מהפכות כבר לא פורצות בן רגע. מהפכנים כבר אינם סוחפים המונים ברחובות ומובילים אותם בגאון לעבר הכיכר הראשית בחרב שלופה או עם דגל מתנוסס וקריאות “אחרי!”. המאה ה־20 תמה ועמה תם עידן המהפכות הגדולות. לא רק חזון צריך למהפכה ולא רק אמונה אלא גם הרבה כריזמה ויכולת לסחוף את ההמון. אין מהפכה בלי המון. ואי אפשר לסחוף המון בלי רגש. ובמאה ה־21 את הרגש מחליף הסמארטפון ואת התשוקה מחליף הסלפי. קשה לרוץ אחרי מנהיג כשמצלמים סלפי. לא משנה לאיזו בסטיליה המפקד מבקש להוביל, סביר שריצה כזו תסתיים בקיר או בעמוד חשמל.
אבל לא רק הטכנולוגיה מפריעה בדרך. גם לביורוקרטיה יש חלק מרכזי בדיכוי מהפכות. אפשר להוציא המונים לרחובות, אפשר לצאת בתהלוכות מחאה, אפשר לכרוז ולזעוק במגפונים וברמקולים. אפשר, אך תחילה יש למלא טפסים, לתת פרטים ולהתחייב ללוחות זמנים.
מהפכות לא פורצות בן רגע וכבר לא נעשות בכיכר, אבל הן עדיין קורות. הן קורות לאט ובהדרגה, בלשכות ממוזגות ובמשרדים ממשלתיים, בהררי טפסים ובעשרות שעות של דיונים קדחתניים, בהתקדמות מדודה, שקולה ומתישה לפרקים, אך נחושה וחדורת מטרה. לפעמים הן נמשכות שנים.
כך למשל נחקקו חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק אשר חוללו מהפכה במעמד האזרח בישראל. שניהם נחקקו במרץ 1992 אך נדרשו שנים של למידה, עבודת הכנה, דיונים ועיצוב עד אשר נוסחו והובאו להצבעה. כיום אי אפשר להבין איך חיו אזרחי המדינה בלי חוקי יסוד אלה.
כך התאפשר לנשים לשרת שירות קרבי בצה”ל. בג”ץ אליס מילר, שחולל את המהפכה בשירות של נשים, אמנם התקבל ב־1995, אבל קדמו לו שנים של מאבק ציבורי עיקש ונחוש. כיום קשה לראות את השירות הצבאי בלי תרומתן של החיילות הקרביות.
כך גם עשוי להיזכר בעוד שנות דור חודש ינואר 2021 בהיסטוריה של מפרץ חיפה. זה אמור להיות המועד שבו תגיש ועדת המנכ”לים הבין משרדית לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה, שעל קיומה הוחלט השבוע, את מסקנותיה באשר לגורלה של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה ולעתידו של המפרץ כולו.
רוצים להישאר מעודכנים?
זו עשויה להיות החלטה היסטורית, מהפכה של ממש. אם ועדת המנכ”לים תאמץ את המסקנות שאליהן כבר הגיע צוות חוקרים נכבד אחר – זה של חברת מקינזי – ואכן תורה על סגירתו של מתחם בז”ן תוך פרק זמן של כך וכך שנים, זו באמת תהיה היסטוריה.
וזו באמת תהיה מהפכה – מהפכה אנרגטית, מהפכה אקולוגית, מהפכה כלכלית, מהפכה תעשייתית, מהפכה בריאותית, וכמובן מהפכה אורבנית. זו תהיה מהפכה שכמותה מתרחשות במדינה קטנה כשלנו לא אחת לדור אלא אחת ליובל. כמו בג”ץ אליס מילר וכמו חוקי היסוד, גם לצעד זה יהיו השלכות דרמטיות על עתידו של המטרופולין ועל עתידה האנרגטי של ישראל כולה.
רבים ייקחו לעצמם קרדיט על המהלך הדרמטי, אם וכאשר יקרה. ראש הממשלה כמובן והשרה להגנת הסביבה יהיו בראשם, ויהיו, יש להניח, גם שרים נוספים שיקפצו על העגלה כמו שר התשתיות ושר האנרגיה ושר הכלכלה ושר האוצר ושר המדע ושר האופים ושר המשקים והשר למשק כנפי ההיסטוריה. וראשי הערים של חיפה והקריות יחגגו את הישגם, ופוליטיקאים שונים ומשונים יטרחו להזכיר ש”הם היו הראשונים ש…” ו”הם אמרו כבר מזמן ש…”.
אבל אנחנו אלה שיודעים על מי באמת תהיה רשומה המהפכה. אלה הם הפעילים והפעילות, תושבי המטרופולין, שבמשך שנים ארוכות נלחמו כמעט לבדם להעלאת המודעות הציבורית לבעיית בז”ן והמפרץ. גם כשכינו אותם “הזויים” ו”מחבקי עצים”, גם כשלעגו למספרם הדל, גם כשאמרו להם ש”לעולם לא יקרה” וש”לאיש לא אכפת” – הם לא ויתרו ולא הרפו. בשמש הקופחת ובגשם השוטף הם הפגינו. בכל פליטה חריגה ובכל שריפה בארובה הם מחו. הם אלה שגילו לנו שהניטור הוא חובבני, הם אלה שטענו שהחריגות משתוללות, הם אלה שהתעקשו שאין לסמוך על הרגולטור כי הרגולטור פשוט לא יודע לפעול, הם אלה שקידמו את המהלך שהביא לתוכנית “מפרץ החדשנות”, הם אלה שיצרו את הלובי שפעל בכנסת ובממשלה והוביל בין השאר לדוח מקינזי, הם אלה שלא נחו ולא שקטו עד שהביאו גם להקמתה של ועדת המנכ”לים.
לוחמי הסביבה של מפרץ חיפה הם הגיבורים האמיתיים. הם לוחמי המהפכה.
רן מ
כל הכבוד לארגונים הסביבתיים ול'ירוקים של חיפה' העושים לילות כימים למען חיפה נקיה מזיהום
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אחרי המכה שחטפו תושבי רמת בגין ושכניהם בנושא האנטנות נראה לי שכדאי לחכות עם החגיגות. נושאי לפיד הסביבה ראויים להערכה רבה. נקווה שהפעם התוצאה תשקף את מאמציהם ואת צרכי תושבי חיפה והסביבה ולא את צרכי המפעלים והנמל.