Lady Lo: מערכות יחסים זה כמו להכין פנקייקס. הראשונים נועדו לכישלון, ועד שמוצאים את האיזון בין דרגת החום לזמן שצריך להשקיע בכל אחד, נגמר החומר גלם
(מתוך טוויטר)
אלונה: “לא נכנסתי לטינדר בשביל למצוא חתן”.
נועם: “ברור שלא. אף אחד לא נכנס לטינדר כדי להתחתן”.
אלונה: “הייתי בתקופה של לעשות כיף. זה זמין, זה מיידי. גם כל הצורה של האפליקציה – אין פרופיל שאת קוראת בו יותר מדי, יש תמונה, מוצא חן או לא, הכל שטחי, והשטחי הזה הוא לא למטרת נישואים”.
נועם: “אני באמת חושב שטינדר יכול להיות פלטפורמה יותר טובה להיכרויות רציניות. תכל’ס, עדיף להתחיל במה שיכול להרוס לך את הקשר בעתיד. איזה מבאס זה להתחיל לצאת עם מישהי, ואחרי כמה שבועות להיכנס איתה למיטה ולגלות שזה גרוע. עדיף מהרגע הראשון לראות שזה גרוע. זה פונקציונלי”.
אלונה: “אנחנו לא נכנסנו למיטה בפגישה הראשונה”.
נועם: “בשנייה”.
אלונה: “בראשונה היינו בג’ק והאפונים והתמזמזנו על החיים שלנו על כל קיר בעיר התחתית. ואז הוא הזמין אותי אליו ואני אמרתי ‘מה פתאום, לא בפגישה הראשונה, מחר’. למחרת הגעתי אליו. זה היה סתם עניין של עיקרון”.
נועם: “הטינדר מפגיש בין שני אנשים, גם אם ההיכרות היא שטחית. הרי אם מישהו בא להתחיל איתך בפאב ואם הוא לא נראה טוב ולא היה לכם קליק מלכתחילה, לא תתני לו את מספר הטלפון שלך. אז סבבה. בטינדר נוצר קליק ראשוני ושני האנשים נפגשים. ואם הם באמת יתאימו, אני חושב שזה יכול להתקדם. דווקא בכל אתרי ההיכרויות הממוסדים אנשים מנסים להציג תמונה של מה שהם לא, של מה שהם רוצים להיות או של מה שהם חושבים שהצד השני מחפש. ואז חופרים בפרופיל ונורא מתלהבים מהאידיאל ומגלים שהפער גדול בין הפרופיל לדבר האמיתי. אז לפעמים עדיף לא לפתח ציפיות. ועוד משהו – באתרי היכרויות אנשים מתכתבים המון זמן לפני שהם נפגשים. אנחנו התכתבנו כמה ימים לפני שנפגשנו. בקטנה, לא שיחות עומק”.
אלונה: “בהתחלה התכתבנו באפליקציה והמשכנו בפייסבוק. הסתכלתי בתמונות שלו והוא נראה מוכר, והוא כתב לי שאני נראית לו מוכרת. בקיצור, מסתבר שהוא יצא עם מישהי שהיתה חיילת שלי במקום העבודה שלי במשרד הביטחון – צעירונת שהיתה מפלרטטת איתו בווטסאפ והרבה פעמים היא לא ידעה מה לענות לו, אז אני הייתי מתכתבת איתו בשמה”.
די.
“הוא שאל אותי אם יש חיילות שעובדות איתי, ואז ירד לי האסימון מי הוא. הוא שאל אם זו הולכת להיות בעיה, ואני במחשבה שזה כולה סטוץ, איזו בעיה זו יכולה להיות? והכי מצחיק זה שהיא גילתה שאנחנו ביחד כשהיא ראתה תמונה שלו עם הכלבה שלי בפייסבוק”.
סיפור הזוי.
“שהתכתבנו לפני שהכרנו? אה, ומסתבר שלפני כן הוא כתב לי בעוד אתר היכרויות ולא עניתי לו”.
נועם: “מה שצריך לקרות קורה. הכרתי את אלונה רק לאחר שהפסקתי להיות לחוץ ולחפש ולאחר שיצאתי מכל אתרי ההיכרויות כי נמאס לי לגלות את החארטה שכולן מחפשות את החצי השני שלהן. זה לא נכון, אתה מחפש לא ללכת לישון לבד. אתה מחפש מישהי שיהיה לך לפרוק איתה, לספר לה דברים חשובים ודברים טיפשיים. ברגע שהורדתי את הציפיות שאתרי היכרויות דואגים מאוד לטפח לך, נרגעתי והכרתי את אלונה. אז כן, זה היה בטינדר”.
אלונה ונועם מרד. "לפעמים עדיף לא לפתח ציפיות"
מפתח הלב
Lady Lo: מתעוררים בבוקר מחובקים.
מה זה? את עם גרביים פרוותיים?
אממ לא…
אהה זה החתול מתחת לשמיכה!
חשבתי שזאת הרגל שלך!
החתול מהשידה: מיאו?
(מתוך טוויטר)
אלונה ונועם מרד היו בני 31 כשיצאו להרפתקה המשותפת של חייהם שהסתיימה, למרבה ההפתעה, בחתונה לאחר שנה של מגורים משותפים, וכיום הם הורים לשחר בת העשרה חודשים. אבל הדרך לשם לא עברה חלק. היא, כבר למדנו, לא רצתה קשר מחייב. הוא, אחרי חודשיים, החליט לשחרר.
“הרי הכרנו בטינדר”, צוחקת אלונה, “בהתחלה זה לא הוגדר כהיכרות לקשר רציני. נועם היה רווק שגר בדירה ברחוב מסדה, ניגן על הגיטרה כל ערב במרפסת, ואני חשבתי שהוא סוג של ליידיז מן. ככה דמיינתי – שכל ערב מישהי אחרת מגיעה למרפסת. כשהגעתי אליו בפעם הראשונה התחלנו לדבר, ואני ביקשתי ממנו שיספר לי על עצמו. הוא ענה ‘למה לספר אם אני יכול להראות לך?’, הביא גיטרה והתחיל לנגן. ואני כזה ‘באמת, זה עובד על הרבה בנות המהלך הזה?’. עד היום אני צוחקת עליו. חודשיים היינו בסטוציאדה כזו, כך לפחות מהצד שלי. וזה היה לא בכוונה – פשוט הנחתי שזה מה שהוא רוצה וזה גם התאים לי. כן היינו סוג של אקסקלוסיביים האחד עם השנייה, אבל זה לא הוגדר כקשר רציני בשום שלב. אחרי חודשיים כאלה הוא החליט שאני לא נותנת לו מספיק להתקרב ושזה לא מתאים לו”.
נועם, רצית יותר?
“כן. לא הכחשתי את זה בשום שלב. לא הייתי במקום הזה של לחפש סטוצים בטינדר. אז נכון, שם נוצר הקשר הראשוני בינינו, אבל זה לא אומר שרק זה מה שעניין אותי. כבר הייתי בן 31 והתחלתי להרגיש שמיציתי את תקופת הרווקות”.
אלונה: “אני הייתי בשיא. יצאתי מאיזה קשר, ירדתי מלא במשקל, איזה 40 ק”ג, חשתי את עצמי מינימום מיס חיפה והסביבה וגם הייתי באיזה תהליך עם קואוצ’רית על כל מיני דברים לגבי עצמי ולגבי הביטחון העצמי שלי. עפתי על עצמי, על החיים, על העולם, והיה לי מה זה כיף. כשהכרתי את נועם הייתי באיזו סדרת פרפורים, לא אקרא לזה סטוצים, וחשבתי שהוא יהיה פשוט אחד מהם, אחד מהסרט הנע שהייתי בו. זה נשמע נורא. החודשיים שכן היינו בקשר הלא מוגדר הזה היו אינטנסיביים מאוד – נפגשנו מלא והיה בינינו כן קליק מטורף בכל המובנים והיה ממש כיף – אבל הוא תפס אותי לא מוכנה. כשהוא אמר לי שהוא רוצה הפסקה, רק במהלכה הבנתי שאני רוצה יותר מזה, שאני כן רוצה פה משהו”.
הפסקה של כמה זמן?
“שבועיים אולי. בשבוע הראשון לא דיברנו בכלל, ואז נפגשנו כדי שאחזיר לו את המפתח לדירה שלו”.
רגע, היה לך מפתח ועדיין חשבת שזה רק סטוץ?
“לא נתתי לו להיכנס אלי הביתה ולא נשארתי לישון אצלו. זה לא בא ממקום שלא רציתי אותו, פשוט חשבתי שהוא לא רוצה משהו רציני. לא רציתי להלחיץ, כאילו השארתי את זה קליל. בשבוע הזה שבו לא דיברנו הבנתי שאני כן רוצה שזה יהיה רציני. כבר אמרתי לך שהייתי באיזה תהליך עם כל מיני תובנות על החיים שלי ועל איך אני מרחיקה ממני אנשים ועל איך אני לא רוצה להיפגע, והבנתי שזה בדיוק מה שאני עושה ושאני לא רוצה לאבד פה משהו טוב. אחרי שנפגשנו והחזרתי לו את המפתח אמרתי לו שברור לי שזה לא נגמר בינינו ושאני מחזירה לו את המפתח בידיעה שהוא יחזור אלי. אני לא חושבת שבשלב הזה אמרתי לו שאני אוהבת אותו, אבל באתי בקטע של אני רוצה את זה. ואז במשך שבועיים דיברנו המון בטלפון, והשיא היה כשנסעתי עם המשפחה שלי לקיבוץ הגושרים לחגוג את ראש השנה ונועם היה בקצרין אצל המשפחה שלו, ויצא שדיברנו במשך שעות וקבענו להיפגש בצאת החג. ובאמת נפגשנו בחיפה. זה היה האיחוד הגדול”.
מתי אמרתם האחד לשנייה שאתם אוהבים.
“כבר באותו הערב. אפינו עוגת מייפל ביחד והזמנתי אותו אלי. הוא נשאר”.
עבר לגור אצלך?
“עברנו לגור ביחד כמה חודשים אחרי זה. אחרי שנה התחלתי לזרוק רמזים שאני לא הולכת ונעשית צעירה יותר ושקר לי באצבע. סתם, לא, אבל באיזשהו שלב עשיתי לו שיחה של יחסינו לאן. מצד אחד לא רציתי להלחיץ, אבל מצד שני רציתי ילדים ואם הוא לא רוצה אז חבל שנבזבז את הזמן האחד לשנייה, אז רק שיידע שזה הכיוון שאני רוצה. הוא אמר לי סבבה, ולקח לו עוד חצי שנה להציע לי”.
נועם, איך הצעת?
“ארגנתי לה מסיבת הפתעה ביום הולדת עם כל החברים שלה, אבל לא הצעתי לה”.
אלונה: “היה לי ברור שברגע שיש מסיבת הפתעה זה הולך לקרות. אבל זה לא קרה”.
למה לא במסיבה?
נועם: “כי זה לא הסגנון, לא שלה ולא שלי. היא היתה מובכת אם זה היה קורה מול כולם, ובאופן כללי זה לא אני. למחרת לקחנו שנינו יום חופש, טיילנו עם הכלבים בים, עשינו ארוחת בוקר כיפית ואז נסענו לצימר באמירים”.
אלונה: “נכנסנו לחדר, עוד לא שמתי את התיק והוא כזה ‘טוב, אני לא יכול לחכות יותר’ ושלף טבעת. אמרתי ‘אוקיי’”.
נועם, ספר את הצד שלך לפרידה.
“בעיניים שלי סטוץ צריך להיות זמני. לקרות ולחלוף. להישכח. סטוץ לא יכול להימשך חודשים”.
היא נתנה לך להרגיש שאתה רק סטוץ?
“כשנפגשנו לא, אבל בסופו של דבר מה שהפריע לי זה שהיא לא נתנה לי להיכנס פנימה לרובד היותר פנימי, לנפש. רציתי יותר. באופן כללי חוסר סימטריה זה משהו בעייתי בכל זוגיות. התחושה שלי היתה שאני פתחתי את החיים שלי לגמרי וזה לא היה הדדי, אז הייתי צריך לעצור את זה”.
חשבת שזה יזעזע אותה?
“ברור, מי תוותר על קסם כמוני?”.
אלונה, נועם והכלבים בצילומים לחתונה. גן חיות קטן
רוצים להישאר מעודכנים?
שמאל-ימין
Lady Lo: הוא הציג את האוטו החדש שלו למשפחה במילים “זאת הכלה”, והדבר הראשון שעבר לי בראש זה שלפחות אני שוקלת פחות ממנה
Noamke: בנאדם כבר לא יכול להגיד “טולולוליפ” מבלי שארוסתו תסתלבט עליו. גם כן עולם…
(מתוך טוויטר)
אלונה עלתה לארץ מאוקראינה בגיל 7 והמשפחה התמקמה בחיפה. נועם, חצי תימני, נולד בקצרין והגיע לחיפה לפני כעשור בעקבות הלימודים. היא חלמה על חתונה קטנה, על שפת הים, בקרחת יער או בגן אירועים. הוא רצה מסיבה גדולה עם המון חברים ובני משפחה. הם התפשרו על משהו באמצע – אולם עם גן אירועים ו־350 מוזמנים.
“דבקנו בתקציב שהגדרנו מראש, אבל כל אחד מאיתנו בחר משהו אחד שלא מתפשרים עליו”, משחזרת אלונה, “לנועם היתה חשובה מאוד המוזיקה, אז בבחירת הדי.ג’יי לא היו שיקולי תקציב ובחרנו את אלי דאודאו המדהים מפפריקה, ולי היה חשוב שאם כבר מתחתנים באולם אז לפחות שלא יהיה סטנדרטי, ולכן השקעתי בעיצוב. החלטתי שבמקום הוואזות והפמוטים אני רוצה שיהיו מלא מלא פרחים צבעוניים. קישטנו את השולחנות בעציצי פרחים, וסטנדים של עציצי פרחים פוזרו באולם. העציצים היו חלק עיצובי וגם מתנה שכל אורח לקח איתו. הכי נחמד שעד היום, כמעט שנתיים אחרי החתונה, חברים ובני משפחה שולחים לנו תמונות של העציץ מהחתונה שלנו”.
Lady Lo: “את חייבת להפסיק עם האובססיה שלך לפרחים. פרחים מתאימים לבחורה קלילה ועדינה. כשבחורה *כמוך* מקיפה את עצמה בפרחים, זאת קריקטורה”.
#אמא_יקרה_לי
Lady Lo: חתונה של תימנים, השיר “מתנות קטנות” מתנגן. הציוץ הזה כותב את עצמו.
(מתוך טוויטר)
“לנועם היה חשוב מאוד העניין של חופה כהלכתה, לי פחות”, היא ממשיכה, “מצאנו רב חמוד שעשה חופה כהלכתה אבל לא ארוכה ולא חופרת, והתרכז יותר בנו מאשר בדת. אגב בחתונה עצמה השמיעו שירים ברוסית ושירים בתימנית. היה לנו חשוב מאוד שהאורחים ייהנו ולא יבואו בתחושה של עוד אירוע מעיק, אז השקענו באוכל, במוזיקה, במתנות לאורחים ובאלכוהול”.
אתם באים מרקע שונה מאוד. איפה זה מתבטא?
אלונה: “אנחנו באים מעולמות שונים מבחינת דת ומסורת”.
נועם: “אני שומר מסורת, כשרות, קידוש ביום שישי, צם בכיפור ואכפת לי מחגים ומשפחתיות. אבל אני לא שומר שבת”.
אלונה: “אני כופרת. אני מהאנשים שהיו אנטי דת בצורה קיצונית, ועם הגיל התמתנתי ואני פשוט אתיאיסטית. יש דברים שמעצבנים אותי, אבל אם לא תפריעו לי לא אפריע לכם. אני לא מדליקה נרות, זה יהיה צבוע מבחינתי, לא בגלל אנטי אלא כי זה ריק מתוכן לטעמי”.
פוליטיקה?
אלונה: “אני שמאלנית קשה”.
נועם: “אני פחות”.
אלונה: “אל תשחק אותה, הוא כל היום מתמרמר על ביבי”.
נועם: “רואה? זו בדיוק התפישה של ביבי – אם אתה לא איתי, אתה נגדי. אם אתה מתמרמר על ביבי אז אתה שמאלני. לא נכון. אני יכול להיות ימני ולחשוב שביבי לא טוב”.
אלונה: “מה הצבעת?”.
נועם: “עלה ירוק”.
אלונה: “לא הצבעת מר”צ?”.
נועם: “אל תגזימי. אני לא שמאלני בדעותי, אבל אני כן חושב שביבי הוא ראש ממשלה רע שמוביל אותנו למקום רע. הכישלון הכי גדול במדינה זה שנהייתה פה מחנאות, שראש ממשלה מדבר על ‘אנחנו והם’. זאת הבעיה הכי גדולה שלנו”.
אלונה: “זה הפרד ומשול. הוא חכם מאוד, אני לא מזלזלת באינטליגנציה שלו, אבל נכון – הוא לא עושה טוב למדינה הזו. נועם אוהב מאוד נאומים חוצבי להבות נגד ביבי בארוחות משפחתיות, ואז כל האחים שלו סוקלים אותו במזלגות. למזלי, האנשים שמקיפים אותי חושבים כמוני, אבל ימנים ששומעים שהצבעתי מר”צ חושבים שאני צריכה לעבור לעזה”.
אלונה ונועם מרד. “אנחנו באים מעולמות שונים מבחינת דת ומסורת”
ניפגש בטוויטר
Noamke: אלונה: אוי! האאא!!! זה חריףףף! מה שמת שם??
אני: מלח
#חיי_עם_רוסייה
Lady Lo: יום כיפור. אוקראינית כופרת עם תימני שומר מצוות. או כמו שאני אוהבת לקרוא לזה – אוכלת מהצד
Noamke: אגב, התימניאדה זו לא תחרות מי יותר תימני… אין מקצה ג’חנון לגובה, אין תחרות כמה כוסות תה אפשר להכין מתיון אחד… זה סתם מלא תימנים
(מתוך טוויטר)
השניים טיפחו עד לא מזמן את מנויי הטוויטר שלהם עם ציוצים קורעים בכל נושא וסיטואציה שנתקלו בה במשך היום. היא, Lady Lo, מציגה את עצמה בטוויטר כ”לא מיוחדת ולא כמו כולם”. הוא, NoamKe, “עשוי מ־70 אחוז מים. השאר בצק”.
אלונה: “הגעתי לטוויטר בגלל נועם. כשהכרנו הוא אמר לי ‘אני צייצן’ ואני כזה ‘מה זה?’. הוא הראה לי, צחקתי ונרשמתי. התחלתי לצבור עוקבים, וזה הרבה יותר נחמד מכל רשת חברתית אחרת. יש שם אנשים יותר מעניינים, שנונים. בהתחלה כתבתי ללא צנזורה. עכשיו, כשאני מכירה מלא אנשים, נראה לי דמיוני לחזור לכתוב כמו פעם”.
נראה שהזוגיות שלכם מתנהלת שם.
“אני בעיקר התחלתי לכתוב על הזוגיות שלנו וזה התגלגל והתפתח משם. שנינו היינו חזק בעניין, אבל עבר לנו מאז”.
נועם: “הטוויטר זה נחמד כשלא קורה לך יותר מדי בחיים האמיתיים, וככל שהחיים האמיתיים מקבלים עוד פנייה ועוד שינוי אז אתה פחות ברשתות החברתיות ויותר מתרכז במה שקורה לך במציאות. מאז ששחר נולדה, אם אנחנו בכלל מתיישבים על הספה בסלון אז תוך עשר דקות מתחילות נחירות”.
שחר נולדה יחסית מהר.
נועם: “לא תכננו, זה קרה. לא ניסינו ולא נזהרנו”.
אלונה: “אנחנו כל הזמן אומרים לעצמנו שכשהיא תגדל קצת נחזור להיות אנשים עם חיים”.
נועם: “בדיעבד אני אומר שצריך להתחיל להביא ילדים בגיל 25-24, כשעוד יש לך מרץ להתעסק בזה”.
אלונה: “אני מבינה כמה אנחנו זקנים עכשיו ואיזה משפטים יוצאים מפה. להיות הורים לתינוקת זה שואב ממך את ההומור. זה נותן לך הומור שחור, רע וציני”.
נועם: “תודה לאל על המעון”.
אלונה: “בימי שישי בבוקר זה בילוי זוגי קבוע – או ארוחת בוקר או בילוי בסופר. במהלך השבוע אנחנו לא נפגשים הרבה ואין זמן זוגי”.
איך יהיה זמן עם תינוקת, שני כלבים, חתול ועבודה?
אלונה: “היתה עוד כלבה שמתה. אני בן אדם שאוהב בעלי חיים בהגזמה. גם לנועם היה כלב כשהכרנו, ונוצר גן חיות קטן”.
תוכניות לעתיד?
“לחזור להיות מעניינים קצת. שנינו היינו די בליינים – יוצאים, נהנים ועושים מה שבא לנו, או לא יוצאים, נהנים ועושים מה שבא לנו. אבל כשיש לך ילד אתה מאבד את עצמך ואת החופש שלך, וזה קשה. אני מרגישה שאנחנו ב־HOLD. הזהרתי אותך מראש שאנחנו לא מצחיקים, אבל עכשיו אנחנו משעממים רצח. זה הולך להיות הריאיון הכי מדכא בעולם, נכון? ממש דיכאון של אחרי לידה. זה יהיה שווה את זה כשהיא תגדל קצת”.
היא תגדל קצת ויהיה עוד תינוק.
“את הילד הבא אנחנו מאמצים כשהוא כבר אפוי לגמרי, בן 10”.
Lady Lo: דברים שעוברים לי בראש במקלחת (גרסת ההיריון): “הרה” זו צורת הנקבה של “הר”
Lady Lo: קורס הכנה ללידה.
המיילדת: היריון הוא תקופה שמקרבת בין בני הזוג ואין מניעה מיחסי מין. להיפך – זה מומלץ.
נועם: *מחייך אליי*
הקאתי עליו. ליתר ביטחון
Noamke: הבנתי את זה. חנויות לבגדי תינוקות הן התזכורת הראשונה שזה לא היה זיון חד פעמי. הבאתם ילד? בשנים הקרובות יזיינו לכם את הכיס טוב טוב
Lady Lo: לא אמרתי שילדים זה לא סבבה. רק אומרת שאף אחד לא הרגיש לכתוב שיר ש”לזכות בלוטו זה שמחה”
(מתוך טוויטר)
אלונה ונועם מרד. “לא תכננו, זה קרה. לא ניסינו ולא נזהרנו” (צילום: גלעד אוליאל)
