חוקרים לוגיים סבורים, ובצדק לטעמי, שאין מוקדם ומאוחר בתנ”ך. מנגד, אינטואיציוניסטים נוהגים לומר שאין מקריות במה שעתיד לבוא ושהכל מן אללה. כמה סימבולי שדווקא היום, כשהקהילה הגאה בחיפה לובשת את מיטב מחלצותיה בכל גווני הקשת ועורכת את מצעד הגאווה השנתי, אני מציג בפניכם את הארוחה שאותה סעדתי עם אדם שבשנת 1974 עשה את הלא ייאמן ויצא מהארון. ומדובר בימים שבהם רק מעטים העזו לומר את המילה הומו (וגם אז בקונוטציה שלילית). עד שנת 1983 הומוסקסואליות נתפשה במקומות מסוימים ברחבי העולם כמחלת נפש. שלא לדבר על גרמניה של שנות ה־40, שבה הטלאי הוורוד היה נחות אפילו מהטלאי הצהוב, ובחירה חד מינית הובילה לחיסול.
יובל כספין, כיום בן 61, במקור מנוה שאנן, הוא מעצב אופנה ותלבושות מוביל בתעשייה, זמר, שחקן, סטייליסט, מרצה, מגיש בטלוויזיה, אושיית תרבות, בשלן ומספר סיפורים. בצעירותו הוא שילם מחיר כבד כשגילה שהוא נמשך לבני מינו. הוא ישב ימים שלמים בספריית פבזנר בהדר וניסה לדלות מידע על אודות התופעה, ומהחומר שקרא הוא הסיק שהוא חולה נפש. אבל זה לא הרפה את ידיו. הוא אזר אומץ ושיתף את אמו שקיבלה אותו בטבעיות, ביקר אצל פסיכולוג והבין שבעצם הכל בסדר. לדבריו, בזכות אמו הוא נולד פעמיים – בפעם הראשונה בשנת 1957, ובפעם השנייה כעבור 17 שנה. לאחר הצבא הוא יצא מהארון באופן רשמי, עבר לתל אביב ומאז הוא בולע את החיים.
ואלו הם חמישה דברים שלא ידעתם עליו:
1. הוא מנסה להתמודד עם העובדה שהציבור רואה בו מעצב אופנה למרות שב־15 השנים האחרונות הוא בעיקר זמר.
2. למרות האקסטרווגנטיות כלפי חוץ, בפנים הוא ביישן, ולכן יש המפרשים זאת כסנוביות.
3. הוא רומנטיקן בנשמה למרות שהוא בקושי מסוגל לספור את מערכות היחסים הזוגיות שלו על אצבעות יד אחת.
4. כבר 30 שנה הוא מלמד עיצוב אופנה במרכז האקדמי ויצו בחיפה.
5. אין לו רישיון נהיגה, ולכן בנסיעות בין עירוניות הוא מתנייד ברכבות, ובתל אביב באופניים.
רוצים להישאר מעודכנים?
השבוע אירחתי את כספין במסעדת איטליאנו דה לה קוסטה השוכנת במפלס הרכבל התחתון בשכונת בת גלים. השף חמודי עוקלה יוצר שם אוכל איטלקי עם קריצות ערביות. לכאורה מדובר בשני מטבחים לא קשורים, סוג של מים ושמן, אבל כשהשף הוא מאסטרו מבריק, אמיץ ופורץ דרך, גם זקני רומא יסכימו לבזוק מעט זעתר על הניוקי.
הגעתי אל המסעדה לפני כספין והתמקמתי בשולחן הצופה אל המשאב היפה ביותר של חיפה – הים. בעודי בוהה בגלים הבחנתי לפתע בדממה שאפפה את המקום. לעברי הידס האיש (שלא לומר הדיווה) בהופעה שגרמה לכל הסועדים להביט בו. מבחינתו לא היה בכך שום דבר חדש. הוא כבר רגיל לכך. הוא פתח באמירה שקצת אכזבה אותי על כך שהוא צמחוני ואפילו שומר כשרות זה 15 שנה. אך עד מהרה התחלפה האכזבה בהנאה, וכספין התגלה כפרטנר מושלם לסעודה שיודע גם ליהנות מטעמים וגם לנתח אותם כטומוגרפיה ממוחשבת.
מלצרית מקסימה וחיננית שהגיעה לחיפה מדימונה הציגה את עצמה בנימוס, הסבירה על המנות ונתנה לנו את כל הזמן שבעולם להחליט מה להזמין. והדילמה היתה קשה. יש הנוהגים להזמין באיטליאנו דה לה קוסטה כמה מנות ראשונות וקינוח ולוותר על מנה עיקרית. כך עשה גם כספין. בחירתו הראשונה היתה ארנצ’יני פרמז’ן ומוצרלה פרסקה – כדורי ריזוטו פטריות מטוגנים – רכים מבפנים וקריספיים מבחוץ – עם פרמז’ן, עגבניות, טפנד פלפלים, שמן זית וחומץ בלסמי מצומצם. אהבנו במיוחד את צורתם המושלמת של הכדורים, שהיו כל כך רכים ונימוחים עד שלרגע תהינו אם לא מדובר בסוג של סופלה.
ארנצ'יני
אני הזמנתי קרפצ’יו סינטה שהיה פשוט מושלם. הוא הוגש באסטטיות בלתי רגילה – פרוסות דקות דקות של סינטה שנצרבה מעט בטאבון, עם סלטון של ארוגולה ולבבות חסה טריים ופריכים עד שאפשר היה לשמוע מתפצחים בפה, והכל טבל בבלסמי מצומצם, מדויק וחמצמץ במידה הנכונה.
קרפצ'יו סינטה
התפניתי לשאול את כספין מה הוא באמת הכי אוהב להיות, והוא ענה ללא היסוס: “הכי טוב לי במוזיקה. היא הבייבי שלי”. לדבריו, הוא מקבל הרבה פניות להשתתף בפרויקטים מוזיקליים. רק לאחרונה פנה אליו קובי אושרת בהצעה להשתתף בפרויקט חדש עם אילנית, עדנה גורן, עוזי פוקס, רותי נבון וקובי הכט, וההצעה הזו מחמיאה לו מאוד. בתחום האופנה הוא כבר קיבל את ההכרה מעל ומעבר, הלביש את כל המי ומי וגם כיכב על המרקע עם “המסיבה עם יובל כספין” שרצה במשך 48 תוכניות. הוא הוזמן להשתתף ב”גולסטאר” וב”האח הגדול” וסירב, אך לאחרונה אמר כן ל”הישרדות VIP“ שתצולם בקרוב. הדאגה היחידה שלו היא איזה בגד ים הוא ילבש על האי.
אל השולחן הגיע סלט סלקים יפיפה, שהיה מורכב מקרפצ’יו סלק ומסלקים צלויים בטאבון עם עשבי תיבול טריים, קרם גבינת עזים, אנדיב פריך ופיסטוק חלבי קלוי. במילה אחת: תענוג.
סלט סלקים
שאלתי את כספין על השמועה שעשתה כותרות ולפיה יש לו רומן עם פרופ’ רפי קרסו. כספין מתחלחל ודוחה את העניין על הסף. הפעם היחידה שבה פגש את קרסו, הוא מספר, היתה בפינת התה במלון יערות הכרמל, ומוסיף שטעמו בגברים הוא שונה לחלוטין. השאלה הבאה היתה אם מדובר באקט של יחסי ציבור על גבו, אבל כספין לא ענה. כזה הוא – לא משפיץ, לא מרכל ולא מלרלר.
המנה העיקרית שלי קראה לי. אנחנו אמנם יושבים על שפת הים התיכון, אך היא הגיעה מהים הצפוני – נתח מכובד של פילה סלמון צלוי, מוגש עם פפרדלה תרד בעבודת יד, שמנת ערמונים וקרמבל פיסטוק מלוח. הסלמון היה טוב, הפפרדלה היתה טובה וגם הרוטב היה טוב, אבל כדי להצטיין היה צריך לתת לדג צריבה קלה בגריל או במחבת פסים ולא בטאבון, ואם כבר טאבון אז עם משיחה הגונה ועוטפת שהיתה מעניקה לו ציפוי מזוגג. באיטליאנו המנות הן נדיבות מאוד, אך במקרה הזה מומלץ לצמצם את כמות הפסטה. לעתים מינימליזם הוא יתרון.
סלמון עם פפרדלה
בתום ארוחה כזאת ויתור על קינוחים עלול להתברר כפשע, אז לאחר פחמימות למכביר בחרנו במנה קלילה – סורבה קריר ורענן. אל השולחן הגיעו כדורי סורבה פסיפלורה, קוקוס וליצ’י במרקמים שונים מהרגיל. המרקם המוכר של חצי קרטיב-חצי גלידה התחלף במרקם סופלה קטיפתי ומעודן, והורגשה התוספת של מי הוורדים בכדור הליצ’י. טוויסט מקסים ומרגש.
סורבה
לסיום שאלתי את כספין אם הוא מצטער על כך שהוא לא הביא ילדים לעולם. הוא הביט בי וענה שהיו תקופות שבהן הוא הצטער אבל היום כבר לא, ושלא כל אחד צריך להיות הורה. “אני איש מאושר”, הוא סיכם, “בכל בוקר כשאני עובר משכיבה לישיבה אני אומר ‘מודה אני לפניך’, מניח תפילין ומתרגש בתפילה. אני מתרגש מכך שאני יכול לבקש לעצמי דברים טובים ליום הזה, ומודה לאל שאני בריא, נושם, יוצר, מעניין, אוהב, נאהב ושיש לי פרנסה”.
אני זכיתי לשמוע אותו שר ונשביתי בקסמו ובקולו. עכשיו תורכם.
המדדים
מדד הניקיון: מתחם המסעדה הוא גדול מאוד ושמירה על רמת ניקיון נאותה היא משימה לא פשוטה, אך למרות זאת המקום הוא נקי מאוד, לרבות חדרי השירותים הגדולים והנאים.
מדד העיצוב: לא בכל מסעדה פוגשים בצמחייה עבותה שמשתפלת מהתקרה ומתוכה משתשלות מנורות פעמון גדולות. מסתבר שגנן מגיע למסעדה אחת לשבוע ומטפל בצמחים, ולא פחות מרשים הוא שכלל לא מבחינים במתקני ההשקיה. הים והשקיעה הם העיצוב העיקרי של איטליאנו דה לה קוסטה,והבר העצום, התמונות עם המוטיבים האיטלקיים, עמודי האבן ועבודות העץ הם בונוס.
מדד השכנים: ארבע חברות ממג’דל כרום הגיעו במיוחד למסעדה לכבוד עיד אל־פיטר, וזו הפעם השנייה שלהן במקום. הן מדווחות שאין להן בעיה לעשות את כל הדרך מהגליל התחתון כדי ליהנות מהמעדנים של עוקלה, שנחשב בעיניהן לסלב של ממש.
מדד המחירים:
ארנצ’יני – 46 שקל
קרפצ’יו סינטה – 58 שקל
סלט סלקים – 49 שקל
סלמון עם פפרדלה – 97 שקל
סודה – 8 שקלים
סורבה – על חשבון הבית
סך הכל – 256 שקל
הציון: 4.5 מספרי זהב
איטליאנו דה לה קוסטה
רחוב העלייה השנייה 96
טל’: 04-6601011
