בגיל 48 חשה ר' מיוקנעם עילית שנמצא הפתרון לייסוריה. כתוצאה ממחלה שגרמה לה לנמק בראש עצם הירך היא סבלה מכאבים עזים וממגבלות קשות בתנועות יומיומיות פשוטות כמו הליכה, עליה וירידה במדרגות, ישיבה או קימה ובעצם כל פעולה שהצריכה כיפוף של הירך.
בירכה של ר' הושתל מיסב חדשני העשוי מחומר פולימרי, שפותח על ידי המדענית הישראלית, ד"ר עליזה בוכמן, בעבור סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, ויועד במקור עבור מיסבים למנועי סילון. תכונותיו העיקריות של החומר, ששמו המדעי הוא ™MP1: סיכוך עצמי, עמידות בפני חום גבוה, שחיקה אפסית, חוזק גבוה ומשקל קל. כל אלו הפכו אותו לאטרקטיבי גם לרופאים אורתופדים שבקשו להסב את החומר לניתוחי מפרקים.
מענה ניתוחי
מפרק הירך בנוי כמעין ראש כדורי, היושב בתוך גומחה קעורה. סביבו יש רצועות ושרירים השומרים על יציבותו ומסייעים לו בפעילותו. ראש עצם הירך מצופה בסחוס מפרקי המונע חיכוך, משמש כבולם זעזועים ומאפשר תנועה חלקה ללא כאבים. במקרים בהם נהרס הסחוס, כתוצאה מדלקת פרקים ניוונית או חבלה, נוצר חיכוך בין עצמות האיזור, מה שגורם לשחיקת מפרק הירך.
אילו אפשרויות טיפוליות קיימות היום לטיפול במחלה?
"אין תשובה אחת שתתאים לכל המטופלים", מסביר ד"ר דניאל לוין, מנהל שירות ניתוחי מפרקים בקריה הרפואית רמב"ם ומומחה בניתוחי מפרק ירך, "התשובה תלויה בהיקף הבעיה, בצרכים המיוחדים של כל מטופל, גילו, עיסוקו, מחלות הרקע שלו וכו'. ברוב המקרים הטיפול הניתוחי נותן מענה יעיל ומוצלח יותר מטיפולים שמרניים כמו תרופות נוגדות דלקת, פיזיותרפיה והזרקות מסוגים שונים לתוך המפרק החולה. הטיפול השמרני אמנם מסייע בשיכוך זמני של הכאב ובהקלה זמנית של ההגבלה בתנועה, אך אין בו כדי לבלום את ההרס, לרפא את הסחוס או להקל על הכאב לאורך זמן".
כ-4,000 ניתוחים להחלפת מפרק ירך מתבצעים מדי שנה בישראל. הסיבה הנפוצה ביותר לניתוח היא שחיקתה סחוסים, אוסטאוארטריטיס. כ-80% מהאוכלוסייה יסבלו משחיקה מסוימת בסחוס המפרק עד גיל 65, אך בין המטופלים שיעברו את הניתוח ניתן למצוא גם צעירים יותר הסובלים ממחלה מולדת, דלקת כרונית או שבר.
רוצים להישאר מעודכנים?
צפו: על העולם המורכב של ניתוחי מפרק הירך
הגישה הקדמית
יש גישות שונות לניתוח החלפת מפרק ירך. במערך האורתופדי בקריה הרפואית רמב"ם, תחת ניהולו של פרופ' דורון נורמן, שמים דגש על 'הגישה הקדמית'. לפי שיטה זאת ההליך הכירורגי מתבצע בחלק הקדמי של הירך. הניתוח מתבצע על גבי שולחן רגיל או שולחן מיוחד המיועד לטיפול בשיטה זאת כשהמטופל שוכב על גבו. "הגישה הקדמית מבטיחה שהמנתח יגיע למפרק בין השרירים ללא חיתוכם", מסביר ד"ר לוין, "מה שמאפשר אשפוז קצר יותר, חתך קטן יותר, כאב מזערי , החלמה ושיקום מהירים יותר".
כיצד מתבצע ההליך הניתוחי?
"מפרק ירך תקין נראה כעלי וכמכתש כאשר קצה העצם הירך הכדורית נכנסת לתוכו. במהלך הניתוח מבוצעת כריתה של המפרק החולה והחלפתו במפרק מלאכותי, העשוי ממתכות שונות, לרוב מטיטניום. בחלקו החיצוני של המפרק המלאכותי יש נקבוביות שתפקידן להיצמד לעצם, ולעודד אותה לצמוח לתוכו ולהפוך, בסופו של דבר, לחלק בלתי נפרד ממנה.
המפרק המלאכותי מורכב משלושה חלקים הפועלים בהתאמה מושלמת להשגת תפקוד מיטבי: עצם ירך (Stem ), ראש (Head ) ושקע האגן (Socket). הראש מחבר בין עצם הירך לשקע שבאגן. כשבנקודת החיבור "תתלבש" על שקע האגן ((Socket מעין קערית, העשויה מחומר בעל מקדם חיכוך נמוך כדי לאפשר תנועתיות קלה יותר ושחיקה קטנה יותר של המפרק המלאכותי.
לרוב הקערית עשויה מאחד משלושת החומרים הבאים: פוליאתילן (החומר הנפוץ ביותר), מתכת או חומר קרמי. רמב"ם הוא המרכז הרפואי הראשון בישראל שהכניס את ה™MP1, החומר שפותח בנאס"א, לשימוש ניסיוני. שלושה מטופלים עברו עד היום ניתוח החלפת מפרק ירך עם החומר הזה. כשיסתיים השלב הניסיוני צפויים חולים נוספים להיכנס למעגל המטופלים ב™MP1.
בניו זילנד נעשה לראשונה שימוש בחומר החדש בניתוחי מפרק ירך לפני 12 שנה. מאז בוצעו שם בהצלחה כ- 80 ניתוחים כאלה, וככל שעובר הזמן מתברר כי עמידות השתל מהחומר החדש מצוינת. "כל השתלים עוברים שחיקה", מסביר ד"ר לוין, "לאחר כ- 1520- שנה חלק מהמטופלים יאלצו לעבור ניתוחים חוזרים כדי להחליף את השתל בגלל התרופפות וסדקים. אנו מצפים שהחומר החדש יהיה עמיד לטווח ארוך יותר ויאפשר למטופלים איכות חיים טובה יותר ללא צורך בניתוחים נוספים".
צילום: ניצן זוהר
