תדהר טויכר, ממובילי הקהילה הגאה בחיפה, כבר בן 40. לתודעה הציבורית הוא נכנס בשנת 2008, כשפתח את קפה ביאליק בבית מינהל ההנדסה של העירייה. עד מהרה הפך בית הקפה למקום מפגש לחברי הקהילה הגאה, וגם לכאלה שלא נמנים עמה. בשעות היום הוא תפקד כמו עוד אחד מבתי הקפה בשכונת הדר וניתן היה למצוא בו עורכי דין ועובדי עירייה, אבל בלילות נערכו בו מופעי דראג ומסיבות גיי פרנדלי. לפני כשנה, אחרי תלאות ביורוקרטיות נמאס לטויכר והוא טיפס כמה רחובות במעלה השכונה, לרחוב מסדה ורכש את קפה פאזל המיתולוגי.
עד שפתחת את קפה ביאליק לא היית חלק מסצנת הלילה בעיר. מה גרם לך להיכנס לתחום?
"קצת שינוי ורענון בחיים. חיפשתי משהו מעניין. לפני קפה ביאליק סיימתי עבודה בתחום המחשבים והתקשורת וחשבתי לעבור כמו כולם לתל אביב. בסוף החלטתי להיכנס לתחום חיי הלילה בחיפה וחיפשתי לרכוש עסק. זו הייתה תקופה שבה חיפה היתה מתה, העיר התחתית היתה נטושה".
מה השתנה מאז?
"במסדה בכלל ובקפה פאזל בפרט זה מטורף מה שהולך כאן. מבחינת חיי לילה של הקהילה, היתה תקופה שנערכו כאן מסיבות וליינים ומצעדים, אבל רק ב-2010 נכנסתי גם לחיי הלילה של הקהילה הגאה. היתה תחושה של התעוררות, אבל בשנים האחרונות יש שוב תחושה של תרדמת. הליינים של אסי נחום ושל אביב אוקנין נעלמו, ואוברקיטש עושים מדי פעם מסיבות אבל לא באופן קבוע".
למה אתה חושב שזה קרה?
"אנשים ממצים את החוויה די מהר".
אולי לקהילה הגאה אין תרבות בילוי כמו בתל אביב?
"תרבות הבילוי היא שונה לגמרי, גם כשאני יצאתי מהארון הייתי נוסע לבלות בתל אביב כדי לא להיחשף. לא יצאתי בכלל בחיפה".
טויכר. "כשיצאתי מהארון הייתי נוסע לבלות בתל אביב כדי לא להיחשף"
"הצלחתי לחבר בין הפלגים השונים"
אבל שהמופנמות והעדינות לא יטעו אתכם. טויכר אמנם מסביר פנים ושולח חיוכים לעוברים והשבים, אך בכל הקשור לסוגיות הנוגעות לקהילה הגאה הוא מיד מרצין, וזיק של לוחמניות ניבט מעיניו.
מה דעתך על מצעד הגאווה הבעיר?
"המצעדים בחיפה היו מדהימים מאז שנכנסנו לעניינים. עד 2012 המצעדים היו משעממים, מחאתיים ומזוהים פוליטית, אבל רוב הציבור הלהט"בי בצפון ראה בהם משהו אזוטרי של כמה הומואים ולסביות סהרוריים, שמאל קיצוני. אנחנו – קואליציית ארגוני הגאווה – הבאנו את הפאן ואת הצבעוניות של הגאווה הצפונית וגם את כל החבר'ה שהם לא אקטיביסטים רדיקלים".
אז מאז שהתחלת לקחת חלק בהפקת מצעד הגאווה הוא השתפר?
"היו דברים שעשיתי באופן אישי, אבל בעיקר חיברתי אנשים שלא היו מחוברים אף פעם לקהילה. הצלחתי לחבר בין הפלגים השונים ולהקים ביחד צוות פעולה".
איך ייראה המצעד השנה שייערך ב-30 ביוני?
"יהיה מטורף, אם כמובן הכל יתנהל כשורה ולא נלך מכות ולא נריב כמו בשנים קודמות ובעיקר בשנה שעברה".
מה קרה בשנה שעברה?
"לא שיתפו אותנו בהפקת המצעד, כך שלפחות 50 אחוז מהפוטנציאל של הקהילה לא נוצל".
המצעד לא היה מוצלח?
"בטח שהוא לא היה מוצלח. הוא אמנם היה יפה ונוצץ וגדול ומושקע מבחינה כספית – הושקעו בו כ-350,000 שקל מהתקציב העירוני, ובסוף הגיע אותו מספר אנשים שהיה במצעד של השנה לפני כן שהופק בעשירית המחיר".
מה זה אומר?
"זה אומר שהכסף לא הושקע נכון שכספי ציבור בוזבזו לשווא".
מצעד הגאווה בתל אביב. "חשוב להראות שם נוכחות חיפאית" (צילום: אלון רון)
"המשאית היא חלק ממסע יחסי ציבור לפאזל"
אם בשנים האחרונות הצטייר טויכר כאקטיביסט גאה שלא מהסס להתכתש בשמה של האג'נדה הגאה ולמען קידומה, היום הוא מודה שהוא מעדיף לעשות לביתו לפני כל אג'נדה כזו או אחרת. הוא אמנם חתום במשטרת חיפה כאחד ממפיקי מצעד הגאווה החיפאי שייערך ב-30 ביוני, אבל הוא לא מהסס לפזול גם אל העיר הגדולה תל אביב. בפעם הראשונה במצעד הגאווה התל אביבי תוכלו לראות משאית גאווה חיפאית של קפה פאזל בשיתוף גאווה צפונית וצוות HFPD.
זו הפעם הראשונה שיש לך משאית במצעד בתל אביב.
"זו הפעם הראשונה בכלל שיש משאית של גוף או ליין חיפאי".
למה החלטת לעשות את זה?
"אל"ף, כי אני יכול להרשות לעצמי; בי"ת, כי קיבלתי עודף מהקנייה של קפה פאזל, והמשאית היא חלק מתקציב הפרסום של העסק; וגימ"ל, כי הגעתי לגיל שבא לי לממש את החלומות שלי. תמיד כשהיינו נוסעים למצעד בתל אביב היינו אומרים 'משאית, משאית'. אני אמנם לא בדיוק הטיפוס שרוקד ומפזז עם חוטיני על משאית, אבל אני יודע שלהרבה מאוד אנשים חשוב להראות נוכחות חיפאית במצעד הגאווה בתל אביב".
הצעד הזה יגרום לאנשים לבוא לבקר או לגור בחיפה?
"כן. המשאית היא חלק ממסע יחסי ציבור לפאזל – גם לבית הקפה שחוגג השנה 20 שנות פעילות וגם לפאזל החיפאי שכולנו חלק בלתי נפרד ממנו".
אתה באמת חושב שתל אביבים יטריחו את עצמם להגיע לקפה פאזל רק בגלל המשאית?
"תתפלאי, תל אביבים כבר מטריחים את עצמם לכאן. יש לפאזל מוניטין בכל הקהילות, וכשאנשים יראו את המשאית הממותגת שלנו הם יתעוררו ויגידו 'מה פאזל עושה בתל אביב?'".
אז לא ארגנת את המשאית למצעד החיפאי?
"זה לא כמו שבשנים הקודמות שבהן שמתי בראש סדר העדיפויות את הקהילה הגאה, אחר כך את חיפה ורק אז את קפה ביאליק שהיה בבעלותי. תמיד האשימו והכפישו אותי שאני מסיט את המצעד אל הקופה של ביאליק ודואג רק לאינטרס הצר שלי, בזמן שהלכה למעשה מימנתי וקידמתי פעילות קהילתית נטו. עכשיו, בחזקת הפוך על הפוך על המשפט 'אם אומרים לך שאתה שיכור לך לישון', התעוררתי, התפכחתי והפכתי את סדרי העדיפויות – קודם העסק שלי, אחר כך הקהילה הגאה ורק אחר כך חיפה. מכיוון שהמשאית היא של פאזל היא תהיה במימון עצמי מלא שלי, בלי תלות של אף גורם עירוני".
במצעד החיפאי יהיו משאיות?
"כנראה שתהיה משאית אחת. הייתי רוצה שיהיו במצעד גם משאיות מסחריות".
תבקש מראש העיר יונה יהב להזניק את המצעד?
"השנה אנחנו מקדמים את הכוח הנשי בחיפה. הצוות של הפאזל הוא ברובו נשי, ונעמי בלס, שהיא די.ג’יי צ’ארמי, תנגן על משאית הגאווה של פאזל בתל אביב. חשבתי שעדיף שסגנית ראש העיר חדוה אלמוג תזניק את מצעד הגאווה החיפאי, למרות שכדאי שראש העיר יזניק אותו. אני יודע שפעם היתה התנגדות לכך ולא יודע אם זה השתנה".
הרגע אמרת שאתה מעדיף כוחות נשיים.
"ראש עיר זה ראש עיר".
די.ג'יי צ'ארמי. הכוח הנשי
