תמיסת הכלור היא אבן יסוד בטיפול בפצעים מזוהמים, בכף רגל סוכרתית, בפצעים לאחר ניתוח, בפצעי מלחמה, בכוויות ועוד. התמיסה הצילה עד היום עשרות אלפי מטופלים, מנעה קטיעות איברים וגפיים, וחסכה סבל, תחלואה ומוגבלות מאלפי חולים. אלא שבעקבות דיווחים באנגליה על כך שהתמיסה גורמת לגירוי בעור וייתכן אף מעכבת ריפוי של פצעים, משרד הבריאות בישראל אסר בשנת 2006 על השימוש בתמיסה בבתי החולים ובמרפאות.
כאן נכנס לתמונה פרופ' ירון הר-שי, מנהל המחלקות לכירורגיה פלסטית במרכזים הרפואיים כרמל ולין של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה וגליל מערבי, אשר בעידוד ובאישור של משרד הבריאות ובשיתוף עם צוות המחלקה שלו החל לחקור לעומק את הנושא. "כמי שעוסק, מטפל ורואה מקרוב את הסבל של החולים בהיעדר התמיסה, הבנתי עד כמה הנושא חשוב לכולנו והחלטתי להירתם אליו מיד", אומר פרופ' הר-שי.
צוות המחלקה לכירורגיה פלסטית בכרמל, בעזרתה של ד"ר מרים סגל, רופאה במחלקה, חקר את הבטיחות של תמיסת הכלור על פצעים מזוהמים. המחקר שבוצע בכרמל בדק מדדים קליניים רבים בפצע עצמו ובדם של המטופל. ממצאי המחקר, שנערך במשך 48 חודשים ובדק 30 מטופלים עם 35 פצעים, הוכיחו לחוקרים כי התמיסה בטוחה ואינה גורמת לכל נזק בריאותי. יתרה מכך, מציין פרופ' הר-שי, נמצא שהתמיסה מעודדת ריפוי פצעים, מקטינה משמעותית את אוכלוסיית החיידקים בפצע ומאפשרת לרוב הפצעים שמטופלים עם התמיסה להחלים באופן עצמי ללא צורך בניתוח או בהשתלת עור.
תוצאות המחקר הועברו למשרד הבריאות, ובעקבות זאת החליט משרד הבריאות בשנת 2020 להחזיר לשימוש קליני את התמיסה לטיפול בפצעים מזוהמים בכל בתי החולים והמרפאות בישראל.
רוצים להישאר מעודכנים?
כעת פרסם צוות החוקרים את תוצאות המחקר במאמר בעיתון היוקרתי והמוביל בתחום ריפוי הפצעים בעולם "WOUND REPAIR AND REGENERATION" ועודד קבוצות נוספות ברחבי עולם לבצע מחקר דומה על מנת לאשר את השימוש בתמיסה במדינות נוספות.
בצוות המחקר היו חברים ד"ר עיסא מטאנס, ד"ר סאמר חסן, ד"ר לאוניד בריזגלין וד"ר אייל פרנקו המחלקה לכירורגיה פלסטית, ומנהל מחלקת כוויות בבית החולים האוניברסיטאי בנוטינגהאם, אנגליה ד"ר קירן אובויל. את העיבוד הסטטיסטי ביצעה עידית לביא ז"ל, והמאמר הוקדש לזכרה.
פרופ' הר-שי: "אני גאה בצוות החוקרים שלנו. זהו כבוד גדול עבור המרכזים הרפואיים כרמל ולין שהובילו מחקר כל כך חשוב לטובת בריאותם של אלפי חולים בישראל".
פרופ' ירון הר-שי וצוות החוקרים (צילום: צילום אלי דדון)
