מקרה עצוב ומקומם התרחש אתמול (שני) בבית העלמין הצבאי בחיפה. יוליה בוגדנוסבקי, אמו של סמ"ר דוד בוגדנובסקי ז"ל שנפל בקרב ברצועת עזה, הגיעה לטקס הרשמי שנערך בבית העלמין לציון שנה למלחמת חרבות ברזל כדי להתייחד עם בנה. לתדהמתה היא גילתה שגורם כלשהו כיסה את המצבה שלו בבד שחור. הסיבה: על מצבתו של בוגדנובסקי ז"ל, שעלה לישראל מאוקראינה בשנת 2004 ואשר נטמן בקצה השורה סמוך לגדר האבן, חרוט צלב.
האם הכואבת פרסמה בפייסבוק פוסט קורע לב ובו כתבה: "פוסט של צער, טינה ואכזבה. היום נסעתי לדוידושקה כמו בכל יום כדי להדליק נר ולהיות איתו. הייתי המומה – שמו בד שחור על דוד שלי, הגיבור שלי, גיבור מדינת ישראל, כדי לכסות את המצבה ואת הצלב. אין לי מילים לתאר את ההשפלה שחשתי. חשבתי שדוד שלי, שמסר את חייו למדינה, שאהב את המדינה מעומק לבו, שהלך לצבא להגן עלי, על משפחתו ועל כולנו, לא שונה מבחורים אחרים ואינו אדם סוג ב'. עמדתי שם ובכיתי. לא הסרתי את הסמרטוט השחור הזה כי אני מכבדת את רגשותיהם של הורים אחרים, ואני יודעת איזה כאב יש בכל לב של אמא, אבא, אחות ואח. לא רציתי להפוך את הטקס לשדה קרב. אני לא נוגעת במצבות של ילדים אחרים, אז מי נתן לכם את הזכות לגעת בבני הקדוש? אני מאוכזבת, אני בוכה, אני צורחת מכאבים. זה לא העם היהודי שהתאהבתי בו".
בוגדנובסקי ז"ל, בן 19, לוחם בגדוד ההנדסה 603, נפל בקרב ברצועת עזה ב-23 בדצמבר. למחרת הוא נטמן בבית העלמין בחיפה, עיר מגוריו, ולבקשתה של משפחתו הגיעו רבים לחלוק לו כבוד אחרון. גיסו של דוד ספד לו ואמר: "הוא רצה להתגייס לצבא, היה גאה להילחם בהנדסה קרבית. הוא הגשים את חלומו להתגייס בתור לוחם. אני מאמין שהילד הזה רצה שכולכם תשמחו ותאמינו שיהיה בסדר. הוא האמין בזה. הוא הבטיח לנו לחזור, תבטיחו גם אתם שהוא נשאר איתנו לתמיד. אני אשתדל לשמור ואשתדל לעזור. אני מבקש סליחה, דוד. תודה לך, תודה".
בינואר הונצח בוגדנובסקי ז"ל בנטיעת עץ בחניון כרמלים ביער עופר, ואיתו הונצחו סרן אלינה פרבוסודובה ז"ל שנפלה בקרב הגנה על בסיס אורים ועם דניאלה (דנה פטרנקו) ז"ל, שנרצחה במסיבה ברעים. בהמשך גם צורף שמו לאנדרטת ההנצחה של בני שכונת קרית אליעזר שנפלו במערכות ישראל.
איש
כשעליונות יהודית חשובה יותר מהמדינה, ציונות של שנות ה-2000
מיכאל
לכתוב על מצבה של חייל יהודי שנפל הי"ד (השם יקום דמו), אסור. צלב, סמל של הנצרות ששפכה דם יהודי כמים, בבית קברות יהודי זה מותר. כמה עמוק אפשר לדחוף את הלשון לת… של הגוי?
ג׳ורג׳
מיכאל, כמה טיפש אפשר להיות? כנראה אין סוף לפי התגובה האומללה שלך. מדובר בחייל צהל נוצרי אזרח מדינת ישראל, לא פזנט באיזו עיירת חשכת ימי הביניים שליח הכומר. תלמד להבדיל דביל
מיכאל
בושה וחרפה. אנחנו הופכים לאיראן.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
מעשה נבלה ארור האיש
רינת
חסרה לי תגובת העירייה או לפחות האיראי על הטקסים מטעם בית העלמין. מי אחראי על ההחלטה הזאת ומדוע זה נעשה?
משפחת נופל ביקשה או יוזמה פרטית של פקיד?
פניתם לקבלת תגובה? זה מרגיש טיפה פופוליסטי ללא.
איך ניתן לתרום לשיפור המדינה?
מיכאל, אנחנו הופכים לאיראן בגלל אנשים שמדברים כמוך: אנשים ששמים את הדת או כל רעיון (אידאה) מעל לחיי, וכבוד האדם.
אנשים שאינם מכבדים את הרקע הדתי, תרבותי, נטיות, בחירות – של חיילים שנפלו בהגנת המדינה.
אנחנו הופכים לאיראן בגלל שאנחנו נהיים דומים להם, פנאטים, אלימים, בריוניים, משיחיים, חסרי כבוד, ומדכאים האחד כלפי השני בתוך העם שלנו.
תנסה למצוא בליבך מקום לכיבוד הנופל, והבנת הכאב הנוראי שכיסוי והכחשת המצבה ודתו גורמת לאם שאיבדה את בנה שהוא כל עולמה.
תנסה להיות ראשית בן אדם, חומל ונבון, שכן מה היהדות ללא אלו?
פאולינה
בושה להתנהגות כזו. חייל ששירת את המדינה וקשר את גורלו עם מדינת ישראל. זה מה שעושים?!! חלאת אדם מי שכיסה את המצבה בבד שחור
אני
לכל המגיבים
שימו לב שרצו לכסות את הצלב לא את המצבה או את החלל שמסר נפשו על ארץ ישראל
כיוון שהצלב הוא ביטוי של עבודה זרה