זה קרה בבוקר יום שישי, 29 ביולי 2022, ונדמה היה כי שכבת גיל שלמה התעוררה למציאות קשה שהיממה אותה. בכלי התקשורת פורסמו שמותיהם של שני ההרוגים בתאונת הדרכים שהתרחשה יום קודם לכן בחופי נואיבה בסיני, וחיפה הוכתה בתדהמה לגלות שאחת מהשניים היא יובל קשת – בת 24 במותה, בוגרת בית הספר הריאלי ודמות אהובה ונערצת.
הרשתות החברתיות הוצפו בפוסטים קורעי לב של חבריה אשר עברו עמה במסלולים השונים בחייה הקצרים. קשת היתה פעילת חינוך והדרכה מגיל צעיר בשבט הצופים כרמל, ולאחר מכן המשיכה לשנת שירות בפנימיית בויאר בירושלים. בשירותה הצבאי היא היתה מדריכת טיולים בשטחי יהודה ושומרון, ולאחר שחרורה חזרה להדרכת שכבה בפנימיית בויאר במקביל לעבודתה כמדריכת פארק חבלים בעמותת אתגרים, שם עבדה עם נוער אוטיסטי ועם אוכלוסיות מוחלשות.
יובל קשת ז"ל
האבל על מותה היה גדול כל כך ואף יצא מגבולות העיר. שר התרבות והספורט דאז חילי טרופר ספד לשני ההרוגים בתאונה הקטלנית בדף הפייסבוק הפרטי שלו. גם בעמוד של עמותת אתגרים הנציחו את זכרה של קשת, כמו גם מנהל בית בירם של הריאלי מנדי רבינוביץ', המורה שלה לספרות יעל פיזוב, מועדון הכדורגל הפועל חיפה וראש העיר עינת קליש רותם.
מההספדים הרבים שנכתבו על קשת ומהצצה בעמוד הפייסבוק שלה ניתן לגלות שהיא אהבה מאוד מוזיקה והופעות חיות, שאליהן היא הרבתה ללכת עם אחיה אמיר שהוא מוזיקאי, ואיתו גם נסעה לפסטיבלים של מוזיקה בעולם. קשת היתה אוהדת שרופה של הפועל חיפה, וביום שבו מודי בראון נפטר היא פרסמה טור שהוא כתב על האליפות של הקבוצה והוסיפה: "כשאני מספרת שגדלתי בבית של הפועל חיפה, לפעמים מביטים אליי במבט תמוה, מבט שמתלבט מה בפרט הזה משמעותי כל כך עד לכדי ראוי לציון? את התשובות מודי כתב בטור הזה, אז, ב-99' של האוהדים. איש יחיד במינו".
סקיצה ראשונית של ציור הקיר של יובל קשת (צילום: באדיבות המשפחה)
רוצים להישאר מעודכנים?
קשת ציירה במסגרות חובבניות ומקצועיות, וציוריה הוצגו באירועים שונים, ובהם פסטיבל soLow 2019. במהלך השבעה על מותה בבית הוריה סיגלית ודני בשכונת אחוזה התרשמה קליש רותם, שהגיעה לניחום אבלים, מציוריה של קשת. באותו המעמד סוכם עם ראש מינהל הרווחה מאירה קיפרמן על קידום של ציור קיר מרישומיה, והוחלט כי המשפחה תדאג לאמן ואף תממן את הציור. בשיתוף פעולה עם גורמים בעירייה נבחר מקלט המוזיקה בצומת הרחובות מוריה-וולפסון במרכז הכרמל כמקום המתאים ביותר להנצחה, מכיוון שאופיו של הציור מתאים לפעילותם של הצעירים במקום.
היום (שני) הושלם הפרויקט של האמניות שחר שכטרמן, שחר זיני, גילי אברך ומיקה כהן. מי שליווה אותן ועזר לצדן היה אמיר קשת, אחיה של יובל.
אמיר, ספר קצת על אחותך.
"יובל אחותי היתה אדם שמונע מעשייה מגיל צעיר מאוד. כבר בצופים היא ידעה תמיד לקחת הובלה ויוזמה, וזה תורגם מאוחר יותר ליציאה שלה לשנת שירות בפנימיית בויאר. לאחר מכן היא המשיכה לשירות צבאי באיו"ש כמשקית הסברה בחיל החינוך. זמן קצר לאחר שהשתחררה היא חזרה להדריך שכבה בפנימייה בירושלים, ובמקביל עבדה כמדריכת פארק חבלים בעמותת אתגרים. היא נהרגה חודש לפני פתיחת השנה האחרונה שלה עם החניכים שלה. יובל הצליחה בחייה הקצרים להגיע ללבבות של מאות בני נוער בדרך המיוחדת שלה. היא תמיד תיזכר כאדם חייכן, נבון וערני. ההומור הציני המדבק שלה והדרך שלה להביא את עצמה לכל סיטואציה היו תכונות ניכרות מאוד".
היית האח הקטן, היום אתה בן 23. איך הסתדרתם?
"כאחים ידענו עליות ומורדות ולא הכל היה מושלם, אבל תמיד אהבנו והערכנו האחד את השנייה. לאחר התאונה התחלנו לעבוד על ערב הופעות לזכרה, שהכנסותיו הוקדשו לעוד פרויקטים בתחום ההנצחה שלה, והיתרה הועברה לתרומה. באירוע שנערך במועדון הבארבי בתל אביב הופיעו מרסדס בנד, ירמי קפלן ועוד רבים וטובים, והגיעו אליו כ-700 אנשים. חלק מההכנסות הוקדשו ליצירת כמה ספסלי הנצחה בצבעי הקשת שפוזרו לרווחתם של חניכי הפנימייה שבה היא הדריכה. עכשיו אנחנו שמחים שהצלחנו להוציא אל הפועל גם הנצחה ליד הבית שלנו בחיפה, על ציר מוריה שהיה ציר חייה של יובל בשנים שבהן היא גרה כאן. ציור הקיר לזכרה מבוסס על מתנה שהיא העניקה לי לכבוד הגיוס – ציור שכולל את הקלידים שלי והרבה אלמנטים חיפאיים. הפרויקט יצא אל הפועל בעזרתן של אמניות מדהימות שאני גאה לקרוא להן חברות שלי, וכמובן של ראש העיר ובכירים בעירייה".
עובדים על ציור הקיר של יובל קשת (צילום: באדיבות המשפחה)
א
דמות אהובה ונערצת?
הערצה זה לא דבר חיובי