לסכם שנת אוכל חיפאית בעיר למודת קרבות פוליטיים ואכזבות, זה לא כל כך פשוט, אך מעז יצא מתוק. תרבות האירוח החיפאית לא רק שלא קרסה, אלא אף חישלה יסודות גסטרונומיים איתנים של לוחמי אוכל, הראויים למיטב הלוקיישנים בארץ ובעולם.
זו סקירת אוכל חלקית בלבד שרבים וטובים לא נכללים בה, אך אני מקווה שהיא תגרה את בלוטות הטעם מספיק בשביל לפתוח את הארנק.
הכבוד הגדול ביותר מגיע מזקני העם. המסעדות המזרחיות הפועלות במשך יותר מחצי יובל, ביניהן אבו-יוסף (פורד), מסעדת אלנבי, מקבץ המסעדות ברחוב המגינים – אבו-יוסף, סאלח, סטאר, שלמרות הקושי האדיר ביצירת מאכלים טריים יום-יום לקהל משתנה, לפעמים של מאות איש ביום, עדיין מתנהלות בראש מורם ובמחירים זולים עד גיחוך. משפחות שלמות נהנות מאוכל טרי וטוב ומקבלות שירות יעיל ומהיר דרך קבע. ריספקט.
ניגוב חומוס הוא חלק משגרת היום-יום החיפאית: לבד מהמסעדות שהוזכרו מעלה, שווה מאוד לבקר בחומוסיות העיר התחתית: פרג', אבו שאקר, אבו מארון, ברדיצ'ב, חומוס נחמה. לפני הטעם, הניקיון והטריות הם שם המשחק כאן.
השווארמיות הטובות ביותר עדיין מרוכזות בין אמיל וגנאם ברחוב אלנבי וחאזן (האגדית) ונימר ברחוב יפו (פורד). השווארמה החיפאית טובה מרוב המתחרים שלה בארץ ובעולם.
פלאפלים מצוינים מרוכזים בכיכר פריז: סאלח, אבו האני, פלאפל כיכר פריז, כאשר הראשונות מגישות גם שווארמה. אפשר גם להרחיק לאבו אחמד בקיבוץ גלויות, לאוריון בהדר ולהמשיך משם ללעוס כדורים כמעט עד מגדל הנביאים.
הווייב שהתחיל אצל אילן פרון (חמארה) ברחוב סירקין (תלפיות) צובר תאוצה, ולבד מפיצה תלפיות, בירה ביתית, הפו הווייטנאמי וכנאפה מלאת נשמה, פתחה נונה (נינה) ארוחות בוקר טבעוניות מושלמות, ומתחתיה מעדנייה חדשה מבית מיכאל נודל בליווי שפית מוכשרת.
המאפיות החיפאיות ממשיכות כל אחת וסגנונה היא. הוואדי מרכז מקבץ של ארבע שונות וטעימות, אך בשביל פיצה עם זעתר או גבינה הייתי מצפין לרחוב אלנבי למאפה ג'ראייסי או ממה פיתה. ויש גם את מאפיית נעמה ומאפיות ברגר ועיניים המציעות לחמים טבעונים מעולים המתאימים גם לחולי צליאק.
כריכים טובים לא חסר אך הכוכב הבלתי מעורער הוא הסביח ברחוב הנמל לצד המאפים הטעימים של ברדא.
השוק הטורקי ממשיך להיות מוקד משיכה לבליינים בסוף השבוע עם מסבאות המגישות בירה זולה במיוחד. אציין מוסדות כמו העוגן, פונדק הבירה, והדוברין 7.
רוצים להישאר מעודכנים?
גם מסעדות עם אופי לא חסר. לצד הרומניות האגדיות כמו יונק בשיבת ציון וממליגה ברחוב הבנקים, קלמנ'ס היא טברנה יוונית המספקת חוויה של מסבאה בפיראוס עם הרבה כבושים וטעימים, כשממול סושי מעולם אחר – הרוקו, ומסעדונת חדשה ששווה מאוד ביקור, הריב ווסט ברחוב יפו, שמביאה איתה לעיר התחתית ארומה צרפתית עם טעם של עוד.
על הכרמל תמיד כיף לשבת בברי היין. ויוינו שעושה עבודה מצוינת ואף טובה יותר מהקולגה איטליאנו בבת גלים או האיטלקית רפאלו בקסטרא. הדיוק מגיש אוכל פאבים משודרג ותפריט עשיר, ובל נשכח גם את הששון והבראון, חומוס ברדיצ'ב, פלאפל בילי, סביח כרמליה, בורקס העגלה ועוד רבים וטובים אחרים.
קצרה היריעה מלהכיל את כל השפע הגסטרונומי של חיפה ואת המדריכים הקולינריים שמטיילים ברחבי העיר עם קבוצות גדלות והולכות, אך אם למדנו משהו מתקופות הסגר האכזריות הוא, שלפעמים, הדברים הטובים ביותר נמצאים מתחת לאף ואם לא, אז אפשר לעזור להם להיות שם. חיפה מגישה לנו את המיטב שלה, ואני אומר יום יום תודה.
לשנה טובה של פרגון והערכה הדדית.
- אנדרי סוידאן הוא מומחה יין ובעל רשת החנויות Andre Suidan
