מהו טוב עובר על המבואות הדרומיים של חיפה. אחרי שנים של תרדמת הופיעו באזור שכונת נאות פרס, האיצטדיון העירוני ואפילו מלון בוטיק בדמות הגארדן הוטל, ונדמה כי האמירה שלפיה הכרמליסטים לא יורדים מהכרמל כבר אינה תקפה. לראיה – אני מוצא את עצמי פעם אחר פעם יורד בכביש פרויד כדי ליהנות מדברים חדשים. אחד מהם הוא מסעדת אלטו שנפתחה בחזית של מרכז הקונגרסים כחלק מהמיזם הגרנדיוזי של חנות היין והאלכוהול הרמיטאז’ (שכבר כיכבה כאן במדור). את היוקרה ואת המגוון העצום של החנות הענקית (1,300 מ”ר של יותר מ־1,000 סוגים של יינות, כ־500 סוגים של וויסקי ועוד המון משקאות אלכוהוליים) מבקשת להדגיש גם בבר-מסעדה הצמוד אליה. העיצוב של אלטו (“גובה” באיטלקית), שעליו אחראי האדריכל האיטלקי מיקלי סימאונה, הוא מודרני ונקי, אפילו מעט תעשייתי, שקורץ לקהל עובדי ההייטק באזור: משחקי צבעים של כחול, שחור ואפור, תאורה מעומעמת, אלמנטים עם נגיעות של זהב, בר משיש כהה, יצירות אמנות בודדות תלויות על הקירות, מראה ענקית הפרושה על קיר שלם, וחיתוכים של אותיות, משפטים וסיסמאות באנגלית, וזה עוד לפני שציינתי את השירותים שצבועים בזהב. המקום הוא אחד מהיפים ביותר שראיתי, ואני לא מגזים. לדעתי יש לו פוטנציאל של ממש להפוך לדבר הכי חם בעיר כי חיפה צמאה לבר-מסעדה חדש ואיכותי.
נגיעות של זהב (צילום: יח"צ)
השילוב בין ההרמיטא’ז לאלטו הוא ייחודי, ויש אפילו דלת קסמים קטנה שבה אפשר לעבור בין החנות לבר-מסעדה. אם תקנו בהרמטיאז’ ב־300 שקל ומעלה תקבלו שובר לבירה מהחבית באלטו, וחוץ מזה אפשר גם לקנות בקבוק בחנות וליהנות ממנו בבר-מסעדה. הגענו לאלטו במוצאי שבת, כשברקע צלילי דיפ האוס מתנגנים במערכת סראונד משוכללת. הווליום לא היה גבוה מכיוון בשולחן הסמוך חגגה משפחה יום הולדת 90 לסבא והחוגגים ביקשו להנמיך מעט את הדציבלים. את פני קיבלה שנית קרצ’ק, שהיא ובעלה מיכאל הם זוג יזמים צעירים שהקימו את המסעדה, והובילה אותי להציץ במטבח הבוהק מניקיון. “כל מה שאתה רואה כאן הוזמן מחו”ל ובאיכות הטובה ביותר”, היא סיפרה, והוסיפה שהיא ובעלה נמצאים במסעדה במשך רוב שעות היום ועושים הכל – גם שטיפת כלים ורצפות כשצריך.
פוטנציאל של ממש (צילום: יח"צ)
התפריט של אלטו מורכב ממנות של נתחי בשר מיושנים שנצלים בגריל ג’וספר על פחמי עץ אלון שיובאו במיוחד מאוקראינה, ומשלל סוגי המבורגרים, פירות ים, פסטות ועוד. בין המנות של השף אסלאם דיאב ניתן למצוא: ריזוטו פטריות עם מחית כמהין, ציר פטריות פורצ’יני, שום, יין לבן ופרמז’ן (48 שקל); קלמרי על פלנצ’ה – קלמרי סגול, עגבניות שרי, מיץ לימון, פטרוזיליה וקרם לבנה עם נגיעות פלפל חריף (48 שקל); קרפצ’יו דג עם מלח ים אטלנטי, מיץ לימון, שמן זית, זרעי עגבנייה, קלפי צנונית, זעתר, פטרוזיליה ופלפל חריף (48 שקל); פילה סלמון בחמאה, שום, יין לבן ועירית לצד גרטן תפוחי אדמה (78 שקל); נתח קצבים עם פירה ובצל מושחם (85 שקל); שרימפס ברוטב יין לבן, שום ולימון (92 שקל); פילה בציר בקר (145 שקל); וסטייק טיבון ברוטב חמאה וקונפי שום (98 שקל). ויש גם מנות ילדים כמו פסטה בולונז (34 שקל), המבורגר (36 שקל) ושניצל (30 שקל). תפריט האלכוהול מבוסס על הבקבוקים של ההרמיטאז’. “יש לנו יותר מ־30 סוגי וויסקי שונים, קוניאק, ברנדי וקוקטיילים ייחודיים”, אומרת קרצ’ק ומדגישה שהמטרה שלה ושל בעלה היא שהסועד ייהנה גם מאוכל מצוין וגם מאלכוהול משובח: “המקום מתאים גם למי שרוצה לצאת לשתות על הבר”.
לחובבי הבשר, אבל לא רק (צילום: יח"צ)
אנחנו התרשמנו בעיקר מהשמפניה מסוג מואט אשר מזוהה עם שרה נתניהו. אני לא מכיר עוד מקום בחיפה שבה מגישים לכל סועד כוס של מואט, אבל מה שטוב למשפחתו של ראש הממשלה טוב גם למשפחת אברהמי. בהמלצתה של המלצרית הזמנו למנה ראשונה ספיישל של סוכריות פסטה במילוי בטטה וקרפצ’יו לוקוס, ולמנה עיקרית בחרנו בשיפוד ענק של סטייק סינטה. כל המנות היו מעולות והוגשו בכלים מיוחדים המחדדים את היוקרה שהמקום משדר, וגם השירות היה נהדר. בכל פעם שהרמתי את הכוס מזג לי הברמן עוד קצת שמפניה. מילדות אמא שלי לימדה אותי לא להסתפק במועט, הפעם בהחלט הסתפקתי במואט.
אז אם בא לכם להרגיש לפחות לזמן קצר כמו אנשי האצולה של העשירון העליון, לספוג אווירה שונה מזו שאתם מכירים במסעדות אחרות, להתרווח במקום מעוצב באופן מרשים, וליהנות מאוכל איכותי ואלכוהול בשפע, אלטו הוא המקום בשבילכם. אני זכיתי בחוויה נהדרת, עכשיו תורכם.
