לצד עבודתה כמורה בבית ספר תיכון עסקה דינה לצטר באמנות להנאתה. בתה אפרת לצטר פלדמן מספרת שאמה היתה אמנית בנשמה, בעלת ידי זהב. היא סרגה ותפרה וגם הכינה פסלים מעיסת נייר.
במוצ"ש האחרון העלתה לצטר פלדמן פוסט לפייסבוק, שבו היא מבקשת מכל מי שעובד במת"ם ונתקל בפסל של אמה, שיעדכן אותה. היא צירפה צילום מסך של פוסט אחר בנושא של אביה אריה לצטר, שאותו הוא פרסם כבר בחודש אפריל 2023 עם תמונה של הפסל וכתב: "פסלון זה, שנעשה על פי 'שיר אשיר בגשם', מיצירותיה של דינה, נעלם כאשר הוצג באחד מהמשרדים במת"ם. המוצא והמחזיר – יבורך!".
"שיר אשיר בגשם", הפסל הנעלם של דינה לצטר
לצטר פלדמן, תעשי לנו סדר.
"אמא נפטרה בשבוע שעבר בגיל 74, ולא ממחלה. אבא מצא אותה ללא רוח חיים, וכך תמו להם 51 שנות נישואים שרואים רק בסרטים. אנחנו ארבעה ילדים, ובחיים לא ראינו מריבות, זו היתה אידיליה מטורפת וזוגיות מדהימה. הם היו שני חלקים שמשלימים האחד את השני. המשפחה מתפללת שהיה לה דום לב והיא לא סבלה".
רוצים להישאר מעודכנים?
מותה היה הטריגר לפוסט שלך?
"אמא יצרה המון פסלים מעיסות נייר, ובעלי שעבד באחת מהחברות במת"ם לקח כמה מהפסלים כדי לקשט את המשרדים. כשהחברה הפסיקה את פעילותה שם, הוא החזיר חלק מהפסלים להוריי, אבל הפסל הזה נעלם. זה כל כך מבאס כי קודם כל זה היה פסל מדהים, אבל גם היה לו ערך מוסף. ניסינו לבדוק, לחפש, לשאול. יכול להיות שמישהו זרק אותו. ממש חבל לנו שהפסל איננו, וההרגשה הזו מתעצמת בימים אלו, אחרי שאמא נפטרה. אתמול (ראשון) קמנו מהשבעה, ועכשיו, כשהכל צף, נזכרנו בפסל שנעלם. יש פסלים של אמא בבית, אבל נדמה שבכל פעם שמסתכלים עליהם, בולט במיוחד היעדרו של הפסל הנעלם".
אמא היתה אשה פעילה?
"פעילה מאוד. שבעת הנכדים היו קוראים לה 'סבתא קלאוס'. היא תמיד היתה מעניקה להם מתנות שהכינה, לא משנה אם זה היה חג או לא. אני עובדת במרכז הרפואי כרמל, וכשהחלה המלחמה אמא שאלה איך היא יכולה לתרום במשהו, אפילו במשהו קטן. היא החלה לסרוג בובות, ואני הבאתי אותן למחלקת הילדים ולאשפוז יום ילדים, שהנוהג בהם הוא לפנק אותם במשהו קטן. בדיוק שמעתי על ילד אוטיסט בן שנתיים שלא מתקשר ומסרב לעזוב לשנייה את הבובה שאמא סרגה לו. אחת מהבובות האחרונות שהיא סרגה זו בובה כתומה שאותה היא רצתה להעניק לכפיר ביבס כשיחזור. היו לה ידיים נהדרות והיא עסקה בכל מלאכת יד אפשרית, מעבר לזה שהיא היתה אשה חכמה מאוד. שני ההורים שלי כאלה. אמא היתה דמות מיוחדת, בבית הספר התלמידים קראו לה אמא. בהלוויה הספיד אותה תלמיד והיה מצמרר לשמוע איך 40 שנה עברו מאז והם שמרו איתה על קשר במשך כל השנים. עכשיו, כדי לסגור מעגל, אנחנו רק רוצים לקבל את הפסל בחזרה לזכרה של אמא. לאבא זה יהיה מאוד מרגש, מאוד".
דינה ואריה לצטר חוגגים 50 שנות נישואים
