיתה א', כאשר יש להביא לכדי כך שהילד מאמין ביכולתו לאחריות וגאה בה.
מבחינה רגשית הילד חווה שינוי משמעותי בחייו ועל ההורים להקל עליו את ההסתגלות למסגרת לימודית על ידי העברת מסר של בטחון ביכולותיו להשתלב בכיתה מבחינה חברתית ולימודית. ניתן לשוחח ולהמחיש שכל אחד מאיתנו מסתגל בכל פעם למקומות חדשים, להזכיר סיפורים מהעבר על קשיי הסתגלות שהסתדרו לבסוף ובכך ניתנת לגיטימציה לחששות ונוצר ערוץ תקשורת פתוח ובטוח לילד.
שיעורי בית הם גורם חדש הנכנס למערכת היחסים בין הילד להורה. מומלץ לארגן פינת עבודה שקטה עם ריהוט מתאים וללא הסחות. גובה השולחן צריך להיות כמחצית מגובה הילד וגובה הכיסא צריך להיות כשליש מגובה הילד.
בעת הישיבה, על הילד להיות מסוגל להגיע עם רגליו לרצפה בקלות או שיכול להסתייע בדרגש בגובה מתאים כדי להגיע לרצפה.
מומלץ לייצר זמנים קבועים להכנת השיעורים, להימנע ככל האפשר מעימותים בנושא ולזכור כי תפקיד ההורה הוא ללוות, לתמוך ולסייע בעוד שתפקיד המורה הוא ללמד.
לסיכום, הילד עומד בפני שינוי גדול בחייו, הוא נרגש ואולי אף מעט חושש. בעזרת תמיכה מההורים, ביטחון ביכולותיו והכוונה נכונה – השמיים הם הגבול.
בהצלחה!“
רוצים להישאר מעודכנים?
תוכן שיווקי
