איך הפכת לפעיל חברתי?
“עליתי לארץ מצרפת בשנת 2007 ומיד התחלתי בתוכנית מיוחדת המשלבת לימודי עברית באולפן, קורס הכנה לבחינת הפסיכומטרית ומכינה בטכניון. כעבור שנה, עם סיומה של התוכנית, התגייסתי לצה”ל ושירתי כלוחם בפלחה”ן גבעתי – פלוגה בגדוד הסיור של החטיבה. בשנת 2011 השתחררתי מצה”ל והתחלתי לעבוד כמדריך לפסיכומטרי עבור עולים חדשים מצרפת. במבט לאחור, בנקודה זאת פרץ אצלי הרצון לעזור לעולים עם קליטתם בארץ. כמי שחווה את זה בעצמו, זיהיתי שרוב העולים הצעירים מתלבטים אם להתגייס ולאן, ושואלים את עצמם כיצד לפעול כדי להגיע לתפקיד שימצה את יכולותיהם על אף אתגר השפה. את התואר במדעי המחשב – הנדסת מערכות מידע סיימתי בתחילת שנת 2017, וזה שנה אני עובד בחברת PTC הממוקמת במת”ם”.
מה גרם לעלות לישראל ולהתיישב בחיפה?
“במילה אחת – הטכניון. אני ציוני ואוהב את המדינה, אבל לפני העלייה ארצה הדבר שמשך אותי יותר מכל היה הטכניון. מעולם לא הרגשתי רע בצרפת, אבל השאיפה שלי ללמוד בטכניון, שהוא מוסד בעל שם עולמי, היתה המוטיבציה המרכזית שלי לעשות עלייה. מאז שהגעתי ארצה אני מתאהב במדינה בכל יום מחדש. אחרי שנה בארץ התעצמה תחושת הציונות שלי, והדבר שעמד לנגד עיני באותה העת היה הרצון להתגייס ולהיות חייל קרבי. זה האפיל אפילו על הרצון להתחיל ללמוד, בדומה למסלול שאותו הצברים עושים. הטכניון הביא אותי לכאן, והמדינה, השירות הצבאי והאנשים השאירו אותי פה. עבורי זאת זכות להיות ישראלי”.
רוצים להישאר מעודכנים?
ספר על העמותה שהקמת.
“את עמותת Tsahal Connection הקמתי לפני כשנתיים ביחד עם אחי הצעיר רפאל וכמה מחבריו. אחי עשה מסלול דומה לזה שלי, ובזמן שירותו בגבעתי הוא וחבריו העלו את הרעיון להקמת עמותה שתעזור לעולים. הוא גייס אותי למען המטרה, וכך התחלנו. הסכמנו על כך שמטרת העל של העמותה היא לסייע לעולים ששוקלים גיוס לצה”ל וזקוקים למידע ולתמיכה כדי להחליט. אנחנו מספקים להם מידע על אופי השירות, על החיים במהלך השירות ועל היחידות השונות בצבא. זיהינו כשלים ובעיות שנובעים מחוסר ידע, מפער תרבותי ומציפיות שונות, שכתוצאה מהם עולים מצרפת עוזבים את צה”ל באמצע שירותם כי זה לא מה שהם ייחלו לו, ממורמרים מאופי השירות או מהתפקיד שהוטל עליהם, ולא יודעים מה יקרה במהלך השירות. נוסף על כך יש נושאים שמכבידים על כולנו כמו ביורוקרטיה, מיונים, ריאיונות וכו’, שעלולים להוות חסם עבור העולה החדש. תפקידה של העמותה הוא להכין את העולים ולהנגיש להם את צה”ל, כך שהם יקבלו את כל המידע שלו הם זקוקים. לרוב אנחנו נמצאים בקשר ישיר עם העולים, ולעתים קרובות גם עם הוריהם, ולהם אנחנו מסבירים לאן הילד שלהם מתגייס ומה הוא עתיד לעשות בשנים הבאות. הקשר עם ההורים מפיג הרבה מהחששות שלהם ורותם אותם לטובת התמיכה בגיוס של בנם או בתם. חשוב לציין שרבים מהעולים הצעירים הופכים עם גיוסם לחיילים בודדים, ולכן חשוב שהם יקבלו את העזרה ואת התמיכה שלנו. עד כה ליווינו באופן אישי 800 עולים עד לגיוס לצה”ל, והעמותה עובדת בשיתוף עם משרד הביטחון ועם יחידת מח”ל של צה”ל”.
מהו המסר שלך לקוראים?
“כ־500 עולים מצרפת מתגייסים לצה”ל בכל שנה. הקהילה הצרפתית היא ציונית מאוד ורוצה לעזור ולהשתתף בנטל. השירות הצבאי והסטטוס של חייל בודד הם קשים במיוחד לעולים כי אין להם תא משפחתי קרוב ותומך שיגיע לטקסים, יבקר בבסיס בשבת ויביא אוכל, ובמקרים רבים אין בית משפחתי לחזור אליו בשבת. אני קורא לכל החיפאים לאמץ חיילים בודדים אל חיקכם ולעזור במה שאתם מרגישים לנכון. גם אתם תזכו מעשייה כזאת, בדיוק כמו שאני זוכה בכל יום מחדש. אם נתקלתם בעולה שלא יודעים אם ולאן להתגייס, נשמח לעזור לו. הפנו אותו אלינו ונשמח ללוותו”.
