מוזיאון העיר חיפה חוגג השנה 25 שנים להיווסדו, ולרגל החגיגות תיפתח היום (חמישי) במוזיאון תערוכה שמספרת את סיפורם של הטמפלרים. התערוכה – "בית העם. הטמפלרים: מורשת וחלום" – כוללת את יצירותיה של האמנית אוסי ילון שעוסקות בחייהם של הטמפלרים ומוצגים היסטוריים נדירים, רובם מאוספי מוזיאוני חיפה.
הקהילה הטמפלרית החלה להגיע לארץ ישראל באוקטובר 1868 מממלכת וירטמברג שבדרום מערב גרמניה. המושבה הראשונה של הקהילה הוקמה בחיפה, ואחריה הוקמו עוד שישה מושבות ומאחזים שונים ברחבי ארץ. הטמפלרים ביססו בחיפה חקלאות משגשגת, תיירות ותעשייה, והשפיעו רבות על פיתוחה הכלכלי של העיר, והמושבה הגרמנית הפכה לאתר היסטורי, תרבותי ותיירותי.
ילון עוסקת במשך שנים רבות בחקר הקהילה בארץ ישראל. העבודות בתערוכה מנסות להחיות את אורחות חייהם של הטמפלרים, את המאפיינים התרבותיים והחברתיים של קהילתם ואת המראה שנשקף מחלונות בתיהם. במיצב הווידאו בקומה הראשונה כמה דמויות מהקהילה "חוזרות לחיים", כך שהמבקרים יכולים לחוות את חיי היום יום של המתיישבים ולהרגיש שהם עדים לפעילויות של הילדים בחצר המבנה, לשיחות של בכירי הקהילה ולחוויותיהם בחיפה. הקומה השנייה של התערוכה מתמקדת בעשייה של הקהילה ובאופני השפעתה על התעשייה, על הכלכלה ועל התרבות בחיפה.
התערוכה מספרת את סיפורם של הטמפלרים באמצעות עבודות אמנות ומוצגים היסטוריים, שחלקם מעולם לא הוצגו בעבר – צילומים, גלויות, פנקסים אישיים ועוד. גם עבודותיה של ילון מבוססות על צילומים היסטוריים שבהם היא מטפלת ומעניקה להם פרשנות ייחודית. מבנה בית העם, שהוקם בשנת 1869, שימש מרכז דתי, חברתי ותרבותי ועמד בלבה של הקהילה הטמפלרית. בעזרת משקפי VR מסיירים המבקרים בבית העם כפי שנראה בעבר.
התערוכה תכלול גם פעילויות חינוכיות, משחקים וסדנאות לילדים: משחק "הרפתקה במוזיאון העיר" – באמצעות פנס ומפה יצטרכו הילדים לחפש ברחבי המוזיאון פריטים שנעלמו; קיפול בתים טמפלרים – בחדר המבואה במוזיאון, המבקרים יצבעו ויקפלו בתים טמפלריים משלהם; משחק בתי עץ בחצר המוזיאון – בתי עץ שבהם הילדים ישחקו ויהפכו לחקלאים צעירים – ייבנו שבילים, ירצפו את הבתים, יעבירו תבואה במריצות ועוד; בתערוכה גם הדרכה קולית, שאותה ניתן לשמוע דרך הסמארטפון.
מאז שהטמפלרים עזבו את הארץ שינה המבנה את תכליתו. בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת הוא עבר תהליך שימור ושיפוץ, ובשנת 2000 הוסב למוזיאון העיר חיפה.
בית העם הטמפלרי, תחילת המאה ה-20. מתוך אוסף גוטליב שומאכר
רוצים להישאר מעודכנים?
"ציון 25 השנים להקמת המוזיאון מספק הזדמנות מיוחדת לחזור אחורה בזמן", אומרת אוצרת מוזיאון העיר יפעת אשכנזי, "המבנה הייחודי הזה טומן בחובו סיפורים מרתקים של קהילה, שהיתה בעלת השפעה תרבותית, קהילתית ואדריכלית רבה. המורשת הגרמנית טבועה ב-DNA של המוזיאון. כאוצרת המוזיאון חשוב לי להמשיך את המורשת הקהילתית של המבנה ולייצר מקום מפגש רב תרבותי".
ראש מכון שומאכר והקתדרה לציונות ע"ש הרי זסלר מאוניברסיטת חיפה פרופ' יוסי בן ארצי, אשר שימש יועץ מקצועי לתערוכה: "ההתיישבות של הטמפלרים הגרמנים בארץ ישראל ריתקה אליה רבים משחר ימיה ועד ימינו. למרות היקפה המצומצם של הקהילה, שמנתה בשיאה לא יותר מ-1,700 נפשות, היא היתה גורם מוביל וחשוב בתהליכי המודרניזציה שעברה הארץ עוד לפני ההתיישבות העברית. היא הותירה חותם נוף תרבותי ייחודי בלבן של חיפה, תל אביב, ירושלים ויפו, ומורשת היסטורית מרתקת".
מחברת מוזיאוני חיפה נמסר כי הקמת התערוכה התאפשרה בזכות תרומתם של השגרירות הנוצרית הבינלאומית ירושלים, מכון גתה, עיריית חיפה, אוניברסיטת חיפה, קרן תרבות חיפה ומושלי אלדר אדריכלים.
מנכ"ל חברת המוזיאונים יותם יקיר: "הצלחנו במשימה שאפתנית של תערוכה שמשלבת באופן מרתק אמנות והיסטוריה, ואני מצדיע לצוות המוזיאון וליועץ המדעי שחוללו נפלאות. אבל פשוט לא היינו יכולים לעשות זאת ללא תמיכה מגופים רבים שנרתמו לסייע והבינו עד כמה הפרויקט הוא ייחודי ונדיר. אני מודה לכולם, ותודה מיוחדת לאנשי השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים שלא רק עשו מעל ומעבר אלא כבר הפכו לידידי אמת של מוזיאון היער חיפה".
גלויית מזכרת ממסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל, 1889. אוסף ד"ר ירמיהו ושושנה רימון
יענ
מענין שהכתבה ומרואיניה מתעלמים באלגנטיות בנסיבות "עזיבתם " של הטמפלרים. אין ספק שהם חלק מההיסטוריה של חיפה אבל לא כולם מכירים את ההיסטוריה והיה מקום להוסיף גם חלק זה.
ניב
גדולי שונאי היהודים והנאונאצים זה הטמפלרים
סרבו לסחור עם הישוב היהודי בחיפה ועשו חופים מופרדים 'לפי גזע' לעצמם.
למה לחגוג אותם?!