סמנכ"ל חיפה כימיקלים ניר יצחקי שיגר היום (רביעי) מכתב לוועד עובדי המפעל ולארגון כוח לעובדים שבו הם מאוגדים שכותרתו היא "סגירת מפעל חיפה כימיקלים צפון". במכתב הודיע יצחקי לעובדים ולנציגיהם על ההחלטה לסגור את המפעל. "כפועל יוצא מכך", כתב יצחקי, "לא יהיה מנוס מסיום עבודתם של כלל עובדי המפעל, ובימים הקרובים הם יוזמנו לשימוע אישי".
יצחקי סקר את השתלשלות העניינים שהובילה להחלטה. "כידוע לכם", הוא כתב בתחילת מכתבו, "בעקבות ההחלטות השיפוטיות שהורו לחברה לרוקן את מיכל האמוניה ואסרו עליה לחזור ולמלא אותו, הופסקה מאז תחילת אפריל 2017 פעילות הייצור במפעל חיפה כימיקלים במפרץ חיפה, ולא חודשה מאותו מועד".
יצחקי טען כי בחודשים שחלפו עשתה החברה כל מאמץ כדי לחדש את הייצור ועדכנה את העובדים, ופורש את השתלשלות העניינים מזווית ראייתה של חיפה כימיקלים, שלדבריו "היתה מעוניינת מאוד לקדם וליישם פתרון ביניים (של הזרמת אמוניה באמצעות אוניות קטנות; ש"א), אולם למרבה הצער הרשויות הרגולטוריות מונעות ממנה לעשות כן, והדברים אמורים במיוחד בעיריית חיפה".
לדבריו, לאחר שפקע היתר החזקת הרעלים של המפעל ב-31 ביולי ומכיוון שאין עוד למפעל רישיון עסק הוא אינו יכול לעמוד ביעדים, אלא ב"השקעה כספית עצומה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים". עוד כתב יצחקי שבארבעת החודשים שחלפו מאז שהופסק הייצור במפעל המשיכה החברה להעסיק את העובדים בשכר מלא ונגרם לה נזק כספי של 100 מיליון שקל. הוא ציין גם את הדחייה של בית המשפט העליון לבקשת החברה לעכב את ריקון המיכל וכתב: "במצב הדברים המתואר לעיל הגיעה החברה למסקנה שאין מנוס מקבלת החלטה על סגירת המפעל".
יצחקי מפנה טענות חריפות לעובדים ומוסיף: "ב-31 ביולי קוימה עמכם פגישה שבה עודכנתם בהתפתחויות ונמסר לכם כי החברה שוקלת לסגור את המפעל. תגובתכם לא כללה כל התייחסות עניינית לדברים והתמקדה בהטחת האשמות והשמצות".
מוועד עובדי חיפה כימיקלים נמסר בתגובה: "אנחנו לא מופתעים מהצעד הזה. מדובר בעוד צעד ציני במלחמה המלוכלכת של ההנהלה המשתמשת בעובדים כבני ערובה, ומטרתה היא לסגור את המפעל או להפעיל אותו בתנאי העסקה ירודים. יש לזכור שמהלך זה מתרחש במפעל רווחי המייצר כ-60 אחוז מהדשנים הכימיים בעולם. אין סיבה לסגור את המפעל, ומטרת ההנהלה היא להוביל לבחירה בחלופה הזולה ביותר".
נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש: "התנהלות מוסדות המדינה והספינים התקשורתיים שהובילו לסגירת מפעל חיפה כימיקלים ולפיטורי מאות עובדים הם משל לאופן המבזה, המזלזל והמתעמר שבו מתייחסים לתעשייה בישראל, הנלקחת כמובנת מאליה וכמי שתספוג כל מכה ובאורח פלא תמשיך לשרוד. המקרה של חיפה כימיקלים מראה שלא כך המצב. על אף שהיה ברור לכל כי מבלי למצוא פתרון לטווח קצר וארוך להמשך אספקת האמוניה לא יכול המפעל להמשיך ולהתקיים, לא נעשה דבר. כל הצדדים שהיו יכולים להתערב ולהוביל להצלת המקום עמדו מהצד וצפו בשקט במפעל הנלחם על חייו, עד שהמפעל הגיע למסקנה כי כלו כל הקיצין ונאלץ להודיע על סגירתו".
בשעה 12:00 נאספו עובדי חיפה כימיקלים בשערי המפעל להפגנה נגד הסגירה, והבעירו משטחי עץ.
