פעם, משנת 1951 ועד לאמצע שנות ה-90, היה נהוג בכל חול המועד פסח להגיע לחיפה לתערוכת הפרחים השנתית שהיתה אטרקציה תיירותית וסחפה אליה אלפי מבקרים. את המסורת החל ראש העיר אבא חושי, ואת התערוכה הראשונה תכנן וביצע אדריכל הגנים של עיריית חיפה משה רול. בשנותיה הראשונות התערוכה התקיימה בגן בנימין, וכשהמקום היה צר מלהכיל את שפע הפרחים ואת מספר המבקרים היא עברה לגן האם במרכז הכרמל.
קהל היעד של התערוכה היו אנשי מקצוע – שוזרי ומעצבי פרחים וגננים – ובקהל נראו גם חובבי פרחים שהגיעו מכל רחבי העולם. בשנים הראשונות הגיעו לתערוכה עשרות אלפי מבקרים ובשיאה מאות אלפים.
צבעונים הולנדיים בתערוכת הפרחים בחיפה 1970 (צילום: פריץ כהן, אוסף לשכת העיתונות הממשלתית)
בשנת 2012, ביוזמתו של ראש העיר יונה יהב, חודשה התערוכה באופן חד פעמי כמחווה לאירוע החיפאי הוותיק. התערוכה נערכה בפארק הכט, וגם אותה פקדו אלפי אנשים בכל יום ונהנו ממיצגים גדולי ממדים של פרחים וצמחים מכל העולם. התערוכה והאירועים שליוו אותה חידדו את הקשר בין בני האדם לפרחים ואִפשרו למבקרים להישבות בקסם הצבעוני והריחני.
גלויה מתערוכת הפרחים ה-14 הארצית והבינלאומית, חיפה, 1961, הוצאת פלפוט (צילום: אוסף ד"ר ירמיהו ושושנה רימון, מוזיאון העיר חיפה)
ב-1 ביולי תיפתח במוזיאון העיר חיפה תערוכת שמציעה חזרה נוסטלגית בזמן לאותן תערוכות עבר, אך בו בזמן ייחשפו המבקרים לחגיגה חדשה של צבעים וריחות. התערוכה כוללת חומרים מאוסף מוזיאון העיר ומאוספים נוספים, כמו צילומים היסטוריים, מסמכים, כרזות, עבודות אמנות ועוד, ודרכם ניתן ללמוד על ההתפתחות של תערוכת הפרחים עם השנים, על היבטיה השונים, על מאפייניה הפיזיים והחזותיים ועל הרגשות והתגובות שהיא עוררה.
לכבוד התערוכה יצרה האוצרת של מוזיאון העיר חיפה יפעת אשכנזי חיבור עם שלוש מדינות – טאיוואן, ליטא ויפן – שלכל אחת מהן יוקדש חדר משלה.
החדר של טאיוואן הוקם בשיתוף עם משרד הכלכלה והתרבות של טאיפיי בתל אביב. התצוגה בו מספרת את סיפורה של קבוצה אתנית בטאיוואן בשם האקה. בטאיוואן יש מסורת של פסטיבל המוקדש לפריחת עץ בשם טונג, אשר אנשי ההאקה מוקירים אותו, והוא מתקיים מדי שנה בחודש מאי. הפסטיבל השנתי הוא בעל חשיבות גדולה לתיירות המקומית, והוא מצליח לשמר תרבות ומסורת עם היסטוריה עתיקה. החדר מספק הצצה לאמנות העיצוב והעיטור של אנשי האקה.
המוזיאון והמכון הליטאי לתרבות הזמינו קבוצה של אמניות מליטא הנקראת Baltos Kandys (עשים לבנים) להשתתף בתערוכה. בחדר שיוקדש להן יוצג שטיח מנדלה ענק אשר מורכב כולו מפרחי לבד שהן הכינו. המנדלה מורכבת ממערכת של צורות שחוזרות על עצמן – מודל שמחבר בין החומר לרוח. נוסף על כך, צורת המנדלה מבטאת את עיקרון האינסופיות של העולם. אפשר להסתכל באופן זה גם על צורות הפרחים, שכן כל פרח מגלם בתוכו את צורת המנדלה האינסופית שחוזרת על עצמה.
תודות לסיוע של שגרירות יפן בישראל יתקיימו ביום פתיחת התערוכה סדנאות איקבנה (סידור פרחים יפני מסורתי). לכבוד המאורע יגיעו לארץ עשר מורות איקבנה ותיקות שיעבירו סדנאות ויערכו הדגמה של סידור פרחים. החדר השלישי בתערוכה יוקדש למסורת יפנית נוספת – האוריגמי. בחדר זה יוכלו המבקרים להתנסות בקיפולי אוריגמי של ארבעה פרחים שונים, לכתוב בתוכם משאלה, ולאחר מכן לחבר את הפרח לעץ, בתקווה שמשאלתם תתגשם.
מבקרים בתערוכה פלוריאדה במרכז הכרמל, 1973 (צילום: משה מילנר, אוסף לשכת העיתונות הממשלתית)
רוצים להישאר מעודכנים?
זאת ועוד, לכבוד התערוכה נוצרו שלוש עבודות אמנות חדשות. בכניסה לחלל התערוכה המרכזי יעברו המבקרים דרך שער פרחים של האמן אורי שיפרין ענבי. השער מורכב מפרחים מלאכותיים במגוון של צבעים ודפוסים מרהיבים ומורכבים, ומייצר גם קשר אסתטי עם הסימטריה של הגנים הבהאיים. בעת הכניסה דרך השער ייווכחו המבקרים כי הפרחים המרכיבים את העיצוב אינם אמיתיים אלא עשויים מפלסטיק ומייצרים חוויית תעתוע. השימוש בפרחי פלסטיק מדגיש גם את הצד האפל יותר של תעשיית הפרחים, שנשענת במידה רבה על ייצוג מלאכותי כדי לענות על דרישת הצרכנים ולהפחית עלויות. הדבר מעורר שאלות אתיות על אודות שתי התעשיות – "האורגנית" ו"המלאכותית".
מתקרת המוזיאון יהיו תלויות עבודותיה של האמנית אלבינה (ביני) צ'יזיק, שנותנת לקמילת הפרחים מקום מרכזי. צ'יזיק תייצר סידורי פרחים טריים שיעברו תהליך קמילה והתייבשות לעיני כולם, ישנו את צורתם ואת צבעם, וכך העבודה תקבל אופי אחר לגמרי. סידורי הפרחים התלויים מהתקרה ייצרו קיר ענק של פרחים טריים. צ'יזיק, שעלתה לארץ מקייב שבאוקראינה כילדה, הרגישה שהפרחים ליוו אותה תמיד בחייה – שטיחי הקיר שאותם ראתה היא בתמונות המשפחתיות ושבהם היו משולבים עיטורי פרחים, השמלות הפרחוניות שהוריה נהגו להלביש אותה בהן, והפרחים שהיא ראתה לאחר שהגיעה לארץ ואשר דרכם מצאה את שייכותה לישראל.
פרשנות נוספת נותנת האמנית סוזי פרקש שיוצרת פרחים מחוטים סרוגים אשר הופכים את הפרחים למעין בובת בד רכה ומנחמת. אפשר לחשוב על עבודה זו כעל הומאז' לז'אנר ציורי הטבע הדומם. ציירים נהגו להקפיא את הזמן כאשר תיארו פרחים בתוך אגרטל. הפרח הסרוג גם הוא מנציח פריחה, אך בדרך אחרת, תלת מימדית, מחומר סינטטי המנוגד לאורגניות המקורית של הפרח. הפרח הסרוג משמר את הצבעוניות שאנו אוהבים כל כך בפרחים החיים, אך האם הוא מצליח לשמר תכונות נוספות של הפרח?
על קירות המוזיאון יוצגו גם צילומים של הצלם החיפאי הידוע צבי רוגר, שהיה הצלם של עיריית חיפה במשך שנים רבות. הצילומים מתעדים את תערוכת הפרחים של 2012 ואת הקמתה.
התערוכה מתאימה לכל המשפחה ומשולבות בה פעילויות אינטראקטיביות – משחק זיכרון ענק של פרחים ומשמעותם הסימבולית, אשר דרכו ניתן ללמוד על המשמעויות השונות שניתנו במהלך השנים לפרחים באזורים שונים בעולם ועל המשמעות של שמותיהם; חלל משפחתי חווייתי עם כריות ופופים לילדים, שבו הם יוכלו להקדיש זמן לספרי ילדים ולמגזינים על פרחים; חדר חושך עם לוחות ציור זוהרים בחשיכה, שעליהם יוכלו הילדים לצייר פרחים וללמוד על פרחים שפורחים רק בלילה; פעילות אוריגמי של יצירת פרחים באמצעות קיפולי נייר, כתיבת משאלה בתוך הפרח וחיבור של הפרח לעץ שמוצב בחדר; חדר בוטניקה שבו אפשר למצוא על הקירות הסברים בוטניים על פרחים ועל צמחים; ובחצר המוזיאון שתתמלא בפרחים תתקיים פעילות נוספת לכל המשפחה – פרחי ענק מעץ שאת האבקנים שלהם צריך למלא בעזרת חוטי טריקו. את הפעילות האינטראקטיבית פיתחה רכזת החינוך של מוזיאון העיר מור שחור.
נוסף על כל אלה יוכלו המבקרים ליהנות גם ממשחק דיגיטלי של חיפוש פרחים בעזרת הסמארטפון. הפרחים לחיפוש משובצים ברחבי התערוכה באמצעים שונים – עבודות אמנות, פוסטרים, צילום ועוד. המשחק מציע חוויה פרונטלית ודיגיטלית, ומהווה דרך מהנה וחדשנית לצרוך את המידע שהתערוכה מציגה. את המשחק הדיגיטלי פיתחה רכזת הדיגיטל של מוזיאוני חיפה יעל גרוסמן ארזואן.
מוזיאון העיר חיפה, שדרות בן גוריון 11. אירוע פתיחה: שבת, 1 ביולי, שעה 20:30, פתוח לקהל הרחב. נעילה: ינואר 2024.
כרזה לכבוד תערוכת הפרחים הארצית והבינלאומית בחיפה, 1973. עיצוב: חיים שטייר, עיריית חיפה (צילום: אוסף ד"ר ירמיהו ושושנה רימון, מוזיאון העיר חיפה)
הסים
תערוכת הפרחים התקיימה גם בקרית אליעזר באיצטדיון העירוני לשעבר