בחמישי בלילה התראיין ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן בלעדי לערוץ 20 בעקבות הפרסומים על שלל החקירות שהוא שקוע בהן. את הכותרות שיצאו מהריאיון, שאותו קיימו אלירן טל ושמעון ריקלין, פרסמו כמעט כל אמצעי התקשורת, אבל זה לא הפריע לקולגות בהווה ומן העבר לבקר את הריאיון ואת המראיינים. אחד מהם הוא דורון שפר, עד לא מזמן יו"ר תא העיתונאים הארציים בחיפה שגם עבד עם טל ברשות השידור – הראשון בקול ישראל והשני בערוץ 1. שפר פרסם פוסט שבו הוא המליץ על כמה שאלות המשך בריאיון "כדי שתוכלו אחר כך לומר בקול בוטח כי אכן נשאלו כל השאלות הקשות באמת", והעלה את מפלס העצבים של טל שלא נשאר חייב והגיב: "פשש… שפר. איזו עיתונות חוקרת. כל הכבוד לך. התקשורת הפסידה כוכב עולה שיכול ללמד אותה דבר או שניים. אני ציני כמובן". שפר השיב לו: "אלירן, בטוויטר ציינתי שאין לי שום טענות אליך ואני חושב שתפקדת היטב. אבל זה לא היה ריאיון ובטח שלא נוקב. זו היתה שיחה מלטפת שנועדה להרגיע את הבוחרים מבית, הבייס הפוליטי. שימשתם שופר לראש הממשלה. זה לא אתה. אתה לא עשית שום דבר לא בסדר וכל אחד אחר במקומך היה כנראה עושה אותו הדבר. אלה התנאים שראש הממשלה מציב, והערוצים מוכנים לשחק לפי הכללים. מלבד זאת (שים את האגו בצד), האם אין אלה שאלות שצריך ראש ממשלה להישאל?”. ומשחק הפינג פונג הזה הסתיים באמירה של טל: “שאלתי את כל השאלות שרציתי לשאול. בלי מגבלות ובלי צנזורה".
טל, תיק 5000?
"הוא התנצל בהודעות פרטיות שכתב לי, ומבחינתי העניין סגור".
שפר, התנגשות?
"שום התנגשות. ערוץ 20 ספג קיתונות של ביקורת, בוז ולעג מצד מאות ואלפי גולשים ועיתונאים בפייסבוק, בטוויטר ובעיתונים, ואלירן נאלץ להתמודד, אולי לראשונה בחייו, עם גל עכור של שנאה. זה באמת מוגזם ומיותר. בסך הכל כתבתי כמה הצעות לשאלות חשובות וקשות שיש לדעתי לשאול את ראש הממשלה. אף שהפוסט מנוסח בציניות קלה, השאלות שהצגתי הן אמיתיות ורציניות לגמרי. אלירן לא אהב את הביקורת המרומזת והגיב כפי שהגיב, גם כן בציניות. זה בסדר גמור. אנחנו חברים טובים ונישאר חברים טובים. דיברנו, ליבנו, הבהרנו – והכל מצוין. הוא חש צורך להגן על עצמו ועל עבודתו, וחסר לו שלא היה עושה כך".
תגובות