יושבי ראש ועדי הורים בבתי הספר בחיפה מביעים חשש כבד מפני קריסה של מבני בתי ספר רבים בעיר בזמן רעידת אדמה. בעקבות מספר הנפגעים הרב מרעידות האדמה בטורקיה ובסוריה, חברים בוועד ההורים היישובי פנו לעיריית חיפה בנושא ונענו כי "מינהל ההנדסה מוביל תוכנית לבדיקות כל מוסדות החינוך שנבנו לפני 1980". בשל החשש זימן ועד ההורים היישובי פגישה דחופה עם ראש העיר עינת קליש רותם בנושא חיזוק מבני בתי הספר מפני רעידות אדמה.
יו"ר ועד ההורים היישובי עופר גרין: "ביקשנו ישיבה דחופה עם ראש העיר למרות שנושא חיזוק המבנים שייך למשרד החינוך. אנחנו רוצים שהעירייה תזרז את התהליך. אני מקווה שהפגישה תתקיים כבר בשבוע הבא".
הבעיה המרכזית בחיפה היא שמבני חינוך רבים נבנו לפני שנת 1980, אז נקבע התקן לבנייה שמתייחס לרעידות אדמה. באחד מהדוחות האחרונים של מבקר המדינה שעסק בנושא רעידות אדמה נכתב: "באזור חיפה קיים שבר גיאולוגי המכונה העתק יגור. שבר זה עלול להיות גורם הרסני בעת רעידת אדמה חזקה. במרוצת שנות ה-2000, ובמיוחד לאחר שנחשפו ממדי ההרס והחורבן בהאיטי, החלה הכנסת לרכז את נושא הטיפול וחיזוק של מבני ציבור ומבנים פרטיים נגד רעידות אדמה .לאורך השנים נערכו בדיקות ובוצע מיפוי על מנת להצביע על מידת הסיכון הסיסמי של ערי ישראל. מהמידע שנצבר בשנים האחרונות ניתן ללמוד כי חיפה נמצאת בסיכון סיסמי גבוה".
עוד נכתב בדוח כי "קיימים שלושה אזורים בעלי סיכון סיסמי גבוה בתוך המבנה הגיאולוגי של חיפה – אזור הכרמל ומורדותיו, אזור מפרץ חיפה והרצועה הקרובה לחוף ואזור עמק זבולון. על פי דעת רוב המומחים הסיסמולוגים בישראל, העתק יגור הוא שבר פעיל וההשלכות של מיקומו באירוע רעידת אדמה חזקה הן כבדות משקל. יש אפשרות לצמצם באופן ניכר אבידות בנפש באמצעות חיזוק ושיפור עמידותם של המבנים. הוועדה ביצעה מיפוי ארצי של כל בתי הספר בישראל ואספה נתונים על מספר התלמידים השוהים בכל מוסד, על זמני הלימודים ועוד. הוועדה קבעה תבחינים למתן עדיפות לחיזוק כמו שנת בנייה, מספר תלמידים ואזור סיכון סיסמי. בין הפרמטרים נקבעו עשר דרגות סיכון, כשדרגות 9 ו-10 הן הגבוהות ביותר. ההערכה היא כי קרבה לשבר מעלה את רמת הסיכון לרמה הגבוהה ביותר".
המבקר ציין כי "ב-10 במרץ 2013 נערך סיור לימודי שבו השתתפו מומחים סיסמולוגים, נציגי משרד החינוך, נציגי מינהל ההנדסה מעיריית חיפה והיועץ המומחה לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה מטעם משרד החינוך, שלימים גם זכה במכרז לתכנון ופיקוח על הפרויקט הראשון בחיפה. בסיכום הסיור נקבעו ארבעה בתי ספר שיהיו הראשונים לקבל את התקציב לחיזוק של משרד החינוך, והם עירוני ג', עירוני ה', עירוני א' ותיכון מקיף קרית חיים. לאחר בחינת רמת הסיכון מבין הארבעה נקבע כי בית ספר עירוני ג' הוא ברמת הסיכון הגבוהה ביותר, בין השאר בגלל מיקומו והעובדה שהוא נבנה בתוך ערוץ ואדי". בהקשר זה יצוין כי במהלך השנים חוזק המבנה של עירוני ג' מפני רעידות אדמה.
רוצים להישאר מעודכנים?
"כלבו – חיפה והקריות" ביקש ממשרד החינוך מענה ספציפי לגבי העברת תקציב לעיריית חיפה לחיזוק המבנים הנוספים. המשרד התחמק ממענה לשאלה ומסר תגובה לקונית: "טיפול בחיזוק מוסדות חינוך בפני רעידות אדמה מתבצע בכפוף להחלטת הממשלה בנושא זה בשלבים עד שנת 2035 בהתאם לתקציב שמוקצה לכך על ידי משרד האוצר ועל פי סדר עדיפויות. לאחרונה הורחבה התוכנית לטיפול במבנים הנמצאים בכל הרשויות המקומיות בארץ, ולא רק ברשויות מקומיות שנמצאות ברצועות הסיסמיות שמוגדרות רגישות לרעידות אדמה.מתוך כ-1,600 מבנים שמופו ואשר נמצא כי הם נבנו לפני 1980, עד עתה כ-1,100 בתי ספר נמצאים בשלבים שונים של תהליך טיפול, כאשר ב-230 מהם הטיפול הסתיים".
סוגית חיזוק מבני בית הספר בעיר אינה חדשה לעירייה. בשנת 2019 ניהל ועד ההורים בבית הספר הממלכתי דוד ילין מאבק נגד העירייה שביקשה להעביר את התלמידים למבנה בית הספר התיכון חוגים במרכז הכרמל שהתפנה. ההורים טענו שהמבנה לא עבר חיזוק למקרה של רעידות אדמה וכי כבר בשנת 2014 ביקש משרד החינוך מהעירייה להגיש דוח מפורט על מצב המבנים בחוגים אך העירייה לא עשתה זאת, ולולא התעקשותם היו התלמידים עוברים למבנה לא בטיחותי. בסופו של מאבק, במסגרת שיפוץ בית הספר חוזק גם המבנה.
בשנת 2017 אמרה ראש מינהל החינוך בעירייה אילנה טרוק ל"כלבו – חיפה והקריות": "קיימנו סקר מומחים בכל מוסדות החינוך בעיר וקבענו סדר עדיפויות ביחד עם אגף הבינוי של משרד החינוך בירושלים. הסכום הממוצע לחיזוק מבנה בית ספר תיכון הוא 16 מיליון שקל. בעירוני ג' השקענו 15 מיליון שקל, עירוני ה' נמצא כבר בתהליך והבא בתור יהיה בית הספר תיכון קרית חיים, שחיזוקו שמתוכנן לשנת 2018".
