המריבות החוזרות ונשנות בין חברי מועצת העיר, בין חברי "מועצת השינוי" לבין ראש העיר ובין חברי "מועצת השינוי" לבין עצמם, נראות לעתים מבחוץ כטיפשיות וילדותיות, כניסיונות נואשים, מביכים לעיתים, לזכות במעט תשומת לב של הציבור, ובעיקר כניסיונות לבסס את מעמדם הציבורי לקראת הבאות.
עם סיום שנת 2021 ותחילת 2022 מצבה של מועצת העיר בכי רע. התקציב לא עבר ולא נראה כי יעבור בקרוב. בין ראש העיר לבין חברי המועצה זורם דם רע. מסכת ההעלבות, הנאצות והתלונות ההדדיות חרגה מזמן מגבולות ההיגיון ונראה, כי אבדה כל תקווה לייצר בין הצדדים דיאלוג ענייני ופורה. במצב שכזה, כשחרב פיזור המועצה מונפת באוויר ולא ברור כמה זמן עוד נותר למועצת העיר עד ששרת הפנים תפזרה (אם תפזרה) ואם אנו ניצבים לפני מינויה של ועדה קרואה – לא נותר לחברי המועצה אלא להיערך לקראת הבחירות הבאות ולקוות, כי הן יבואו מוקדם ככל האפשר.
דבר לא מפתיע בהתגייסותם של מרבית חברי מועצת העיר השבוע ופנייתם אל שרת הפנים להעניק ארכה של שלושה חודשים נוספים לאישור התקציב. דבר לא מפתיע בכך, כיוון שכשאיום ממשי של פיזור ואובדן כיסאך ניצב בפתח – מעטים הם נבחרי הציבור שלא ינקטו בכל צעד חוקי אפשרי במאמץ לדחות את הקץ. ספק אם זה יועיל.
גם אם תיאות השרה להיענות לבקשת רוב חברי המועצה ותדחה, כפי שהחוק מתיר לה, את המועד האחרון לאישור התקציב, ספק אם המועצה המפולגת והמשוסעת הזאת תדע להתעלות מעל למחלוקות העמוקות הקורעות אותה ולהתגייס כאיש אחד לאישור התקציב.
ישנן שלל סיבות לדחיית התקציב. אם תשאלו את קליש, היא תאמר שהמועצה הלעומתית מנצלת את הרוב שלה כדי לפגוע בעיר ובפיתוחה ובכך לפגוע בה ובמעמדה וזאת כדי לגרוף הון פוליטי.
אם תשאלו את חברי מועצת השינוי הם יאמרו שהסיבה לאי העברת התקציב היא העובדה, כי מדובר בתקציב רע ורשלני, הפוגע ביכולת ההתפתחות של העיר. הם יכחישו, כי הסיבה להתנגדותם לתקציב היא פוליטית. אם תוגש הצעת תקציב טובה וראויה, הרואה את טובת העיר והתושבים במרכז, היא תאושר, הם אומרים, ואין זה משנה מי ירוויח פוליטית מכך.
אני חושב שהתקציב לא יאושר. אני חושב שהפערים בין ראש העיר וממלא מקומה לבין מרבית חברי המועצה עמוקים מדי ואינם מאפשרים גישור. לא אידאולוגיה עמוקה מפרידה בין הצדדים אלא בוז, בוז וזלזול. קליש-רותם משוכנעת שחברי "מועצת השינוי" הם אופורטוניסטים עלובים שכל הונם הפוליטי בסיכול עבודתה ומטרתם היחידה היא להדיחה מראשות העיר; ואילו חברי "מועצת השינוי" אינם יכולים לסלוח לקליש-רותם על יהירותה, אטימותה והתנהלותה הפוליטית בשלוש השנים האחרונות.
פוליטיקה, כידוע, היא איננה אמנות השליטה אלא היא אמנות האפשר. כמו לדעת לעשות מלימון לימונדה, כך הפוליטיקה היא היכולת לדעת לייצר תנועה מעמידה במקום, מהלך מקיפאון, פעולה מקיבעון. ולשם כך נדרש כישרון, נדרשת מידה לא מועטה של יחסי אנוש ונדרשת מידה רבה של יכולת לראות את הנולד ולפרק מוקשים שעלולים להתפוצץ בדרך.
רוצים להישאר מעודכנים?
נבחר ציבור שאין לו היכולת לראות את הנולד ולפרק מוקשים, אינו מסוגל לייצר יחסי אנוש בסיסיים ולרקום קשרים וכן לא יודע לייצר תנועה או מהלך היכן שישנו קיפאון או קיבעון – אחד שכזה לא יצליח לעולם לקדם את רעיונותיו, יהיו יפים ונעלים ונפלאים ככל שיהיו.
אינני יודע אם שרת הפנים תתערב בנעשה בחיפה; אם תדחה את הבקשה להאריך את מועד אישור התקציב או תאשרה ואם תפוזר בשבועות הקרובים מועצת העיר ותמונה ועדה קרואה במקומה או לא. אני גם לא יודע אם קליש עצמה תוכל להישאר בתפקידה ללא מועצה נבחרת מתפקדת ובעיקר ללא ממלא מקומה שהוא, נכון להיום, האיש החזק בחסן שוקרי. אני גם לא יודע אם היא עצמה תישאר בתפקידה למקרה שהשרה לא תאשר את הבקשות.
אבל אם חברי "מועצת השינוי" עוסקים כיום בעיקר בחיפוש תשומת לב ואם מטרתם העיקרית היא גריפת קולות ונאמנות ולא דאגה כנה לעיר ולגורלה – אין לראש העיר על מה לבוא בטענות. היא זו אשר דחקה אותם לפינה בסירובה להיפגש עימם, לשוחח עימם, להקשיב להם.
האחריות לפיזור המועצה, ככל שיבוא, תהיה נחלתה של קליש ושלה בלבד.
