איך הגעת להיות פעיל חברתי?
“אני יזם חברתי סדרתי ובהתנדבות מלאה, והגעתי לזה בעקבות שילוב של כמה דברים. תמיד הייתי קצת היפראקטיבי. לא הייתי מסוגל לשבת יותר מכמה ימים בלי לעשות משהו בעל משמעות לחברה. בנות זוגי תמיד התלוננו על כך שאני לא מסוגל לצאת לחופשה ליותר מיומיים-שלושה. אני מאמין שמה שאנו עושים למען עצמנו נשאר לרגע, אבל מה שנעשה למען אחרים יישאר לנצח”.
מה מעניקה לך הפעילות החברתית?
“יש משהו מרתק בלנתח בעיה חברתית, לבחון אותה מנקודות מבט שונות, למצוא את השרשרת שמובילה לבעיה ולהבין מה צריך לעשות כדי לשפר את המצב. לכולנו יש את הדחף הטבעי ללמוד ולהשתפר. כל פרויקט שאני עושה מלמד אותי עוד כלים, מראה לי עוד זוויות ומאפשר לי להכיר עוד אנשים מדהימים, וככה בפרויקט הבא אני יכול לכוון לבעיה משמעותית יותר ולאפקט חברתי גדול יותר, כשלבסוף המטרה היא להוביל לשינויים משמעותיים במדינה שלנו ובעולם”.
מה זכור לך מתחילת הדרך?
“בפרויקט הראשון שבו השתתפתי ניסיתי ליצור שיתוף פעולה עם משרד ממשלתי מסוים. השגתי פרטי קשר ושלחתי מייל מכובד אך לא זכיתי למענה. ניסיתי להתקשר אבל בכל פעם הם התחמקו, וכך עברו להם חודשיים. אמרו לי שגם ארגונים חזקים שפונים אליהם לא תמיד מצליחים ושאין לי שום סיכוי, אבל שיתוף הפעולה היה מהותי מדי להצלחת הפרויקט מכדי שתהיה לי הפריבילגיה לוותר. גיליתי שמתוכנן בכנסת אירוע שאליו אמור היה להגיע מנכ”ל המשרד. חבר שהתמחה בכנסת עזר לי להיכנס לאירוע, ושם תפסתי את המנכ”ל, הסברתי לו את חשיבות הפרויקט והבהרתי שאני נחוש ליצור שיתוף פעולה עם משרדו. בפגישה, שתואמה ליום לפני שהפרויקט יצא אל הפועל, הוא התרשם והסכים לכל בקשותי ואפילו מעבר לכך”.
מה לקחת איתך מהמקרה הזה?
“באותו הרגע הבנתי שלא משנה כמה משהו נראה בלתי אפשרי, אם באמת נהיה נחושים ונפעל בצורה חכמה – גם השמים הם לא הגבול. חשוב לזכור שכישלון יכול להתקיים אך ורק כשאנחנו שמים לעצמנו מגבלת זמן, ואז כל שנותר הוא להתמקד בשינוי שתרצו ליצור בטווח הארוך, להצטייד בנחישות, ומהר מאוד תגלו שהאפקט של מה שעשיתם הוא הרבה מעבר למה שיכולתם לדמיין”
