האוטוסטרדה של המפרץ: איך כביש 22 שחרר את הקריות מהפקקים ושינה את פני המפרץ

יש כבישים שמקצרים נסיעה, ויש כבישים שמשנים את הדרך שבה אזור שלם עובד. כביש 22 נולד מתוך צורך ברור: להקל על העומס בכביש 4 שהיה במשך שנים הציר המרכזי בין חיפה לקריות. אבל עם השלמתו והחיבורים שנוספו אליו, הוא הפך להרבה יותר מנתיב חלופי. הוא שינה את הקשרים בין חיפה, הקריות וצפון הארץ והפך את הנגישות למפרץ לחלק מהתשתית שעליה יכול האזור להתפתח.

במשך שנים היה כביש 4 הציר המרכזי שחיבר בין חיפה לקריות. לצד התנועה המקומית, נשא הכביש גם תנועה בינעירונית בהיקפים גדולים, וכלי רכב רבים נאלצו לעבור דרך צמתים, רמזורים ואזורי מסחר ותעשייה. בשעות העומס הפך הציר לצוואר בקבוק קבוע, והנסיעה בין חלקי המטרופולין הייתה לעיתים ארוכה בהרבה מכפי שהמרחק הגיאוגרפי הצדיק.

מי שנסע מחיפה לקריות לפני פתיחת הכביש זוכר היטב את הדרך: שדרות ההסתדרות, רמזור אחרי רמזור, צומת וולקן, קריית חיים והכניסות לקריות. בשעות אחר הצהריים, נסיעה של קילומטרים ספורים הייתה יכולה להפוך למסע ארוך. כביש 22 נבנה כדי לשנות בדיוק את המציאות הזאת.

הפתרון היה להוציא את התנועה העוברת מהמרחב העירוני ולתת לה דרך משלה. כביש 22 נבנה כציר מהיר ורציף, המאפשר לתנועה בין חיפה, הקריות, עכו והגליל המערבי לעבור ממזרח לקריות, בלי להיכנס למרקם העירוני ובלי לעבור ברצף של רמזורים.

לא רק עוקף: הדרך שחיברה את חיפה לצפון

הציר החדש לא נבנה בבת אחת. הוא נוצר משני מקטעים שהשלימו זה את זה: עוקף הקריות בצפון, באורך של כ-14 קילומטרים, ודרך הקישון בדרום, באורך של כ-4 קילומטרים, שתוכננה ונוהלה על ידי יפה נוף. יחד יצרו שני המקטעים ציר באורך של כ-18 קילומטרים, שאיפשר לתנועה העוברת בין חיפה לצפון לעקוף את הקריות ולדלג על חלק גדול מהצמתים והרמזורים של כביש 4.

עוקף הקריות נתן לתנועה דרך לעקוף את הקריות. דרך הקישון והחיבורים שתכננה וניהלה יפה נוף הם אלה שחיברו את הציר החדש אל חיפה ואל מערכת התחבורה של המפרץ.

עבודות הקמת כביש 22 החלו באמצע שנות ה-90, עם סלילת דרך הקישון בין העיר התחתית למחלף מבוא כרמל, מעל ציר יגאל ידין. הדרך נועדה ליצור את החוליה הדרומית של הציר העתידי ולחבר את חיפה אל מערכת הכבישים של המפרץ. בקצה הדרך נסלל גם קטע גישה לרחוב משה דיין, שאיפשר את החיבור לצומת וולקן ולכביש 4, שדרות ההסתדרות.

דרך הקישון כללה סדרת גשרים ומבנים מורכבים, בהם גשרים מעל נחל הקישון וגשר ארוך מעל ולאורך רחוב גזאל בלב אזור חוף שמן. לאורך הדרך נבנו חיבורים לחוף שמן, לגשר פז, לכביש 75, למנהרות הכרמל ולציר יגאל ידין. סלילת דרך הקישון הושלמה בשנת 2010, ובכך הושלמה החוליה הדרומית של הציר, שאיפשרה בהמשך לחבר את המרחב החיפאי לדרך צפונה.

במשך כ-15 שנה הייתה יפה נוף אחראית לתכנון, לביצוע ולניהול העבודות במקטע הדרומי. גם לאחר השלמת דרך הקישון המשיכה החברה לפתח את החיבורים שלה למערכת התחבורה האזורית. בין 2010 ל-2014 הושלם החיבור לכביש 75 ונסלל קטע מדרך יגאל ידין, שחיבר בין מחלף מבוא כרמל לבין הפורטל המזרחי של מנהרות הכרמל.

כשהמקטעים התחברו לדרך אחת

במקביל לעבודות במקטע הדרומי, התקדם מצפון עוקף הקריות, שאורכו כ־14 קילומטרים. עם השלמתו התחברו שני המקטעים לדרך אחת, מחיפה, דרך המפרץ והקריות ועד צפון הארץ.

השינוי היה ברור. במקום שהתנועה העוברת בין חיפה לצפון תיאלץ להצטופף על כביש 4 ולעבור דרך רצף של צמתים ורמזורים במרחב הקריות, נפתח ציר מהיר ורציף שאיפשר לעקוף את הקריות בדרך אל העיר חיפה וממנה. כביש 4 המשיך לשרת את השכונות, העסקים ואזורי התעשייה שלאורכו, אבל הוא כבר לא נדרש לשאת לבדו גם את התנועה העוברת באזור.

"עיר מטרופולינית לא יכולה להתפתח כאשר כל התנועה שלה מתנקזת לציר אחד", אומר ראש עיריית חיפה יונה יהב. "כביש 22 שינה את המשוואה הזאת. הוא הוציא תנועה עוברת מתוך המרחב העירוני, חיבר טוב יותר בין חיפה, הקריות והצפון, ובעיקר הפך את כל המפרץ למרחב אחד נגיש יותר. כך בדיוק צריך להסתכל על תשתיות: לא כעל כביש שמוביל מנקודה לנקודה, אלא כמערכת שמחברת בין אנשים, ערים, מקומות עבודה והזדמנויות".

השינוי לא הסתכם רק בזמן שנחסך בפקק. הוא שינה את הדרך שבה חיפה, הקריות והמפרץ מחוברים זה לזה. כביש 22 הפך בתוך זמן קצר לאחד מצירי התנועה המרכזיים במטרופולין, ושיפור הנגישות סביבו תרם גם להתפתחותם של מוקדי מסחר, תעסוקה ותעשייה במפרץ ובקריות.

כשהנגישות מביאה איתה גם את הפיתוח

לכביש חדש יש משמעות לא רק למי שנוסע עליו, אלא גם למקומות שאליהם הוא מאפשר להגיע. עם שיפור הנגישות למפרץ, אזורי התעשייה והמסחר קיבלו חיבור טוב יותר לרשת הכבישים הארצית, ובמקביל המרחב סביב הקריות המשיך להתפתח.

פיתוח מתחם המסחר הסמוך למחלף קריית אתא דרום ממחיש את השינוי שחולל הכביש במרחב. במרץ 2014, כשנה לאחר השלמת עוקף הקריות, נפתחה במקום חנות איקאה, בצמוד לקומפלקס מסחרי חדש. החנות, שנבנתה על שטח של כ-27 אלף מ"ר, הפכה את האזור לאחד ממוקדי המסחר הבולטים בצפון.

כביש 22 לא יצר לבדו את הפיתוח הזה, ואי אפשר לייחס לו לבדו את ההחלטות שהובילו להקמת מוקדי המסחר והתעסוקה. אבל הוא שיפר את הנגישות אליהם והפך לחלק מהתשתית התחבורתית שעליה יכול האזור להמשיך לצמוח.

החיבור ששינה את הדרך לחיפה

כדי להשלים את החיבור של כביש 22 למערכת הדרכים המהירות של חיפה, נדרש חיבור ישיר למנהרות הכרמל ולצירים המובילים מדרום העיר אל המפרץ. אם עוקף הקריות איפשר לתנועה לעקוף את הקריות, החיבור למנהרות הכרמל השלים חוליה אחרת: הוא יצר לראשונה רצף מהיר וישיר בין דרום חיפה, מנהרות הכרמל וכביש 22.

ב-2014 נפתח חיבור באורך 1.7 קילומטרים בין מנהרות הכרמל לכביש 22. הפרויקט תוכנן ונוהל על ידי יפה נוף, ועלותו עמדה על כ-260 מיליון שקל. חלק משמעותי מהתוואי עובר מתחת למסילות הרכבת ולנתיבי התחבורה באזור מרכזית המפרץ.

פתיחת החיבור שינתה את הדרך שבה תושבי דרום חיפה יכולים להגיע למפרץ ולקריות. במקום לעבור בשדרות ההסתדרות, נוצר חיבור ישיר ומהיר יותר בין מנהרות הכרמל לבין כביש 22. החיבור חסך מדי יום כ-620 שעות רכב וכ-5,000 ק"מ נסיעה, והחיסכון והתועלת למשק הוערכו בכ-100 מיליון שקל בשנה הראשונה.

"כשאנחנו מדברים על תשתיות, אנחנו מדברים בסופו של דבר על הזמן של האנשים", מסביר ראש העיר יהב. "שעה שנחסכת בכביש היא שעה נוספת עם המשפחה, בעבודה או בלימודים. וכאשר תשתית חוסכת למשק עשרות ומאות מיליוני שקלים, היא מוכיחה שפיתוח תחבורתי נכון הוא גם מדיניות כלכלית נכונה. החיבור בין כביש 22 למנהרות הכרמל היה מהלך קצר באורכו, אבל עצום במשמעות שלו".

עבור תושבי חיפה, המספרים האלה קיבלו משמעות יומיומית: הדרך לעבודה, הנסיעה ללימודים, הביקור בקריות או היציאה צפונה הפכו פשוטים ומהירים יותר. במקום להיכנס לציר העמוס של המפרץ, נפתחה אפשרות להמשיך ממנהרות הכרמל אל עוקף הקריות ומשם צפונה.

אבל החיבור הזה היה גדול יותר מ-1.7 קילומטרים. הוא חיבר בין כמה מהפרויקטים התחבורתיים ששינו בשנים האלה את פני המטרופולין: מנהרות הכרמל, דרך הקישון, כביש 22, מרכזית המפרץ, תחנות הרכבת והמטרונית. כל אחד מהם פתר בעיה אחרת, אבל יחד הם יצרו רצף תחבורתי בין ההר, העיר, המפרץ והקריות.

כשהדרך הופכת לתשתית של צמיחה

יו"ר יפה נוף ד"ר אסף גסטפרוינד: "כביש 22 הוא דוגמה מצוינת לכך שפיתוח תשתית תחבורה הוא לא רק פתרון לבעיה של היום. הוא נועד לתת מענה לעומסים שהיו אז, אבל בפועל יצר תשתית שאיפשרה למטרופולין להתפתח. כשמקצרים את הדרך בין אנשים, עסקים ומוקדי תעסוקה, לא רק חוסכים זמן בפקק, פותחים אפשרויות חדשות לצמיחה. זה החיבור בין תכנון תחבורתי לבין פיתוח כלכלי ואזורי, והוא עומד בלב העשייה של יפה נוף לאורך השנים".

יותר מעשור אחרי פתיחתו, קשה לדמיין את מטרופולין חיפה בלי כביש 22. מה שנולד כפתרון לעומסי כביש 4 הפך בתוך שנים לאחד הצירים שעליהם נשענת התנועה בין חיפה, הקריות והצפון, ולדוגמה לאופן שבו כמה קילומטרים של אספלט יכולים לשנות את הגיאוגרפיה היומיומית של אזור שלם.

ראש עיריית חיפה יונה יהב מסכם: "הלקח של כביש 22 רלוונטי לחיפה גם היום: עיר גדולה חייבת לחשוב עשרים ושלושים שנה קדימה. תשתיות משמעותיות לא נבנות בשביל המציאות של יום הפתיחה שלהן, אלא בשביל העיר והמטרופולין שאנחנו רוצים להשאיר לדורות הבאים. כביש 22, מנהרות הכרמל, המטרונית ומרכזית המפרץ הם חלק מתפיסה אחת, לחבר את חיפה טוב יותר לעצמה, למטרופולין ולמדינת ישראל. זו החשיבה שאני מצפה מיפה נוף להמשיך ולהוביל גם בשלושים השנים הבאות".

כביש 22 במספרים

כ-18 ק"מ – אורך דרך הקישון ועוקף הקריות יחד.
6 – מחלפים לאורך עוקף הקריות.
כ-1.9 מיליארד שקל – היקף פרויקט עוקף הקריות.
25 במרץ 2013 – פתיחת עוקף הקריות לתנועה מלאה.
1.7 ק"מ – אורך החיבור בין מנהרות הכרמל לעוקף הקריות.
כ-620 שעות רכב ביום – החיסכון בעקבות החיבור.
כ-5,000 ק"מ ביום – החיסכון בנסיעות.
כ-100 מיליון שקל – החיסכון והתועלת למשק בשנת ההפעלה הראשונה.

בפרק הבא: דרך נחל הגיבורים, הפרויקט שחיבר את שכונות ההר לעיר התחתית ולצ'ק פוסט והפך את הדרך היומיומית של אלפי משפחות לעבודה וללימודים למהירה ונגישה יותר.