פרופ’ דן שכטמן (צילום: אסף שחךנ)
פרופ’ דן שכטמן (צילום: אסף שילה, ישראל סאן)

כיכר חתני פרס נובל תיחנך ב־29 במרץ ברמת אלמוגי

הכיכר, שנמצאת במפגש הרחובות יקינתון ובליטנטל, קרויה על שמם של שלושת הנובליסטים החיפאים פרופ’ אברהם הרשקו, פרופ’ אהרון צ’חנובר ופרופ’ דן שכטמן

פורסם בתאריך: 22.2.17 19:21

כיכר חתני פרס נובל על שמם של שלושת הנובליסטים החיפאים פרופ’ אברהם הרשקו, פרופ’ אהרון צ’חנובר ופרופ’ דן שכטמן תיחנך ב־29 במרץ. הכיכר נמצאת במפגש הרחובות יקינתון ובליטנטל ברמת אלמוגי, ובכך מיישמת העירייה את החלטת מועצת העיר מחודש מאי 2014.

פרופ' אהרון צ'חנובר (צילום: אנצ'ו גוש)

פרופ' אהרון צ'חנובר (צילום: אנצ'ו גוש)

הרשקו וצ’חנובר היו החיפאים הראשונים שזכו בפרס נובל בשנת 2004 ביחד עם הביולוג היהודי אמריקאי אירווינג רוז. הפרס, שנחלק בין שלושת המדענים, הוענק על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא – מערכת האוביקווטין האחראית על פירוק חלבונים – וגילוים הביא לפריצת דרך בחקר מחלת הסרטן ומחלות ניווניות במוח. הרשקו, המכהן כיום כפרופסור במכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה בטכניון, נולד בהונגריה, עלה לארץ בשנת 1950 והתיישב בירושלים. לחיפה הוא הגיע בשנת 1972 לאחר שהשלים את לימודי הפוסט דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה. הוא מחזיק בתוארי דוקטור ברפואה ובמדעים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1976 הצטרף צ’חנובר, שהיה אז תלמיד מחקר, למעבדתו של הרשקו. צ’חנובר, יליד חיפה, גדל בהדר ולמד בבית הספר חוגים. עם סיום לימודיו התיכוניים הוא הצטרף לעתודה האקדמית ולמד רפואה באוניברסיטה העברית, שם קיבל בשנת 1973 תואר דוקטור ברפואה. עם סיום שירותו הצבאי הצטרף צ’חנובר למחלקה לביוכימיה בפקולטה לרפואה בטכניון, ובשנת 1982 הוא קיבל תואר דוקטור למדעים. המחקר שערך כתלמיד מחקר בהנחייתו של הרשקו ובשיתוף עם רוז זיכה גם אותו ביחד איתם בפרס נובל.

פרופ' אברהם הרשקו (צילום: אסף שילה, ישראל סאן)

פרופ' אברהם הרשקו (צילום: אסף שילה, ישראל סאן)

שבע שנים לאחר מכן זכה שכטמן, פרופסור מחקר בפקולטה למדע והנדסת חומרים בטכניון וחוקר מבנה החומר, בפרס נובל על גילוי מבנה חדש של גבישים קוואזי מחזוריים. שכטמן, יליד תל אביב, החל את לימודיו בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בשנת 1962. את התארים השני והשלישי הוא עשה בתחום הנדסת חומרים במחלקה להנדסת חומרים בטכניון. בשנת 1975 הוא הצטרף לסגל המחלקה שבה למד, וכיהן כראש המחלקה. על גילויו שהביא לו את פרס נובל נכתב: “יום אחד, כאשר בחן גביש של הסגסוגת מנגן ואלומיניום באמצעות התאבכות של קרני רנטגן בסריגי הגביש, הוא גילה להפתעתו שהיא בעלת סימטריה מחומשת. מכיוון שבאותה התקופה בתחום הקריסטלוגרפיה היה עיקרון מקובל השולל סימטריה כזו, הוא החל לפתח תיאוריה שחומר מוצק מתארגן לעתים בצורה אסימטרית. כשסיפר על כך לעמיתיו, ראש המעבדה שבה הוא עבד סילק אותו מקבוצת המחקר בטענה שהוא מטיל עליה קלון”.

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר