מגפת הקורונה הביאה איתה עלייה דרמטית במספר המתבגרים והמתבגרות שסובלים מהפרעות אכילה. הנתונים בישראל ובעולם המערבי מצביעים על זינוק של כ-150-100 אחוז במספר המתבגרים שפונים למרפאות ולמחלקות האשפוז שמתמחות בהפרעות אכילה. הסיבות לעלייה זו הן רבות ומגוונות, למשל: בידוד חברתי, עלייה במפלס הלחץ והמתח, שיבוש השגרה, השגת תחושת השליטה באמצעות הפרעת האכילה וחשיפה מוגברת למסכים.
אמנם מגפת הקורונה כבר לא מנהלת את חיינו, אבל כמות הפניות למרפאות להפרעות אכילה נותרה גבוהה מאוד וקיימות רשימות המתנה לכל המרפאות ומחלקות האשפוז ברחבי הארץ. אחת הסיבות המרכזיות לכך קשורה לחשיפה המוגברת למסכים, שהתגברה בזמן הקורונה, ולעולם הדיגיטלי בו אנחנו חיים גם בהווה, מה שמציב בפני מתבגרים וההורים שלהם אתגרים מורכבים, במיוחד עם יציאת המתבגרים אל חופשת הקיץ.
ככל שזמן המסך של בני הנוער גדל, כך גדלה גם החשיפה שלה לייצוגי גוף שאינם מייצגים נאמנה את המציאות. חשוב לציין, כי ההפרעה מוכרת בקרב שני המינים, אך יחד עם זאת אצל נערות התופעה שכיחה הרבה יותר, ולכן בדוגמה זו אתייחס לכך.
בעולם הדיגיטלי (טלוויזיה, קולנוע, טיקטוק וכד') יש מעט מתבגרות ונשים בעלות מבנה גוף רגיל, ממוצע, ובטח לא מבנה גוף מלא וגדול. מגישות החדשות, שחקניות ראשיות בסדרות וכוכבניות רשת יהיו כמעט בלי יוצא מן הכלל בעלות מבנה גוף רזה. באופן הזה צפייה מרובה במסכים מהווה סוג של שטיפת מוח שמקבעת בנפשם את המודל הפנימי שרזה הוא יפה ושכל מבנה גוף אחר הוא חריג ולא מתאים.
רוצים להישאר מעודכנים?
חשוב לציין שבגיל ההתבגרות נפשם של המתבגרים נמצאת גם כך בתקופה רגישה, תקופה שבה המשימה ההתפתחותית המרכזית שלהם היא גיבוש האישיות; תקופה שבה מתרחשים הרבה שינויים פנימיים וחיצוניים והם חווים חוסר יציבות רגשית ונפשית. בשל כל אלה ועוד, מדובר בתקופה רגישה במיוחד להתמודדות עם לחצים סביבתיים ותרבותיים, וקשה במיוחד לעמוד מול מסרים חברתיים שמכתיבים איך לכאורה אמור להיראות גוף נשי.
חשוב במיוחד לחדד את התפקיד של ההורים, כשאנו בפתחו של החופש הגדול. בגילאים הצעירים ובראשית גיל ההתבגרות בהחלט מומלץ לצמצם את זמן המסך של הילדים ולפקח על התכנים הנצפים. ככל שהילדים מתבגרים, כדאי להתחיל לתווך להם את המסרים הסמויים שנמצאים בתוך התכנים הדיגיטליים. כך למשל, שווה להסב את תשומת ליבן של הנערות לכך שכמעט כל הדמויות הנשיות על המסך הן רזות בניגוד למצב באוכלוסייה הכללית. כדאי לעורר את סקרנותן בנוגע לסיבות שבגללן זה כך. כמעט כל צפייה משותפת איתן בטיקטוק או במהדורת החדשות או בסדרה המועדפת עליהן, יכולה להוות קרקע מתאימה להצפת דיון שכזה.
הסיבות להופעתן של הפרעות אכילה הן רבות ומגוונות, ובשל קוצר היריעה בסקירה זו נגענו רק בהיבט אחד שתורם לכך. בכל מקרה ישנה חשיבות מכרעת לאבחון מוקדם של ההפרעה ולפנייה לגורמי המקצוע המתאימים. התערבות טיפולית מוקדמת מונעת פגיעות בלתי הפיכות, ומפחיתה סיכון להתפתחות מחלה כרונית וסכנת תמותה.
אם מתעורר ספק בנוגע להתפתחות של הפרעת אכילה ונדמה שמזהים סימנים מחשידים לקיומה (למשל: ספירת קלוריות, דיאטה נוקשה, שקילות מרובות, החבאת מזון, הכחשת רעב, התעמלות כפייתית, סירוב לאכול בחברת בני משפחה או חברים), חשוב לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע שמתמחה בהפרעות אכילה ולקבל חוות דעת. במידת הצורך יש לפנות ללא דיחוי לאחת המרפאות להפרעות אכילה שפועלות ברחבי הארץ.
* הכותב הוא פסיכולוג קליני מדריך, מנהל היחידה להפרעות אכילה – תרדיון כללית מחוז חיפה וגליל מערבי
