יפעתי כהן (42) היא אמנית רב תחומית שהרזומה שלה כולל טייטלים כמו צלמת אופנה, מעצבת פנים ואופנה וגם דוגמנית לשעבר. בימים אלה היא מתכוננת לפתיחתו של סטודיו בוטיק לצילום בוקים בהתאמה אישית, ובמקביל שוקדת על ספר שעתיד לראות אור בקרוב בסגנון "50 גוונים של אפור" מנקודת מבט של אשה בת 40.
כהן, איך הגעת לתחום האופנה?
"בראשית דרכי דגמנתי והדרכתי דוגמניות, וגם למדתי צילום, עיצוב פנים ועיצוב אופנה שהוא החלום האמיתי שלי. כילדה חלמתי ללמוד בשנקר, אבל כשהגעתי לשם עם עבודה שלי הם התעקשו שאין לי מה לעשות שם כי אין להם מה ללמד אותי. אז פניתי לעולם הצילום ועבדתי במשך 12 שנה כמעצבת אלבומים לצלמים. אבל יום בהיר אחד נמאס לי כי חשבתי שלאנשים מגיע יותר ממה שהם מקבלים, והחלטתי לפתוח עסק עצמאי".
מהי הייחודיות בהפקות הבוקים ובצילומי אופנה שלך?
"אני עובדת עם כולם ולא בוררת אף אחד לפי המראה החיצוני שלו. אני מממשת לכל מצולם את הפנטזיות שלו. אני לא עובדת כמו הרבה צלמים אחרים שאצלם הסט הוא תמיד אותו הסט ולא מעניין אותם כלום חוץ מזה שהמצולם יחייך. אצלי בכל פעם זה משהו אחר. התמונות שונות ממצולם למצולם. הסטודיו שלי עדיין אבל יהיו בו סטים של כל מיני לוקיישנים מיוחדים, תלבושות שאני מעצבת ואביזרים מיוחדים".
כהן. "אני מממשת לכל מצולם את הפנטזיות שלו" (צילום: עדי דינר ובועז אוחנה ל-YIFATY COHEN)
עולם הצילום נשלט ברובו על ידי גברים. את מרגישה שאת נמצאת במיעוט?
"אני לא חושבת שאני נמצאת במיעוט אבל יש הבדל בין צלם לצלמת. צלמות מביאות יותר רגש למצלמה, למצולם ולתמונה הסופית. צלמות מסתכלות על הכל מזווית אחרת".
במקביל לפתיחת הסטודיו את עובדת על פרויקט שבו את מצלמת נשים.
"הפרויקט נקרא 'BF & AFTER', כלומר לפני ואחרי, ובו אני גם מצלמת וגם מציירת נשים חזקות סביב גיל 40. מכיוון שדגמנתי והייתי מצטלמת בלי בעיה, אני מכירה מקרוב את התחושה של הגעתי לגיל 40 והרגשתי שהגוף הוא כבר לא אותו הגוף, שהוא לא שלם. הרמתי את הפרויקט הזה מכיוון שהוא בא להראות שגם בגיל הזה מותר להצטלם ולהוציא מעצמך דברים קיימים וחבויים, ואולי דווקא בגיל הזה יש יותר אומץ להוציא דברים החוצה. הרבה נשים משתחררות דרך הצילום והביטחון העצמי חוזר אליהן".
איך נולד הרעיון להפיק פרויקט כזה?
"לפני כמה חודשים הבת שלי שהיא חיילת באה אלי ואמרה לי 'אמא, אני רוצה שתוכיחי לי שזה אפשרי. את מדברת הרבה על הפרויקט הזה, את האמא הכי טובה בעולם, נתת לנו הכל ועכשיו הגיע תורך'. תמיד הייתי טיפוס עצמאי מאוד, אבל בשנים האחרונות נפלתי קצת לתוך חיי סינדרלה. דיברתי על הפרויקט הזה הרבה שנים, ומה שבתי אמרה לי נתן לי את הפוש".
יש בפרויקט פרצופים מוכרים?
"אני שוקלת לפנות גם לנשים מוכרות, כי אין מה לעשות – אנשים אוהבים צהוב".
נראה שיש בפרויקט שלך איזושהי אמירה פמיניסטית ביחד עם ביקורת על תעשיית היופי שמקדשת את הנעורים.
"בוודאי שיש אמירה פמיניסטית. אני חיה עם בן זוג שהוא לא מהמפרגנים, ובגלל שאני אשה יפה ומתחילים איתי הרבה הוא תמיד ניסה לסגור. אני באה בעצם במטרה להוציא החוצה ולהגיד שכולן יכולות לעשות משהו עם עצמן ושאף פעם לא מאוחר להגשים חלומות".
כהן. "דווקא בגיל הזה יש יותר אומץ להוציא דברים החוצה" (צילום: עדי דינר ובועז אוחנה ל-YIFATY COHEN)
ומה לגבי הספר?
"צריך הרבה אומץ לכתוב את מה שאני כותבת. הבת שלי המליצה לי להוציא אותו תחת שם בדוי כדי שלא יידעו שזו אני. לספר יקראו '40 ושתי פנים לה', והוא עוסק באשה בת 40 עם רצון חזק לשמור על המשפחה שלה ועל הערכים שהיא חונכה אליהן, שנאבקת בתשוקה פנימית להיות במקום אחר עם גבר אחר כי החיים שלה הם לא לגמרי החיים שהיא רצתה. בספר יש מין חיפוש אחרי דמות שיש בה גם פן רציונלי וגם פן של רצון לפרוץ גבולות".
איזה מסר נועד הספר להעביר?
"המסר הוא שזה בסדר לא להישאר במקום שלא טוב לך בו ושזה בסדר לנסות דברים אחרים ופשוט להיות את. גם אני עוברת את משבר גיל 40, כמו הרבה מאוד נשים בגילי ששואלות את עצמן 'התחתנתי עם הבן אדם הנכון? עשיתי את כל מה שרציתי? הגשמתי את עצמי או חשבתי רק על הילדים?'".
איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?
"אני לגמרי רואה את עצמי מגיעה לשבוע האופנה בניו יורק כמעצבת בגדים. אני רוצה שתהיה לי אמירה משלי בעולם האופנה. למרות שאני עוסקת בצילום אני משלבת אופנה בהפקות שלי".
כהן. "גם אני עוברת את משבר גיל 40" (צילום: עדי דינר ובועז אוחנה ל-YIFATY COHEN)
