רק מי שנולד בשנות ה־80 מכיר את הקסם של העשור המשעשע ההוא, שבו היה רק ערוץ טלוויזיה אחד, מתי מעט חלמו על מחשבים, על אינטרנט ועל פייסבוק, וכילדים בילינו את רוב היום מחוץ לבית במשחקים כמו מחניים, מדרכות, שבע אבנים וקלאס. מאז זרמו הרבה ערוצי טכנולוגיה בעולם, אבל למרות הקדמה רבים זוכרים לטובה את התקופה ההיא.
בשנות ה־80 התרחשו תפניות היסטוריות גדולות – סוף עידן המלחמה הקרה, הפופ הפך למלך המוזיקה והקולנוע חתר לאפקטים ויזואליים על חשבון תוכן. לכל מי שחווה את האייטיז, הסיטקום המשובח שכתב מני אסייג, אחיו של גיבור הסדרה שלום אסייג, מעלה חיוך על הפנים. בימים אלה משודרת העונה הרביעית של הסדרה, והחמישית כבר בדרך.
אסייג בן ה־48 הוא בן זקונים במשפחה של שמונה אחים, ובאמתחתו רזומה עשיר שכולל כתיבה של שתי עונות של התוכנית “מועדון לילה”, שלוש עונות של תוכניתו של יאיר לפיד וסדרות כמו “צחוק מהעבודה”, “קצר משפחתי” ו”הפרויקט הירוק”. כמו כן הוא כתב לרותם אבוהב, לננסי ברנדס, לשלומי קוריאט ולעוד רבים וטובים.
השבוע הזמנתי אותו לאכול איתי במסעדת BP הכשרה, לבקשתו, וחומות הדעות הקדומות שלי על אוכל כשר נסדקו וקרסו כליל. אבל לפני הכל, אלה הם חמשת הדברים שלא ידעתם עליו:
1. הוא נוטל כדור סרוקסט בשל התקפי חרדה שהוא סובל מהם.
2. הוא שיחק כדורסל בהפועל חיפה ביחד עם גיא גודס ופרש בגלל קרע ברצועה הצולבת.
3. הוא הקליד את כל העונות של “שנות ה־80” באצבע אחת.
4. בגיל 14 הוא היה רקדן ברייקדאנס.
5. במשך כל חייו הוא סבל מפחד מפני התקרחות.
רוצים להישאר מעודכנים?
מיד עם כניסתו למסעדה התגלה אסייג כאיש סימפטי וחייכן ושיתף פעולה באופן נפלא עם רוב גחמותי. עוד לפני שסרקנו את התפריט הייתי חייב לברר איתו איך הוא מתמודד עם העובדה שהוא סוג של מספר 2, סגנו של בר כוכבא בדמותו של אחיו שלום. אסייג ענה שהוא המפרגן הכי גדול של אחיו, שהוא היה הקהל שלו בתחילת דרכו ושהוא כמעט היחיד במשפחתם שתמך בו לאורך כל הדרך. אבל למרות שהוא הצליח לבנות לעצמו קריירה משלו, לא נוח לו ואפילו קצת מציק עם התואר “האח של שלום”, כי בכל זאת הוא עשה דבר או שניים בחייו.
הרעב התחיל להציק לשנינו, ואסייג נראה כמו שותף נהדר לארוחת בשרים הגונה. אז למנות ראשונות הזמנו שקדי עגל, חציל בטחינה ופרחי כרובית מטוגנים.
למראית עין שקדי העגל היו שמנים עד מאוד, אך במבחן הטעימה הם לא היו שומניים כלל אלא בעלי מרקם נימוח במיוחד, הן בזכות טריותם והן משום שהם עברו צלייה קצרה ולא הועמסו ברטבים תוקפניים שהיו מסרסים את טעמם העדין.
שקדי עגל
פרחי הכרובית הכשרים למהדרין (כך לפי התפריט) טוגנו בציפוי של פירורי לחם שתובלו היטב, והוגשו עם רוטב צ’ילי פיקנטי. גם כאן היתה זו מנת פתיחה מפתיעה משום שהיא לא היתה ספוגה בשמן.
כרובית מטוגנת
שתי הראשונות עשו את שלהן, הבטן נרגעה, וביקשתי לבדוק עם אסייג את הדמויות של “שנות ה־80” שחלקן קשות לעיכול. הוא סיפר לי שרובן המכריע של הדמויות מבוססות על דמויות אמיתיות מילדותו בטירת כרמל, אך הן מוקצנות בכוונה מכיוון שזוהי קומדיה – דמותו של מרסל הספר מבוססת על ויקטור, הספר המיתולוגי שהתעניין בעיקר ברכילויות; או דמותו של מורדי שמבוססת על הרצל שגר בקומה הראשונה בבניין שבה התגוררה משפחת אסייג ואיים להרוג את כולם אך אף פעם לא יצא מפתח ביתו. לדבריו, כל אחד מזדהה עם דמות כלשהי בסדרה, והסוריאליסטיות שלה היא זו שגורמת לצופים להתחבר אליהן ולהזדהות עמן.
בינתיים הגיע לשולחן גם החציל (בלאדי) שיצא בזה הרגע מהתנור והיה חם אש, עם כמות הגונה של טחינה מצוינת וקולי פלפלים שהפכו את המנה השגרתית לכאורה לטעימה במיוחד.
חציל בטחינה
לפני המנות העיקריות שאלתי את אסייג על האפליה בין אשכנזים לספרדים אשר מודגשת כל כך בסדרה ואם הוא מרגיש אותה גם היום. “המצב השתפר, אבל יש עוד מקום לשיפור”, הוא ענה, והוסיף כי מי שסובלים כיום מאפליה הם בני בעדה האתיופית. לדבריו, המזרחים שסבלו בעבר מאפליה חוטאים כעת ביחס לא הוגן ליוצאי אתיופיה ומסתכלים עליהם מלמעלה, וזהו המחיר שמשלמת כל עלייה. ולמי שתהה על עמדתו כלפי בני עדות אשכנז, אסייג אמר שהם “אחים שלי בלב” אך יש לו ביקורת על עוולות שנעשו מצד השלטון המפא”יניקי האשכנזי לאנשי העליות מצפון אפריקה ומאסיה בשנות ה־60.
החגיגה שלשמה התכנסנו הגיעה – נתח אנטרקוט במשקל של 400 גרם עם תוספת של פרוסת כבד אווז. האנטרקוט היה משויש כראוי, והשומן שנמס בזמן הצלייה הקנה לבשר טעם עסיסי ומשובח במיוחד. גם כבד האווז היה מדויק במידת צלייתו ומילא יפה את ייעודו – הוספת עידון למנה.
אנטרקוט
ביחד עם הנתח המכובד הגיעה מנה של דואט שיפודים שכללה שיפודים של פילה בקר במשקל של 150 גרם אשר היו מקורמלים ברוטב בצל ויין מתקתק (למה להרוס פילה ברטבים מתוקים ומיותרים?) ושיפודי פרגית במשקל דומה שהיו טובים ועסיסיים (אם כי גם הם סבלו מעודף של מתיקות). השיפודים הונחו על קרם תפוחי אדמה קטיפתי עם בצל מקורמל – תוספת משביעת רצון בהחלט. המלצתי לסועדים: הזמינו נתח פילה או מנת פרגיות וותרו על השיפודים הקטנים, שגם אינם משביעים וגם איכות הבשר שלהם נפגמת בשל חיתוכו לחתיכות קטנות.
דואט שיפודים
לסיום ביקשתי מאסייג – עבורכם קוראי הנאמנים – פרטים על העונה החמישית של “שנות ה־80” שנכתבת ממש בימים אלה. לדבריו, “זו עומדת להיות עונה מטורפת”. השנה היא 1988, שלום מנסה להתקבל ללהקה צבאית ולא מצליח, מני חולם על קריירת כדורסל וגם הוא לא מצליח, פרוספר מבקש לשפץ ספר תורה עתיק ופרדי הולך ככל הנראה להיות אבא. ההפתעה תגיע מכיוונו של מורדי (איזו מגעילההההההה) אך היא נשמרת בסוד, וצפוי גם משבר חמור ביחסים בין ממוקה וארזו. ובין כל אלה, להלן משאלה פרטית – אבקש לקבל תפקיד אורח בעונה הבאה.
המדדים
מדד השירות: מלצרית אדיבה ומקצועית אשר שולטת היטב בתפריט הנעימה את זמננו.
מדד הניקיון: המסעדה היתה נקייה, אך חדר השירותים היה מטונף.
מדד העיצוב: BP מחולקת לשני חללים – קומת כניסה מרווחת עם מרפסת וקומה שנייה נטולת מרפסת. למסעדה אין קו עיצובי בולט אלא שעטנז של עיצובים שנוצר לאורך השנים ויש בעיית אקוסטיקה קשה למרות מבודדי הרעש בתקרה. אבל למה לעצב מחדש כשהקופה דופקת?
מדד השכנים: משפחה של גברים חובשי כיפות ונשים עם כיסוי ראש מדווחת כי זהו המקום האהוב עליהם וכי הם נוהגים לחגוג בו ימי הולדת חרף המחירים הגבוהים.
מדד המחירים:
שקדי עגל – 49 שקל
כרובית מטוגנת – 39 שקל
חציל בטחינה – 32 שקל
400 גרם אנטרקוט עם כבד אווז – 203 שקל
דואט שיפודים – 171 שקל
2 קולה – 26 שקל
סך הכל – 520 שקל
הציון: 4 מספרי זהב
BP
שדרות ההסתדרות 157
טל’: 04-8721988
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
יפה יפה. כתבה מעולה!!