מקצוע הסיעוד משנה את פניו בשנים האחרונות וכולל מסלולי קריירה המשלבים יכולות קליניות ניהוליות לצד עשייה מקצועית ועשירה. למגוון הרחב של עיסוקי האחים והאחיות, התווסף מקצוע האח/ות הקליני/ת, שכולל אחים ואחיות אשר עברו הכשרה מיוחדת המשלבת לימודי סיעוד ורפואה והם בעלי סמכויות רחבות למתן מרשמים, מתן ייעוץ ועוד בתחומים שונים בכירורגיה, גריאטריה, טיפול בקהילה, טיפול פליאטיבי, כאב ועוד.
שלי שמרלינג, מנהלת הסיעוד של היחידה להמשך טיפול שלוחת עכו, היא מומחית קלינית בתחום הכאב, הראשונה בארץ שעובדת בקהילה.
היא בת 48, נשואה ואם לשלושה ובעלת תואר ראשון ושני בסיעוד מאוניברסיטת תל אביב, בוגרת קורס-על בסיסי בטיפול נמרץ. עם סיום לימודי הסיעוד התחילה לעבוד בפנימית ה' בבית החולים תל השומר, ועל כך היא אומרת: "עם כל הקושי בעבודה במחלקה פנימית ובמשמרות, אני עדיין מתגעגעת לפעמים לאווירה המחלקתית המגובשת שמאפיינת את בתי החולים".
לאחר שנתיים נסעה שמרלינג עם משפחתה לקנדה, ועבדה בבית החולים היהודי במונטריאול במחלקת קרדיולוגיה. "בקנדה נחשפתי לעבודת סיעוד 'לפי הספר'", היא מספרת, "זו מיומנות שנשארה אצלי עד היום בבואי לטפל במטופלים".
לאחר מעבר משפחתי למגורים בגליל עבדה במחלקת קרדיולוגיה ובמכון אנגיוגרפיה במרכז הרפואי לגליל בנהריה, ולפני כחצי שנה סיימה קורס מומחיות קלינית בכאב, הראשון שנפתח בארץ.
שמרלינג: "המעבר לצפון הארץ היה עבור משפחתי הדבר הטוב ביותר שעשינו. התקרבנו לטבע הירוק ולשלווה הגלילית הידועה".
רוצים להישאר מעודכנים?
ספרי על תפקידך כמומחית קלינית בכללית. איזו הכשרה עברת? מה ייחודי בתפקידך?
"מומחית קלינית בכאב זה תפקיד שנמצא בהתהוות בקהילה. כיום אני האחות היחידה בארץ מהקהילה עם מומחיות זו. החזון שלי הוא לפתח את התחום בקהילה, להיות חלק ממערך שנותן טיפול בכאב, להיות מקור ידע ותמיכה לאחים ואחיות שמטפלים בחולה הכאוב, לפתח ולחקור את הנושא ולשפר את הנגישות למרפאות כאב בפריפריה. עבודה רבה עוד לפנינו בתחום זה, ואני מקווה שבעקבותיי יבואו אחיות ואחים נוספים".
מדוע בחרת להיות אחות?
"ללימודי הסיעוד הגעתי באופן טבעי לאחר שירותי הצבאי כחובשת. בנוסף, חיפשתי מקצוע שיאפשר לי לעבוד במדינות נוספות. תוך כדי לימודי הסיעוד התאהבתי במקצוע, בידע הרב שהוא נותן ובאפשרויות המקצועיות המגוונות שלו".
מה את הכי אוהבת בעבודה?
"את העניין והמגוון האינסופי. עבודת האחות מאפשרת גיוון מתמיד בכל כך הרבה מישורים. זכיתי לעבוד בבתי חולים שונים בארץ ובחו"ל, במרפאה כפרית ועירונית וביחידה להמשך טיפול שמאפשרת טיפול בבית המטופל. אני מטפלת במגוון גדול של מטופלים, מילדים ועד מבוגרים, מכל הדתות והחברות, דבר שמייצר עניין תמידי ויומיומי. גם העבודה עם אנשי מקצוע שונים שומרת על רמות גבוהות של ידע וטיפול".
ספרי על מטופל או מקרה שזכור לך.
"לא אשכח את מקרה הפטירה הראשון, כשהייתי אחות צעירה ואחראית מחלקת ביניים. מיד כשנכנסתי למשמרת לילה, מטופל לאחר התקף לב התדרדר, מצבו החמיר במהירות והרופא התורן ואני היינו עסוקים בהחייאה ממושכת, ללא הצלחה. את כל האירוע ניהלנו שנינו בלבד. מצבו היה קשה מלכתחילה, ולא בטוח שהיינו יכולים להציל אותו. אחר כך הבנתי שיכולתי לבקש עזרה מאנשי צוות נוספים. עד היום כשאני נתקלת במקרה מורכב במסגרת עבודתי כאחות, אני מתייעצת ומקפידה לא להישאר לבד עם האתגר".
מה את ממליצה לאח/ות שבימים אלו החלו את עבודתם בתחום?
"אני ממליצה לכל אח ואחות שכבר בשלב לימודי הסיעוד יהיו פתוחים למגוון הרחב שיש למקצוע להציע, להתנסות, לא לפחד ללמוד ולרכוש מיומנויות חדשות, ובעיקר ליהנות ולשמוח מהאפשרות לתמוך, לטפל ולרפא את המטופלים שסומכים עלינו".
רינת בסל, מנהלת הסיעוד במחוז חיפה וגליל מערבי של כללית, אמרה לרגל יום האחים והאחיות: "אני גאה לעמוד בראשו של סקטור הסיעוד בכללית במחוז. קהילת האחים והאחיות במחוז שלנו עשירה ומגוונות ומאפשרת לנו לתת מענה בצורה מיטבית לצרכים של מטופלים מאוכלוסיות שונות. המסירות והמחויבות למטופל עוברות כחוט השני בין כל עובדי הסיעוד במרפאות, במרכזים הרפואיים ובבית המטופלים. ביום מיוחד זה, אנו חוגגים את האחדות והעבודה המשותפת של כולנו לטובת המטופל. אני רוצה להודות לכל האחים והאחיות על עבודתם המקצועית לאורך השנה ולאחל להם יום אחים ואחיות שמח".
