עמותת "תנועה ישראלית", בשיתוף הורים חיפאים פעילים במערכת החינוך, מארגנים מפגש שולחנות עגולים בנושא, אותו הם מכנים "הידרדרות החינוך בחיפה". המפגש הפתוח לציבור יתקיים ביום ראשון, 3 באפריל בשעה 20:00. על מיקום מדויק תצא הודעה נפרדת.
בדף ההרשמה לכנס נכתב: "החינוך בחיפה מידרדר, והמקום שלנו הוא לקום ולפעול. לכן הקמנו כנס שולחנות עגולים, שמטרתו לכנס את האנשים שאכפת להם מהחינוך בחיפה ורוצים לפעול בתחומים מגוונים".
מארגנת הכנס ליאת הלפרין מ"תנועה ישראלית": "התנועה היא עמותה הפועלת לחיזוק הדמוקרטיה בשלטון המקומי. לאזרחים כרגע אין האמצעים והכלים לבוא ולהשפיע בצורה אפקטיבית על תהליכי קבלת החלטות, כי לרוב הדברים נקבעים בוועדות, אם זה במשרד החינוך ואם זה ברשות המקומית. אנחנו מכינים נציגויות של תושבים שבעצמם מחליטים מה הכי טוב בשבילם. אם זה ברמת השכונה הפעילות היא עם ועדי השכונות, ואם זה ברמה הנושאית אז מקימים פורומים שעוסקים ומקדמים את תחום החינוך".
מוסיפה הלפרין: "הסיבה שאנחנו עושים כנס שולחנות עגולים היא כי ראשית, חינוך זה נושא מאוד רחב, ושנית, אנחנו רוצים שהאנשים הם אלה שיבחרו את הנושאים שבהם מתקדמים. בחינוך תמיד יש ויכוחים מהי הגישה הנכונה ואנחנו מאמינים שלא צריך להתווכח. מתחלקים לצוותים וכל צוות יכול לעבוד כדי לקדם את האג'נדה שלו. התפיסה הכוללת היא שבסוף מי שצריך לקבל החלטה איך החינוך ייראה אלה הם ההורים, התלמידים והמורים ולאו דווקא הגורמים הרשמיים".
איך הגעתם לחיפה?
"נוצר קשר עם פעילים חיפאים שאמרו שמצב החינוך בחיפה מציק להם. בעקבות השיחה הוצאנו בחודש שעבר קול קורא למפגש ציבור באמצעות אפליקציית זום. במפגש ביקשנו מהמשתתפים לספר לנו איך הם חווים את מצב החינוך בחיפה. במפגש השתתפו הרבה אנשים, ועלה בו מגוון מאוד רחב של בעיות וקשיים במערכת החינוך בחיפה, והוחלט שנתחיל לפעול. דבר ראשון צריך לקבוע תוכנית עבודה, ובכנס שולחנות עגולים נעסוק בך. הוחלט לקדם את החינוך בחיפה בנושאים שציבור המשתתפים יבחר".
בדף ההרשמה למפגש נכתב ש"החינוך בחיפה מידרדר". האם זו קביעה של העמותה?
"זו קביעה של האנשים שפגשנו אותם. אנחנו לא קובעים את האג'נדה, היא צריכה לבוא מההורים, מהתלמידים ומהמורים. יש גם דברים טובים בחינוך בחיפה, אין לי ספק, אבל זה שההורים הם לא חלק בקבלת ההחלטות זו עובדה. היא לא תלויה באנשים היא בעיה מבנית".
עינב פרלה, פעילה חיפאית, ממארגני הכנס: "אני מאוד אוהבת את 'תנועה ישראלית' כי היא א-פוליטית. הם מדברים על להחזיר את הכוח לתושבים בערים. לתת את הכוח לאנשים הקטנים, לאפשר להם להיות שותפים להחלטות, לאפשר להם לעשות טוב למען העיר שלהם".
מהן, לדעתך, הבעיות של החינוך בחיפה?
"לי מאוד מפריע כבר הרבה שנים נושא החינוך בחיפה. אני חושבת שאנחנו יורים לעצמנו ברגל. העיר הזו גם ככה מזדקנת ולא נותנים פה לפתוח בתי ספר ייחודיים חדשים. היה פה מהלך לפני שנתיים או שלוש לפתוח בית ספר בשיטת מונטסורי, שנתקל בהתנגדות הממסד, בית הספר הפתוח איבד מהצביון שלו, בית הספר אל-חיוואר שוכן במבנה צפוף ובתנאים לא ראויים, יש בעיות בחינוך המיוחד בחיפה עם הסייעות ובצהרונים שמנוהלים לא לטובת הילדים. כולם יושבים תחת הכובע של החינוך. לנו, התושבים, יש רעיונות טובים וכדאי לשמוע אותנו ולהקשיב לנו. אנחנו כבר בעיצומה של המאה ה-21, וברור לנו שהחינוך צריך להיות אחר. אין סיבה שלא תינתן פה, כמו במרכז הארץ, אופציה להרבה בתי ספר אחרים שיכינו את הילדים שלנו למקום הרבה יותר טוב". לדברי פרלה, הורים חיפאים רבים עוזבים לטירת כרמל, לקריות ולסביבה הרחוקה יותר. "ואני שואלת למה? למה להקשות ולא ללכת עם הציבור שלך? הציבור שלך רוצה דברים מסוימים, למה ללכת נגד? ולמה אם הורים עושים מעשים כדי להקים בתי ספר ייחודיים, יש התנגדות? למה לא לתת פתרון גם לילדי חיפה? יש הורים שרוצים חינוך אחר וזו זכותם".
מהי המטרה הסופית שעומדת מאחורי המפגש?
״הרעיון מאחורי הפורום החיפאי לחינוך זה רעיון של לחשוב ביחד כהורים, כתלמידים ואפילו כמורים. לחשוב על איך אנחנו רוצים לראות פה את החינוך בחיפה. מה היינו רוצים שיהיה פה נוסף, אחר, שונה, וקשור לצרכים שישאיר את האנשים כאן. למה לילדים בחיפה אין אותו יתרון שיש לילדים הלומדים מסביבנו ואני מתכוונת לחופש לבחור. במפגש הראשון, חוץ מאנשים מהמגזר החרדי והערבי, שלא הגיעו, היו הורים מהחינוך הרגיל שילדיהם לומדים בגני הילדים כאן ובבתי הספר היסודיים והורים לילדים מהחינוך המיוחד, וכולם התלוננו על כך שלא מקשיבים להורים פה. בעקבות המפגש נולד הרעיון להקמת כנס שולחנות עגולים. עכשיו אנחנו מקווים שיגיעו אליו כמה שיותר הורים שאכפת להם, תלמידים שרוצים להשפיע וכמובן מורים שיש להם רעיונות איך אפשר לעשות פה אחרת".
רוצים להישאר מעודכנים?
ממשרד החינוך ועיריית חיפה נמסר בתגובה משותפת: "על פי נתוני משרד החינוך, המתפרסמים מדי שנה, תלמידי העיר מגיעים להישגים לימודיים מצוינים, גם ביחס לממוצע הארצי, שבאים לידי ביטוי גם בהשתלבותם הראויה לשבח באקדמיה. העבודה החינוכית נעשית בדיאלוג מעמיק ושיח מקדם עם כל השותפים במרחב החינוכי, לרבות ההורים, לטובת תלמידי העיר. גורמי החינוך ברשות ובמחוז נמצאים בדיאלוג מתמיד עם ההורים כתפיסת עבודה, וההתכנסות המתוארת והמניעים שמאחוריה אינם ברורים ואינם מוכרים לנו.
"באשר לטענות המועלות בכתבה: לא ברור לנו על מה מתבסס הכתוב. בעיר חיפה ישנם בתי ספר אשר מובילים ייחודיות ותוכניות אקדמיות, חברתיות וערכיות פורצות דרך ברמה הארצית ואף ברמה הבינלאומית. בית הספר הפתוח בחיפה הוא אחד מבתי הספר הייחודיים הראשונים בארץ והוא מחדש את ייחודיותו מדי חמש שנים, בתמיכתנו המלאה.
"בנושא בית הספר אל-חיוואר, מתקיימים הליכים סדורים במסגרת הוועדה העליונה במשרד החינוך בירושלים, יחד עם הרשות המקומית והורי בית הספר, לבחינת שימוש במבנה לשימור הסמוך לטובת הרחבת בית הספר.
"תהליך הגדרת בית ספר כ'ייחודי' הוא תהליך מקצועי מעמיק וממושך. באשר לחינוך המונטסורי, הרי שעד כה אין בעיר מסגרת חינוכית שביקשה אישור לייחודיות זו. אם וכאשר תוגש, תיבחן בראיית הצרכים ברמה עירונית כוללת תוך שיח עם המשרד. עוד יצוין, כי לראשונה מובילה ראש העירייה תוכנית אב לחינוך תוך שיתוף פעולה עם המשרד, שהיא בשורה אמיתית ומהותית לקידום החינוך בעיר".
