העובדה שהעונה הנוכחית של מכבי היא הגרועה ביותר ב־30 השנים האחרונות, לפחות מהבחינה המספרית, היא לא סוד. ורצף העונות החלשות מתחיל לתת אותותיו במקרו. ראשי מכבי, בדגש על הנשיא יעקב שחר, הצליחו לרסק חלק ניכר מהחשובים שבנכסי המועדון. ואלה העיקריים שבהם:
ביקוש על ידי שחקנים – מכבי, מאז ששחר מנהל את המועדון, היתה אבן שואבת לשחקנים ישראלים. בדגש על המילה "היתה". היום זה כבר לא כך. נראה שמכבי צריכה לשלם פרמיה נוספת לשחקן שיודע שהוא מגיע למערכת לא הישגית, שלא מתמודדת על תארים ושאין לה חשיפה במפעלים האירופיים. זו מערכת לחוצה מאוד שההתנהלות וההישגים שלה מובילים גם ללחץ מצד הקהל. אפילו מוסר התשלומים כבר לא מה שהיה פעם, עם מקרים כמו אביחי ידין וחן עזריאל ועם סאגת המנודים. וחמור מכך – זו מערכת שבה קשה מאוד לשחקן למצות את הפוטנציאל שלו. היום שחקן יעדיף לא רק את הכסף של מכבי תל אביב אלא גם את ההישגיות ואת האווירה של הפועל באר שבע. כלומר, כדי להנחית אצלה את טובי הישראלים הזמינים מכבי צריכה לשלם יותר כסף. ואת הכסף הזה היא לא מוכנה לשלם.
דירוג באירופה – בשנת 2011 דורגה מכבי לכל אורך שלבי המוקדמות של ליגת האלופות. בשנת 2013 מכבי היתה מדורגת לכל אורך שלבי המוקדמות של הליגה האירופית. בפעם הבאה שהיא תעפיל לאירופה ספק אם תהיה מדורגת בסיבוב המוקדמות השני של הליגה האירופית. עוד שנה נוספת בלי אירופה והדירוג יהיה זניח לחלוטין.
כושר הרתעה – פעם רק השם מכבי חיפה היה משאיר אצלה נקודות. קבוצות היו עולות אל כר הדשא חסרות ביטחון, ולעתים מאבדות את המשחק כבר בחדר ההלבשה. היום קבוצות גדולות רואות במשחק נגד מכבי נקודות על הרצפה, וקבוצות קטנות עולות עם ביטחון רב לרשום הישג מול מועדון בעל שם.
ווינריות – נכון, מכבי הפסידה אליפות בדקה ה־92 והחמיצה העפלה לליגת האלופות בדקה דומה, אבל ככלל היא היתה מועדון מנצח. ולא רק בתוצאות. לאורך שלושה עשורים היתה הרגשה של כל המערכת שאנחנו הכי טובים, הכי חזקים, הכי מהירים. היום ההרגשה היא שכל ניצחון על קבוצה גדולה הוא בבחינת נס קטן, והפסדים מתקבלים ביותר אדישות מאשר אכזבה. השחקנים הם חסרי ביטחון, וכל המערכת נמצאת בסחרור שלילי שלא נראה שראשי המועדון יודעים איך לצאת ממנו. אפילו את ההכרזה הקבועה שמכבי הולכת בכל עונה על כל התארים כבר לא מושמעת יותר. הדיבורים בשנים האחרונות הם על בנייה ושיקום.
מחלקת הנוער – זה נכון שהנוער של מכבי עדיין זוכה בתארים, אולי אפילו יותר מאשר בעבר, אבל אם נסתכל על שחקנים שמכבי גידלה בשנים הסמוכות לאליפות האחרונה נמצא שם שמות כמו ליאור רפאלוב, בירם כיאל, תומר חמד וטאלב טוואטחה – שחקנים שעשו דבר או שניים בארץ ובאירופה. מאז מחלקת הנוער לא הוציא אף שחקן בקליבר הזה. לדעתי יש קשר הדוק לכך שלשחקנים הללו אין היכן להתפתח ומהיכן לצאת לאירופה.
קבוצת הנוער של מכבי חיפה חוגגת עוד אליפות. אין לאן להתקדם (צילום: צלמוס)
קהל – הנכס הכי גדול והכי חשוב של מכבי הוא הקהל שלה, שגם ברצף עונות כה עגומות מביא מספרים שאין להם אח ורע בארץ, הן למשחקי הבית והן למשחקי החוץ. רק חשבו על הפוטנציאל שיש לקהל הזה, באיצטדיון הזה, בעונות מוצלחות. אם עד העונה נראה היה שהקהל מחכה לאיזשהו שינוי – ובתחילת העונה ניתנה ממנו תמיכה בלתי מסויגת ממה שנראה היה אותו השינוי – כיום הקהל כבר מבין שמדובר באותה הגברת בשינוי אדרת. מכבי מתחילה לאבד את הקהל שלה. כן, היו משחקים לא חשובים, בעיקר בסיומי עונות חלשות, שאליהם הגיע מספר קטן של אוהדים – זכותו של אוהד לא לבוא כשהקבוצה מפסידה ונראית רע – אבל הפעם לא מדובר בזה. בשני המשחקים האחרונים של העונה חלק גדול מהקהל לא הגיע למשחק לא בגלל שלא היה להם חשק, אלא בלב כבד, תוך ניסיון להעביר מסר לקברניטי המועדון. הקהל רוצה את מכבי כמועדון שעושה כל ניסיון כדי להתחרות על תארים ולא כסוכנות שחקנים. הקהל רוצה שאיש מקצוע ינהל את הפן המקצועי וייבחר באופן מקצועי ולא בשל קשרים אישיים. הקהל מבין שבעונה שהסתיימה אתמול הידיים היו ידי תור כריסטיאן קרלסן והקול – קול יעקב. יותר הקהל לא יקנה הצהרות על בנייה ועל צוות מקצועי חדש שצריך לתת לו זמן להתאקלם. זה כבר ניתן העונה, כאשר הקהל נתן למכבי מרווח טעות אדיר. שמועדון בסדר הגודל הזה יקבל שנה שלמה לבזבז זה דבר בלתי טריוויאלי לחלוטין. חלקים מהקהל מרגישים תחושות קשות כלפי הקבוצה לא רק בגלל היעדר הצלחה מקצועית – אפילו לא בעיקר בגללה – אלא בגלל היעדר הנכונות לבצע מהלך שלם ואמיתי שמנסה להוביל את מכבי לדרך חדשה. לא רכש מפוצץ ולא מנהל מקצועי חדש ולא הצהרות ולא שום דבר אחר בסגנון הזה יעזרו מעכשיו, ובעונה הבאה כבר נחזה בקיטון משמעותי במספר אוהדי מכבי במגרשים, הן משיקולים פסיביים של חוסר רצון לצפות בקבוצה מהיציע והן משיקולים אקטיביים של נקיטת עמדה. מעתה, אחרי שמכבי בזבזה את הקרדיט האדיר שניתן לה, רק הצלחות על הדשא ישיבו את המצב לקדמותו.
* * *
מכבי היא עדיין מועדון גדול בקנה מידה ישראלי. עדיין יש לה קהל עצום ותומך. עדיין יש עוד לא מעט נכסים לאבד. אבל אם מכבי תמשיך בדרך הזו היא תמצא את עצמה בעוד מספר שנים לא גדול כשהיא נטולת נכסים לחלוטין.
הידיים ידי קרלסן, הקול קול יעקב (צילום: צלמוס)
