המסלול הדו לשוני עובר מבית הספר אחמדיה בשכונת כבאביר לבית הספר חופית בשכונת שער העלייה. המעבר לא עבר בצורה חלקה בשל התנגדות של חלק מהורי התלמידים, שטוענים כי עיריית חיפה למעשה כפתה עליהם לרשום את ילדיהם לחופית ולא מאפשרת להם כל אופציה אחרת. לטענתם, צעד זה יפגע ביוזמה להקים בית ספר דו לשוני בעיר.
עד כה למדו תלמידי המסלול הדו לשוני במבנים יבילים בשטח בית הספר אחמדיה, אך בשל הגידול במספר התלמידים במסלול תכננה העירייה כבר לפני כשנה וחצי להוציאו מאחמדיה ולהקים עבורו מבנה חדש, גם הוא בכבאביר. בפברואר 2018 אמרה ראש מינהל החינוך בעירייה אילנה טרוק ל"כלבו – חיפה והצפון": "חיפשנו מקום שנוכל לבנות בו בית ספר דו לשוני. מצאנו שטח להקים בו את גן הילדים הדו לשוני, ומאחוריו שטח נוסף לבניית בית הספר. בית הספר ישתרע על שטח של קרוב לארבעה דונם. אנחנו מקווים שתוך שלוש שנים ייבנה בכבאביר בית ספר חדש".
בינתיים התחלפה הנהלת העירייה וזו בחנה לאחרונה אפשרויות אחרות, בין השאר במרכז המחשוב של אגף החינוך ברחוב שומאכר במושבה הגרמנית ובבית הספר יבניאלי בקרית אליעזר, אך שתי האופציות ירדו מהפרק עד מהרה.
בעמותת יד ביד אשר מפעילה את המסלול מודעים לחששות, ומנהל אגף קהילה בעמותה מוחמד מרזוק מבקש להרגיע את ההורים: "אני יודע שבמשפחות מסוימות עניין המעבר הוא קשה. אני מבין את הקושי, אבל אנחנו עובדים על מתן מענה לחששות האלה".
רובא רפול נתן, אם לילדה במסלול הדו לשוני שמתנגדת למעבר: "באסיפה הכללית של העמותה שנערכה בחודש מאי הודיע מנכ"ל העמותה דני אלעזר שהעירייה אישרה לנו לעבור למבנה משלנו ברחוב שומאכר במושבה הגרמנית ושאנחנו בדרך לקבל סמל מוסד. כולנו צהלנו משמחה, אבל בחודש יוני התברר לנו שלהבטחות של העירייה לעמותה אין כיסוי ושהמבנה ברחוב שומאכר לא מתאים לאכלוס. הציעו לנו מבנה לפני שבדקו אותו. פשוט הוליכו שולל קהילה שלמה".
מרזוק: "אחרי בדיקה שערכו אנשי המקצוע שלנו הבנו שנוכל להשתמש במבנה מקסימום שנתיים. נוסף על כך, העירייה אמרה לנו שכדי להתאים את המבנה לדרישות המבניות והפדגוגיות צריך להשקיע כמיליון שקל בשיפוץ, כך שהאופציה הזו ירדה".
רוצים להישאר מעודכנים?
בסוף יוני הציעה העירייה לעמותה לעבור לבית הספר יבניאלי. רפול נתן: "גם האופציה הזו ירדה מהפרק לאחר שהורים לתלמידים שם לא רצו אותנו מטעמים לאומניים. איך בכלל הציעו לנו את האופציה הזו? למה לא בדקו קודם? כשהעירייה הבינה שזה בלתי אפשרי היא ירדה מהרעיון, ולאחר כשבועיים היא הציעה לעמותה לעבור לחופית. הנהלת העמותה אמרה לנו 'העירייה נותנת לכם זמן עד מחר להחליט אם אתם מסכימים למעבר'. למעשה שללו מאיתנו את הזכות לתת לילדים שלנו את החינוך שאנחנו רוצים. איזה בית ספר בחיפה היה מקבל אותנו ב-15 ביולי? למה לא נתנו לנו כבר בחודש ינואר למצוא מקום אלטרנטיבי? אנחנו נהפוך להיות מיעוט ערבי בתוך בית ספר יהודי, וזו לא האג'נדה של יד ביד. גם לימוד השפה הערבית ייפגע בחופית. הילדים הערבים בחיפה מדברים עברית כי זו שפת המדינה, והשהות בבית ספר ערבי סייעה לשמירת השפה הערבית. עכשיו עקרון הדו לשוניות ייעלם".
מרזוק: "העירייה ביקשה תשובה כמה שיותר מהר כדי להתארגן. הם לא שמו לנו חרב על הצוואר שנודיע מיד. האם הייתי מעדיף שההחלטה תתקבל בנסיבות יותר נוחות? ייתכן שכן, אבל אני לא בטוח שההחלטה היתה אז שונה".
בין ההורים שתומכים במעבר נמצא גם ג'וזף אטרש, אב לילד שלומד במסלול. "יש מיעוט של הורים שלא מעוניין לעבור לחופית", הוא אומר, "אני אוהב את המקום ומברך על ההחלטה הנהדרת. אני מודה לעירייה ולעמותה על ההחלטה".
מנהל המחוז במשרד החינוך ד"ר סער הראל: "אנחנו והעירייה מאמינים בפרויקט ורוצים לשמר אותו. אנחנו לא רוצים שהמסלול ימות בגלל בעיות פיזיות של מקום".
מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "הנהלת העירייה מייחסת חשיבות לקיומו של בית ספר דו לשוני בעיר שמבטא את אופיה הייחודי של חיפה ועולה בקנה אחד עם התפישה החינוכית-קהילתית של הנהלת העיר. בהתאם לכך מבצעת העירייה הליך מסודר עם משרד החינוך להענקת הכרה וסמל מוסד למסלול זה על מנת לאפשר הקמת בית ספר דו לשוני נפרד. עד לאישור בית הספר על ידי משרד החינוך וסיום כל התהליכים הנדרשים בחנה העירייה חלופות שונות לפעילותו של המסלול הדו לשוני מכיוון שבית ספר אחמדיה אינו מסוגל מפאת חוסר מקום להכיל את המסלול. בסופו של ההליך נמצא בית ספר חופית כחלופה הטובה והמתאימה ביותר. המעבר יתבצע בתיאום מלא עם עמותת יד ביד ועם משרד החינוך תוך שיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים במערכת החינוך על מנת להבטיח כי קליטת התלמידים תתבצע באופן המיטבי והנכון ביותר. רוב ההורים הביעו את שביעות רצונם והם ממשיכים המסלול במתכונתו החדשה. ההורים הבודדים שיבחרו לא להמשיך יוכלו לקבל מענה ושיבוץ במערכת החינוך העירונית".
