רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) היא יוזמת התוכנית החדשה, שכבר ניתן להגדירה כשנויה במחלוקת, לשטחי חוות מיכלי הדלק בקרית חיים (חוות הטרמינל) ואיצטדיון קרית חיים הסמוך לה. כך עולה מבדיקת "כלבו – חיפה והצפון". כפי שחשף אתמול "כלבו", התוכנית שתידון בסוף החודש בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה כוללת כ־4,300 יחידות דיור, כ־160,000 מ"ר לתעסוקה ומסחר וכ־120,000 מ"ר לאחסנה ולוגיסטיקה אשר אמורים לשמש לעורף נמל עבור נמל המפרץ.
עיקר הבעייתיות בתוכנית היא בקרבה המוצעת בה בין שטחי עורף נמל, העלולים לכלול חומרים מסוכנים, לשימושי מגורים, תעסוקה ומסחר, ובמקרה זה שוב נראה כי תמיכתה של עיריית חיפה בפיתוח הנמלי פוגעת באפשרויות לפיתוח עירוני אופטימלי.
במענה לשאלות "כלבו – חיפה והצפון", ובכללן האם עורף נמל הכולל חומרים מסוכנים יכול לפעול ליד מתחמי מגורים, תעסוקה ומסחר, נמסר מדוברות העירייה: "פינוי חוות המיכלים היא יעד ראשון במעלה של העירייה שפועלת מול משרד האוצר לממן את הפינוי. על רקע זה ייבחן התמהיל, כאשר נקודת המוצא נקבעה בתוכנית המתאר החדשה בשילוב של מגורים כעתודה להרחבת קריית חיים עם שימושי לוגיסטיקה. במסגרת התכנון לחוות המיכלים ולאיצטדיון גם יוקם פארק רובעי שישרת את המרחב כולו וטיילת ציבורית לאורך החוף. התוכנית המפורטת טרם נדונה בוועדה המקומית של העירייה ולכן בדיון במחוזית צפויה העירייה להפנות את התוכנית שיוזמת רמ"י לקבלת עמדת הוועדה המקומית. הנושא נמצא על סדר היום של הוועדה המחוזית לקביעת הנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה לתוכנית. הוועדה המחוזית צריכה להחליט כי נדרש תסקיר והמטרה היא לקבוע דרישות ולוחות זמנים. תסקיר השפעה על הסביבה הוא מסמך סביבתי נרחב שבו נבדק המצב הקיים בשטח בהיבטים שונים וגם היבטים הקשורים בתוכנית המבוקשת. ההנחיות הסביבתיות שלו נכללות לאחר מכן בהוראות התכנית".
רעיון השילוב של מגורים עם עורף נמל מעורר הדים רבים בקרית חיים. מוטי בליצבלאו, מפעילי הציבור הדומיננטיים: "השילוב של מגורים עם עורף נמל הוא קטסטרופה. שני השימושים הללו, עורף נמל ומגורים, לא יכולים לדור בכפיפה אחת. אני מעריך שכאשר מדברים על שטח עורפי לנמל, כנראה מדובר במכולות, ומכולות יכולות לכלול גם חומרים מסוכנים. במידה וישימו שם מכולות, אף אחד לא ירצה לגור בקרבת מכולות. מבחינה נופית, אדם יפתח חלון ויראה ערימות של מכולות. למה הוא בא, לאזור תעשייה או לאזור של מגורים? שיחליטו מה הם רוצים לעשות. אם הוועדה המחוזית בכל זאת הבינה את הכעס של התושבים בשלב ההתנגדויות לתוכנית המתאר של חיפה וקבעה ש-80 אחוז משטח חוות המיכלים ייועדו למגורים, אני אומר שגם את ה-20 אחוז שבהם התאפשר להקים עורף נמל צריך להעיף משם. זו צריכה להיות שכונת חוף, וחוף הים צריך להיות חופשי. גם ככה יש שם צרות וחול הים נגרע".
מהוועדה המחוזית נמסר בתגובה: "מדובר בהצעה של רמ"י לתכנון בשטח חוות המיכלים. ההצעה נמצאת עדיין בשלבים ראשונים והדיון בוועדה נועד כדי להציג את מטרות התכנון על ידי היזם וכדי להגדיר הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד תומך בפינוי חוות המיכלים ובתוכנית חלופית שעיקרה יהיה למגורים. קיימת יוזמה של רמ"י להכין תוכנית לשטח טרמינל קרית חיים. בישיבת עבודה עם מתכנני התוכנית מטעם רמ"י ביקש המשרד כי לתוכנית יוכן ויצורף תסקיר השפעה על הסביבה. כדי שהמשרד יוכל לתת הנחיות לעריכת התסקיר יש צורך בהחלטה של מוסד תכנון".
כפי שהוסבר אתמול ב"כלבו", כלל לא קיימת החלטה מחייבת לפינוי חוות הטרמינל, המופעלת על ידי חברת תש"ן, כך שהתכנון החדש בשטחה יכול להיות בלתי מעשי. תוכניתה של חברת תש"ן להעתקת החווה למתחם קרקעות הצפון שליד בתי הזיקוק אמנם יצאה לדרך כבר לפני כ־16 שנים, ואף אושרה על ידי מוסדות התכנון, אולם עד היום לא הובטחו מקורות המימון למימושה. תש"ן מסרה היום בתגובה: "התוכנית החדשה לחוות המיכלים ולאיצטדיון מקודמת על ידי רמ"י ויש לפנות אליה לפרטים ולמידע. תש"ן ממשיכה בעבודת מטה מול משרד האוצר ורמ"י למציאת מקור תקציבי לקידום פרויקט קרקעות הצפון". לכשתתקבל תגובת רמ"י, נפרסמה.
עמית ליאון
זה עתה, נודע כי שר הפנים אריה דרעי, הרחיב את סמכות הוועדה הגיאוגרפית של ישובי מפרץ חיפה, להחליט בעניין כינונה של ״מועצה מקומית תעשייתית״, באזור בו ממוקמים כיום כל מפעלי הפטרוכימיה, בתי הזיקוק, ושדה התעופה.
זוהי מזימה נכלולית להחזיר את האזור עשרות שנים אחורה!
זוהי מזימה שמטרתה למנוע מתושבי מפרץ חיפה להגן על שלומם ובריאותם.
אסור ליפול בפח!
ההצעה הזו, הינה מלכודת!
כעת, משהבינו כל בעלי המפעלים המזהמים והמסוכנים, כי הציבור הפך להיות עירני ועומד על זכויותיו, הם מנסים בעורמה, לכונן ״רשות תעשייתית״ שלא תהא נתונה לפיקוח ולמרות הרשויות המקומיות הסמוכות.
קל להבחין שהבעלים של חיפה כימיקלים לא מוכנים להפנים את ההחלטה של בית המשפט לסגור את מיכל האמוניה; ולכן הם עושים תרגילים, מערערים על ההחלטה, מפעילים לחצים, ואינם מוכנים לסלק את האיום הנורא לחיי תושבי מפרץ חיפה; במקביל, גם עידן עופר ״האזרח הבריטי״ החרד כעת לשגשוגו של ״מפעל המחנק״ – בז״ן, ולכן הוא, יחד עם עוד בעלי הון ציניים ותאוותניים, מנסים כעת בערמומיות ובשיתוף פעולה עם שר הפנים – אריה מכלוף דרעי, לערוף את המכשול.
ההגנה על בריאות הציבור, תוכל להתממש ב״השבתת מחאה״ של העיר חיפה, כי רק ל״הגנה עצמית״ פעילה, יש סיכוי להזיז את קובעי המדיניות בממשלת ישראל להתייחס ברצינות לתביעה הצודקת לסלק את ״מיכל המוות״ – מיכל האמוניה,לסגור את ״מפעלי המחנק״ – בתי הזיקוק (בז״ן) של ״האזרח הבריטי״ – עידן עופר, ולשים סוף לכל התעשיות המזהמות והמסוכנות, במפרץ חיפה.
הבעייה היא, שאי אפשר לסמוך על יונה יהב, ועל שאר ראשי הרשויות המקומיות במפרץ חיפה, שפרט לדיבורים כדי לצאת ידי חובה, בעצם כמעט ולא עושים כלום!
כי יונה יהב וראשי ישובי המפרץ הם הרי שבויים של הטייקונים.
יונה יהב מפחד מכך שברגע שיעמוד בראש מחאה אמיתית, וישבית את העיר, יתחילו הטייקונים לחפש לו מחליף….
הפחד שלו מובן, אך לחלוטין לא מוצדק!
מי שמתיימר להיות מנהיג, חייב לקחת גם סיכונים.
אין ספק שהטייקונים ועידן עופר בראשם, ברגע שיבחינו שיונה יהב חדל להיות ״כלבלב פודל״ שלהם, הם יתחילו בקמפיין להדיח אותו.
כך גם עשו הטייקונים בזמנו לאריה גוראל, והצניחו במקומו את עמרם מצנע.
לכן, אי אפשר לקוות שיונה יהב ישתנה וייעשה את מה שמצופה ממנהיג אמיתי שמוכן גם לקחת סיכונים אישיים.
הפיתרון:
לעקוף את ראש עיריית חיפה ואת ראשי ערי המפרץ, בעלי ה״ברכיים הרועדות״, ולהכריז על מחאה עממית, אינטנסיבית ונחרצת.
מחאה כזו תבוא לידי ביטוי ב:
א. השבתה מלאה של העיר חיפה, וערי המפרץ.
ב. השבתת הדרכים אל ישובי המפרץ.
ג. השבתת הרכבת
ד. השבתת הנמל
וכו׳ וכו׳
כאשר המוני תושבי מפרץ חיפה יחסמו בגופם את הדרכים ל:
1. מפעלי בז״ן
2. נמל חיפה
3. מיכל האמוניה
4. רכבת ישראל
וכו׳ וכו׳
רק אז תחל הידברות אמיתית מלווה בערבויות ובטחונות לשינוי דרסטי של המצב.