מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת "Atiqot" מגלה כי חרב שהתגלתה בשנת 2021 בים סמוך ליישובי חוף הכרמל זוהתה כנשק של לוחם צלבני שנלחם במוסלמים בקרבות שהתנהלו באזור לפני כ-800 שנה. את החרב גילו בים השחיינים רפי בהלול, שלומי קצין וד"ר אודי גלילי.
בהיותה כלי יקר ערך, בדרך כלל מתגלה החרב בתוך נדן, אך במקרה זה התגלתה רק החרב. מכאן מסיקים החוקרים שהיא נשמטה לים במהלך קרב בין כלי שיט או שהלוחם נפל לים עם חרבו וטבע. ברשות העתיקות אומרים כי החרב היתה מכוסה בצמידה ימית (הצטברות של בעלי חיים על משטחים; ש"מ) עבה של חול וקונכיות לאורך מאות שנים – דבר שהקשה על הפרדה של המתכת מהצמידה בלי לפגוע בחרב. עם זאת, אומרים החוקרים, הצמידה היא זו שאפשרה האטה של הבליה ואת השתמרותה של החרב בשלמותה, אחרת הברזל היה מחליד ומתפרק במים.
החרב כפי שנמצאה בים (צילום: שלומי קצין)
שיתוף פעולה בין ד"ר יופה חושקר ,יעקב שרביט וד"ר יותם אשר מרשות העתיקות לאיציק הרשקו ודן ברייטמן מהמרכז למחקר גרעיני שורק אפשר לחקור את החרב העתיקה מבלי להסיר את מעטה החול והקונכיות. באמצעות טכנולוגיית רנטגן חדישה בוצעה חדירה ויזואלית דרך שכבות הצמידה הימית שאפשרה הצצה למתאר המקורי של החרב. ברשות העתיקות מציינים שמציאת החרב המרשימה זכתה לעניין עצום ודווחה בכלי תקשורת רבים בעולם.
שרביט: "החרב היתה בשימוש של לוחם מהחילות הפרנקים (הצלבנים) שהתיישבו בארץ אחרי מסע הצלב הראשון והקימו את ממלכת ירושלים בשנת 1099. על רקע הקרבות העקובים מדם שהתרחשו בארץ בין הצלבנים למוסלמים, היינו מצפים למצוא יותר חרבות כאלה. בפועל אנחנו מוצאים מעט מאוד חרבות, בעיקר שברים. עד כה נמצאו בארץ שבע חרבות מתקופה זו, ורובן התגלו בים. בדרך כלל החרבות לא נזרקו, אבל בחלוף השנים, כשכבר לא היה בהן שימוש, מיחזרו את המתכת לשימושים אחרים".
רוצים להישאר מעודכנים?
המחקר העלה כי החרב, שאורך הלהב שלה הוא 88 ס"מ ורוחבו הוא 4.6 ס"מ, היתה קלת משקל, ובסבירות גבוהה היא שימשה בקרב, שכן בדיקת הרנטגן הראתה בבירור כי הקצה המחודד שלה מכופף.
ד"ר חושקר: "החרב היתה חלק מהציוד האישי של אביר או לוחם. זה היה כלי הנשק העיקרי בקרב פנים אל פנים. החרבות דרשו הרבה ברזל איכותי, ולכן הן היו יקרות. נוסף על כך, קרב חרבות דרש הכשרה ואימון, ובשל כך רק האצולה וחיילים מקצועיים לחמו עם חרבות. בסריקות שערכנו במקום לא מצאנו שרידים נוספים, אבל מי יודע – יתכן שהלוחם עדיין נמצא במצולות ויתגלה יום אחד עם נדידת החולות".
מנהל רשות העתיקות אלי אסקוזידו: "כל ממצא שנאסף במחקר ארכיאולוגי או באקראי מוסיף נדבך לידע על התקופה בארץ, ומכאן החשיבות הגדולה של החרב שנמצאה. לאורך חופה של ארץ ישראל מצויים ממצאים עתיקים רבים אשר קבורים בחול ונחשפים לעתים לתקופות קצרות. בתהליך זה, או שנגרם להם הרס והם אובדים לעד, או שהם מתכסים בחול עד לפעם הבאה. מכאן החשיבות הגדולה באיתורם, בתיעודם ובהוצאתם מהים על ידי ארכיאולוגים מוסמכים אשר מורשים לכך. בשנים האחרונות אנחנו עדים להתפתחות תרבות ספורטיבית עממית של שחייה בים הפתוח. מדובר במאות זוגות עיניים שסורקות את קרקעית הים, ובדרך זו מתגלים ממצאים רבים שמדווחים לרשות העתיקות. כך מצילים מידע ארכיאולוגי רב שנאסף לאוצרות המדינה ומעשיר את המידע הארכיאולוגי".
שלומי קצין עם החרב (צילום: ניר דיסטלפלד, רשות העתיקות)
