שבעה ארגוני סביבה פנו לאוניברסיטת חיפה בבקשה שלא לקבל תרומה ולא לשתף פעולה עם חברות האנרגיה שברון מדיטרניאן לימיטד ורציו אנרגיות העוסקות בקידוחי נפט לצורך הקמת מרכז שביל הים. המכתב נשלח לנשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין, ליו"ר הוועד המנהל עו"ד דב ויסגלס, לרקטור פרופ' גור אלרואי וליו"ר חבר הנאמנים בראדלי בלום.
הארגונים המתנגדים לתרומה מחברות האנרגיה הם החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, צלול להגנת הים, האדם והסביבה, גרין פיס, הרשת הירוקה – שינוי, דרך, חינוך, ומנקים את מפרץ חיפה.
לפי פרסומים של האוניברסיטה, מרכז שביל הים "יקדם מחקר בנושאי סביבה וקיימות, משאבי תיירות, נופש ופנאי, שבילי הליכה בעולם ובישראל ופיתוח כלכלי-תיירותי לצד שמירת הסביבה, תוך התמקדות בשביל הים של ישראל. המרכז יעניק מענקי מחקר לחוקרים ומלגות לתלמידי מחקר, יקיים כנסים וימי עיון, יפעיל קורס אקדמי בנושא קיימות סביבתית לאורך שביל הים ופעילויות אקדמאיות נוספות, וישלב בין מחקר, הוראה ותרומה לקהילה כחלק מהחזון שאותו חרתה האוניברסיטה על דגלה".
במכתבם לאוניברסיטה כתבו הארגונים: "המוטיבציה של חברות מזהמות שעוסקות בקידוחי גז ונפט בחיבור עם מוסד אקדמאי מכובד היא מובנת בהחלט, במיוחד כאשר מדובר בפרויקט קהילתי חביב ומקובל על כל חלקי החברה הישראלית כסימון שביל. אולם מאוניברסיטת חיפה שחרתה על דגלה את נושא הקיימות – קיימות חברתית וקיימות סביבתית – בהתאם ליעדים שהציב האו"ם לפיתוח בר קיימא ניתן וצריך לצפות ליותר. המוניטין המפוקפק של שברון בכל הנוגע לאחריות סביבתית ידוע בכל העולם וגם בישראל. מדובר בחברה שחייבת סכומי כסף עצומים בעקבות נזקים סביבתיים וחברתיים ברחבי העולם (המקרה הבולט ביותר הוא ביער האמזונס של אקוודור), ומתחמקת בעקביות מלקיחת אחריות מהותית (ומימונית) על הנזקים שגרמה ועל השיקום שלהם. רק לפני שבוע פרסם המשרד להגנת הסביבה את המפעלים בעלי ההשפעה הסביבתית השלילית בישראל. מתוך יותר מ-100 מפעלים שנבדקו, מערכת ההולכה של אסדת לווייתן נמצאת ב'טופ טן' במקום השישי והלא מכובד. לשברון מדיטרניאן לימיטד יש חלק באחזקת המתקן והיא גם המתפעלת שלו, וגם לרציו אנרגיות יש אחזקות המתקן זה".
רוצים להישאר מעודכנים?
הארגונים מדגישים כי זיהום האור החמור מאסדת לווייתן טרם טופל "למרות פניות שונות של החברה להגנת הטבע וטיפול של המשרד להגנת הסביבה בנושא. מכאן עולה כי הנושא הסביבתי אינו עומד בראש מעייניהן של חברות אלה, בניגוד להצהרותיהן בהקשר לפרויקט שביל הים. אם חברות אלה מעוניינות באחריות חברתית וסביבתית, יואילו לדאוג לכך שהמתקן שעליו הן אחראיות לא יזהם לנו את האוויר ואת הים, ולא יפגע בציבור בצורה משמעותית כל כך. החברות מעוניינות למקסם רווחים, וכחלק מכך גם להצטייר כחברות התורמות לחברה ולסביבה. אין לנו אלא להציג את התרמית שבהצגת שווא זו. אל לה לאוניברסיטת חיפה לקחת חלק בהצגת שווא זו".
בסוף מכתבם קוראים הארגונים להנהלת האוניברסיטה לחזור בה משיתוף הפעולה "המהווה התיירקקות (Green wash), ועצם קיומו מבטא את ההיפך הגמור ממה שאוניברסיטת חיפה דוגלת בו בחזונה – קיימות סביבתית וחברתית, שמירה על משאבי הים ותרומה לקהילה. לעמדתנו, המקור התקציבי הראוי למיזמי מחקר וקיימות בסביבה החופית והימית, מעבר לתקציבי מדינה ופילנתרופיה, הוא הפניית משאבי קרן העושר של מיסוי רווחי הגז באמצעות הקצאה מסודרת של הקרן למטרות מחקר ראויות, בהובלת גורמי הממשלה ובפיקוח הכנסת. נשמח לעמוד לצד האוניברסיטה בפניותיה לקבל מימון זה".
מהאוניברסיטה נמסר: "שיתוף הפעולה עם שברון מדיטרניאן לימיטד ועם רציו אנרגיות יאפשר לאוניברסיטה לקיים מחקרים בעלי תרומה ציבורית חשובה לגבי ההיבטים הקהילתיים והחינוכיים של שביל הים בפרט ושבילי הים התיכון בכלל, כל זאת בלי שום התערבות של החברות במחקרים עצמם וכשהעצמאות האקדמית נשמרת ללא רבב".
משברון מדיטרניאן לימיטד (CML) נמסר בתגובה: "בכל מקום שבו שברון פועלת ברחבי העולם היא שואפת להעצים אנשים וקהילות ולעודד אותם למצות את הפוטנציאל שלהם, וכך גם בישראל. ההשקעות החברתיות שלנו בתחומי החינוך, הפיתוח הכלכלי, חקר הסביבה והשמירה עליה מקדמות ומחזקות את הקהילות שבהן אנו פועלים. ליבת הפעילות של שברון בישראל מתבצעת בים, ואך טבעי שנשקיע משאבים לקידום מחקר הסביבה החופית והקהילות הסמוכות בשיתוף פעולה עם מוסד אקדמי מוביל שחרת על דגלו לקדם ערכים המשותפים לו ולחברה שלנו".
מרציו אנרגיות לא נמסרה תגובה.
