אתמול (מוצ"ש) הופיעה גליקריה במועדון זאפה חיפה. אלילת הזמר היווני, שרגילה להופיע באולמות גדולים בפני אלפי אנשים, בחרה הפעם להתחבר לקהל שלה במופע אינטימי, ומלבד שיריה ביוונית היא הוסיפה לרפרטואר שירים שתורגמו לעברית כמו "בום פם", "אלינור", "פני מלאך", "שבחי ירושלים" וגם "רחוק רחוק" שכתבה לה חוה אלברשטיין. אבל רק מעטים מבין הנוכחים ידעו שגליקריה עלתה להופיע למרות שנקעה את הרגל, וסנובה יצאה לברר עמה את העניין.
קליספרה גליקריה. כמי רגילה להופיע באולמות קונצרטים גדולים איך את מרגישה בהופעות אינטימיות?
"כשאני שרה אני באה לעשות שמח לאנשים ולא משנה כמות הקהל".
איך את מאפיינת את הקהל החיפאי?
"בכל המקומות שבהם אני מופיעה אנשים באים לשמוע אותי שרה. זה לא משנה אם אני שרה ביוונית או בעברית, אנשים אוהבים לשמוע אותי שרה".
אמרת שחיפה מזכירה לך את סלוניקי, אולי תקני פה בית ותגורי פה קצת?
"הלוואי שהיה לי כסף לזה. סלוניקי היא מקום שאני אוהבת להיות בו וכך גם באתונה. זה כמו חיפה ותל אביב. אלה שתי ערים שונות לגמרי".
אחרי שנקעת את הרגל את ממשיכה בהופעות כמתוכנן?
"כשאני שרה אני לא מרגישה כאב. אחר כך קצת כואב אבל לא נורא, זה עובר".
גליקריה. "אני באה לעשות שמח"
