קפה נראה לי מאז ומעולם כשלולית קטנה שבה נשקפת הבבואה של החברה. נשמע לכם הזוי? לי לא. הקפה הוא הטיפול הפסיכולוגי הכי מהיר והכי זול, בוודאי ביחס לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי שאורך בסביבות שישה חודשים או לטיפול דינמי שעשוי להימשך שנים. לגימת כוס קפה אחת עם האנשים הנכונים תוציא את כל הרגשות הפועמים בך מחד, ותגלה את הסודות של החבר הכי טוב שלך מאידך.
יש בתי קפה שמצדיקים את הטייטל מוסד, וסוד הקסם שלהם הוא במזון המוגש בהם, בעיצוב יוצא דופן, באווירה מחשמלת או בשלושתם ביחד, והכוונה בכך היא לבתי קפה אמיתיים, כמו פעם, ובהחלט לא לרשתות שהשתלטו בשני העשורים האחרונים על כל חלקה טובה ודרסו את הפרלמנטים שהיו מתנהלים בבתי הקפה השכונתיים. מוסד כזה הוא קפה תות המיתולוגי שנסגר לפני כשנתיים בשל עייפות החומר של בעליו, וכעת הוא פותח שוב את דלתותיו למי שעבורם התות הוא בית ומשפחה.
השבוע נפגשתי עם פטריסיו סייג, שכולם קוראים לו פטו, מהבעלים של קפה תות אז והיום, במסעדת גרג קיטשן שנמצאת במרחק של מעבר חציה אחד מבית הקפה שלו. סייג הוא איש הרפתקן, אמיץ וחסר מנוח שהמציא את התות מחדש, והפעם ללא ארוחות בוקר אבל עם קפה משובח, פטיסרי צרפתי קלאסי וכריכים משודרגים ואיכותיים הן בלחמים והן במילויים. סייג הוא דמות מוכרת מאוד בהווי החיפאית, אך רק מעטים מכירים באמת את הדמות המרוחקת עם העיניים הכחולות המהפנטות ועם המבטא הדרום אמריקאי הכבד. אז לפני הכל, אלה הם חמישה דברים שלא ידעתם עליו:
1. הוא מחובר לדת ומקפיד לבקר בבית כנסת למרות שהוא לא שומר כשרות.
2. אחרי קדנציה קצרה במכבי חיפה בסוף שנות ה־80 הוא נדד בין קבוצות שונות, ובמקביל עבד במטעי הבננות בקיבוץ החותרים.
3. הוא ממש לא חובב אלכוהול.
4. הוא מכור לקולנוע ביתי.
5. הוא לא מצליח להירדם בלילה עד שהוא מגיע לשיא העייפות.
רוצים להישאר מעודכנים?
סייג חצה את הכביש לגרג בדיוק ביום שבו נפתח התות להרצה. למרות שהיה זה ערב הפתיחה המחודשת הוא נראה שלו ורגוע. בעודי לוגם מהאפרול שפריץ המסורתי שלי, השאלה הראשונה שלי אליו היתה פשוטה – למה? למה לפתוח בית קפה שנסגר בגלל תחושת מיצוי? ההסבר שלו היה פשוט כמו השאלה. “חיפאים אוהבים בית וצמאים למקום שהוא לא רשת”, הוא אמר. לדבריו, בשנים שבהן הוא נעלם מהנוף וניסה את מזלו כמאמן כדורגל פנו אליו מאות לקוחות מן העבר וביקשו להחזיר את התות אל הנוף של שדרות מוריה. למי ששכח, רבים מבאי התות הגיעו לשם בעיקר כדי לראות ולהיראות ולא בזכות ההיצע הקולינרי, אך כעת האוכל אמור לתפוס שם את קדמת הבמה.
בשלב זה ניגשנו למלאכה שלשמה התכנסנו והזמנו סלט אנדיב וסלק שהכיל עלי אנדיב, קוביות סלק מזוגגות, עלי חסה סלנובה, קוביות תפוח עץ, גבינת בושה ברולה, אגוזי מלך, חומץ בלסמי מצומצם וויניגרט הדרים. היה זה מהסלטים היותר חמוצים שטעמתי. בלסמי מצומצם לא היה שם כי טעמו של המצומצם הוא עדין ומשובח, ובמקרה זה השתלטה חמיצות מוגזמת על האנדיב ועל הסלנובה, הרטיבה אותם יתר על המידה ושינתה את מצב צבירתם למצב רביעי – מוזל – שהוא חצי מוצק וחצי נוזל. הסלק היה תפל, תפוח העץ שהיה אמור להמתיק את האווירה היה חמוץ מאוד גם בשל אופיו וגם בשל ספיגת כמות הגונה של חומץ, וגם אגוזי המלך לא הצליחו לשפר את המצב. קראתי למלצרית שהיתה אדיבה וקשובה ואף הציעה להחליף את המנה, אך סירבתי בנימוס וביקשתי ממנה להעביר למטבח את הערותי. היא הבטיחה שכך תעשה.
סלט אנדיב וסלק
הסלט השני היה סלט קיסר עם לבבות חסה, ביצה חצי קשה, גבינת פרמז’ן, ארטישוק ועוף (בתוספת תשלום). הסלט היה נעים וטעים, שילוב הארטישוק בו היה הברקה, וגם הפרמז’ן היתה מוצלחת. הרוטב המוכר של סלט הקיסר היה טוב אך לא משובח, והאמת היא שלא ציפיתי ליותר מכך. בכל זאת, מדובר ברשת משודרגת של רשת קפה גרג, שמביאה מטבח מושקע יותר מהגרג המסורתי אך עדיין היא לא מסעדת שף.
סלט קיסר
הבטתי בפני הפוקר של סייג והבנתי שעלי לעמול קשות כדי להוציא חיוך מפניו. הוא סיפר לי שהוא לא מהמחייכים, ובמהלך השיחה התברר לי שהוא מפצה על כך בסבלנות אין קץ וביכולת הקשבה. ואם תלבישו על זה גם את היותו רומנטיקן, ביישן ונטול פוזה בעליל, תקבלו אותי בהכי טבעי שיש. מעולם לא הכרתי אותו באופן אישי, וכשהסתכלתי עמוק אל תוך עיניו אמרתי לו שאני רואה בהם את ישו טרם צליבתו. המשפט הזה גרם לו לחייך חיוך רחב. הוא אמר לי שהדבר המשותף היחיד בינו לבין ישו הוא ששניהם בני מזל סרטן, ואני חשבתי שאם כך אז גם לי יש סיכוי להידמות לישו. סייג העיר אותי מהזיותי ואמר לי שמה שאני רואה זה כנראה השוטר הפנימי שטבוע בו ואומר לו מה מותר ומה אסור. שאלתי אם הוא יכול להיות חבר של השוטר הזה, והוא עונה לי חד משמעית שלא. אמרתי לו שחבל שהוא משחרר את השוטר, אבל הוא השיב שהוא עוד לא נמצא במקום הזה אך מאמין שזה יגיע.
המנה העיקרית שלנו הגיעה. וכשאני אומר שלנו אני מתכוון שלי. סייג אומר שהוא לא מרבה באכילה ושהשיח איתי גורם לו להנאה יותר מאוכל. כהרגלי הסנפתי את הסלמון במיסו עם קרם לימון, והריח הזכיר לי ניחוחות מהמזרח הרחוק. בחנתי את מראהו של הדג, ולא קשה היה לראות שעורו הופשט משום מה ושהוא נצלה במערומיו – פעולה שצרבה בו כוויות לא אחידות. אז במבחן המראה עברה המנה אך בקושי, אבל את מבחן הטעם היא עברה בציון מעולה. הופתעתי מטעמו האוריינטלי של הדג ששילב את המזרח הרחוק (מיסו) ואת המזרח הקרוב (לימון). הרוטב המקסים היה מצומצם כהלכה ועשיר בטעמים ייצריים. זוהי מנה מנצחת חרף הפשטתו של הדג וצריבתו הלא אחידה.
סלמון במיסו עם קרם לימון
לסייג יש לוק שנשים אוהבות. הוא מסתורי, לא מטופח מדי, עם זיפי זקן לא מוקפדים ועם תסרוקת מרושלת. השאלה הבאה שלי הביכה אותו מאו. בשיא התמימות (עאלק) שאלתי אותו אם הוא חושב שהוא חתיך. הוא נאנח, שחרר “פוווווווווו” ארוך ואמר שאף פעם לא היו לו בעיות עם מראהו ושהוא תמיד קיבל והכיל את עצמו. מצד אחד, הוא אומר, הוא לא מתעסק ביופי, אך מצד שני זה חשוב לו. לראיה, הוא מוסיף, אין לו מחזרות, ולמרות היותו גרוש טרי הוא לא מהגברים האלה שמתחילים עם נשים על ימין ועל שמאל.
לסיום הארוחה אני מפציר בו שיזמין משהו מתוק. לזה הוא נעתר, והמלצרית החיננית המליצה על מסקרפונה פירות – מנה שמורכבת מפרי עונתי טרי, מקציפת קולי, מפירות יער ומשברי מרנג. שנינו אחזנו בכפית ארוכה והחלקנו אותה אל תחתית הכוס כדי לאסוף מהקרקעית את כל הטוב שבדרך, ואכן היה שם הרבה טוב. הטוב הזה לווה במקרון תות שנרטב היטב מקציפת המסקרפונה הנהדרת שהתאחדה בצורה נהדרת עם קולי פירות יער.
מסקרפונה פירות
לפני פרידה שאלתי את סייג לגבי תחושותיו על לידתו המחודשת של קפה התות, והוא ענה שהוא לא שמח מכיוון שהפרפקציוניזם שלו גורם לו להיות לא מאושר, וריצוי לקוחות בימים אלו הוא משימה לא פשוטה. ובכל זאת, הוא מבטיח, מי שיגיע לתות יקבל תמורה מלאה לכספו וחוויה חברתית כמו שיש רק שם.
המדדים
מדד הניקיון: גרג קיטשן היא מקום נקי ומטופח, חדרי השירותים הם מרווחים ונקיים, המראות גדולות, ויש אפילו מגבות.
מדד העיצוב: הגרג קיטשן היא בין המסעדות הבודדות שפורשות מפה לבנה על השולחן כראוי למקום שמכבד את עצמו. בכלל, הצבע הלבן שולט בו ומשדר אלגנטיות מאופקת שמתאימה לאווירה של יפים ויפות שמתארחים במקום וגם עובדים בו.
מדד השכנים: שני חברים, יינון ועדי – מתוקתקים, מטופחים, עם הבושם הנכון ועם הקיפול הנכון בדיזל – מדווחים שגרג קיטשן היא מסעדת הבית שלהם גם לאוכל וגם רק לקפה בשל מיקומו המרכזי, האוכל הטוב, המחירים הסבירים והאווירה הנכונה.
מדד המחירים:
סלט אנדיב וסלק – 56 שקל
סלט קיסר – 54 שקל
סלמון במיסו עם קרם לימון – 92 שקל
מסקרפונה פירות – 37 שקל
אפרול שפריץ – על חשבון הבית
סך הכל – 239 שקל
הציון: 4 זוגות מספריים
גרג קיטשן
שדרות מוריה 110
טל’: 8330803
