נחילי המדוזות עדיין לא הגיעו השנה לחופי חיפה, וייתכן שהן לא יגיעו כלל – כך מעריך האקולוג הימי ד"ר דור אדליסט מאוניברסיטת חיפה ומהמרכז האקדמי רופין. לדבריו, הגעתם של נחילי המדוזות תלויה בטמפרטורת המים ובזרמים. באתר שפיתח ביחד עם עמיתו ד"ר דרור אנג'ל ניתן לדווח בזמן אמת על הימצאותן של מדוזות, ובמקרה של הימצאות מדוזות במספרים כדולים יתנוסס דגל סגול על סוכות המציל.
אדליסט: "השנה מי הים מתחממים בשלב מאוחר מהרגיל, ומסתמן איחור של שבועיים-שלושה. המשמעות היא שרביית המדוזות התאחרה, ולכן גם הגעתו של הנחיל מתאחרת. ביוני מדדנו טמפרטורת מים של 21 מעלות, שזו טמפרטורה אופיינית לאפריל. במחזור החיים של המדוזות יש שלב שבו הן צמודות לקרקעית הים, ואז הן הופכות למין פוליפים קטנים. כשהטמפרטורות עולות, החום משחרר בייבי מדוזות למים. השנה, בגלל שהמים התחממו מאוחר, הזמן שנדרש להן להגיע לגודל גדול, להיסחף עם הזרמים צפונה ולהגיע אלינו מתאחר גם הוא. תחזיקו אצבעות חזק כי ייתכן שלא יהיה לנו נחיל גדול השנה. ב-2016 וב-2018 לא היו כאן נחילים גדולים".
מהן הטמפרטורות האידיאליות במים להתפתחות של נחילי מדוזות?
"בין 20 ל-26 מעלות. זו הטמפרטורה הכי נוחה לפוליפים הקטנים להפוך לבייבי מדוזות. למעשה, כל מה שקורה בים כעת מתרחש באיחור של שבועיים-שלושה. לכן, אם יגיע נחיל – והדגש הוא על המילה אם – הוא יגיע בעוד שבוע או שבועיים".
יש מומחים שטוענים כי המדוזות נמצאות כאן כל הזמן ואין להן עונה מיוחדת. האם זה נכון?
"זה נכון לומר שיש מדוזות במים במשך כל השנה, אבל בהקשר של החוטית הנודדת, שהיא סוג המדוזה הנפוץ באזורנו, יש עונות שבהן היא נמצאת יותר, וזה קורה בין השבוע האחרון של יוני לשבוע הראשון של אוגוסט. זה הנחיל הגדול שאנחנו מכירים, אבל אחת לארבע או לחמש שנים יש נחיל סתיו קטן, שמגיע בדרך כלל באוקטובר. כמעט בכל שנה יש נחילי חורף גדולים מסוף דצמבר ועד לתחילת אפריל. בחודשים אפריל ומאי לרוב לא פוגשים מדוזות, בטח שלא נחילים. גם באוגוסט כמעט אף פעם אין נחילים כי המים חמים מדי בשבילן".
אם נחיל המדוזות בכל זאת יגיע, הוא יישאר פחות זמן מהרגיל?
"זה תלוי באיזו מהירות המים יתחממו. אם המים יגיעו לטמפרטורות של 30 או 31 מעלות, אלו כבר טמפרטורות שבהן המדוזות מתפוצצות ומתות. אבל אם המים בגלל ההתחממות המאוחרת עדיין יהיו בטמפרטורות של 29 מעלות גם באוגוסט, ייתכן שנראה אותן גם אז. בדרך כלל אין לנו עדויות על מדוזות באוגוסט, אבל השנה אנחנו לא יודעים מה יהיה. נחכה ונראה".
הימצאותן של המדוזות לאורך החופים תלויה גם בזרמים שסוחפים אותן.
"בהחלט, אבל הזרמים בקיץ קבועים יחסית. באביב הזרם הוא חלש ולפעמים אפילו מתהפך. הרוחות הצפוניות והמזרחיות באביב מעכבות את הזרימה צפונה, ולכן המדוזות לא מגיעות אלינו באביב. המקור שלהם הוא בדלתא של הנילוס במצרים, שם הים קצת יותר עשיר ויש להן זמן לגדול, עד שמגיע הזרם שסוחף אותן צפונה לאורך חופי הארץ. הזרם הזה מתגבר בחודשים יוני, יולי ואוגוסט, ואז הוא נושא את המדוזות אל החופים שלנו. לכן בדרך כלל יוני ויולי הם החודשים שבהם מגיע אלינו הנחיל. באוגוסט, כשהמים כבר חמים מאוד והמדוזות מתות, מגיע נחיל ממערב, ואנחנו מקבלים מספרים אדירים של מדוזות גוססות או מתות. רוב הזמן המדוזות שואפות להישאר רחוק מהחוף, ואז הן נשארות במרחק של 500 מטר עד חמישה מיילים ימיים, שהם בערך עשרה קילומטרים, מהחוף. בשנים שיש בהן נחיל גדול מאוד, המדוזות מתפרשות מהחוף ועד למרחק של עשרה מיילים ימיים מהחוף. בשנים 2015 ו-2017, שהיו לנו נחילים ענקיים, כל מפרץ חיפה היה מלא בהן".
המדוזות בדרך כלל מגיעות למפרץ חיפה כאשר חופי הארץ כבר נקיים מהן. למה זה קורה?
"למפרץ חיפה יש תכונות מיוחדות. ראשית, הוא המפרץ הגדול והיחיד במדינת ישראל, והסיבה לכך שיש לנו עוד שבוע שלם של מדוזות אחרי שבשאר החופים הן נעלמות היא שמערכת הזרמים לוכדת אותן שם. בדרך כלל הן מתרכזות משני צדי המפרץ – סביב בסיס חיל הים בחיפה ומול חופי עכו".
אדליסט ואנג'ל פיתחו את אתר האינטרנט "מדוזות בעם" (meduzot.co.il), שמציע לציבור מידע על הימצאותן של מדוזות בחופים ובים. "באתר יש מפה של מדוזות שמבוססת על דיווחים של תושבים", מסביר אדליסט, "אנחנו מבקשים מכל מי שהולך לים – גם אם הוא רואה מדוזות וגם אם לא – להיכנס ולדווח לנו כי רק כך אפשר לקבל תמונה בזמן אמת. נכון לעכשיו אנחנו לא יכולים רואים מדוזות בצילומי לוויין כי הרזולוציה עדיין לא טובה מספיק, ועד שהטכנולוגיה תגיע לשם, החיישנים הכי טובים שיש לנו הם בני האדם. אני מבקש מהציבור שמגיע לים ומהשייטים – אם כשהגעתם לים שמתם לב שהאתר שלנו לא מדויק, אנא דווחו לנו. החוף יכול להתמלא במדוזות או להתרוקן מהן תוך שעות ספורות, אז תמיד כדאי לעדכן".
ד"ר דור אדליסט וחבר (צילום: סטפן גרנזוטו)
רוצים להישאר מעודכנים?
מדוזות – עשה ואל תעשה
אדליסט, איך להימנע מצריבת מדוזה?
"ראשית בודקים באתר שלנו איפה יש מדוזות, וכשמגיעים לים מסתכלים אם יש דגל סגול על סוכת המציל. זה סימן חדש יחסית, ואם ראיתם אותו אז לא כדאי להיכנס למים כי במקום נמצאות הרבה מדוזות. אם בכל זאת נכנסים למים, מומלץ לעשות זאת עם חליפת גלישה או עם חליפה מבד לייקרה".
נצרבתי, מה לעשות?
"יש לשטוף את אזור הצריבה במי ים בלבד. צריך להתייחס לזה כמו שמתייחסים לכוויה ולמרוח משחה נגד כוויות. אלוורה יכולה לעזור במידה רבה".
מה לא לעשות?
"לא לשים על אזור הצריבה שתן, חומץ, אמוניה או סודה לשתייה, ובשום פנים ואופן לא לשפשף את האזור הצורב בחול. אלו תרופות סבתא שרק יחמירו את המצב. ערכנו סקר פיזיולוגי שמוכיח כי הן עלולות להרע את המצב. במקרים קשים, כשיש תגובה סיסטמית, כלומר כשמרגישים צריבה בחלק גדול של הגוף, החום עולה ודפיקות הלב מואצות, יש לפנות לרופא. בקריה הרפואית רמב"ם יודעים היטב לטפל במצבים כאלה. אף אחד מעולם לא מת מצריבות של מדוזות בים תיכון, אז אין באמת ממה לדאוג".
מי ים לא מחמירים את הצריבה?
"לא. נכון שאם הרגע נצרבת, האינסטינקט הוא לברוח מהים ולא להיכנס אליו, אבל מי הים שוטפים את התאים הצורבים שנשארו על העור. אנחנו לא רוצים שהם יתפוצצו ובכך יגדילו את האזור שנפגע. לא צריך הרבה מי ים, מספיקה שטיפה קטנה, רק לראות שלא יישאר שום דבר דבוק לעור. אפשר למלא מי ים בבקבוק או בדלי קטן ולשפוך על האזור הצורב, ואפשר גם לטבול את המקום שנפגע במים הרדודים, לא צריך לשהות הרבה זמן במים".
מדוזה מסוג פילוריזה (צילום: דפנה ישראל)
