סליחה. מילה עם כל כך הרבה עומק ומשמעות. מחילה, הבנה, קבלה.
יום כיפור היה עבורי תמיד יום קדוש ועצום. אני זוכרת שבמלחמת יום הכיפורים אחי נעלם ופחדנו למוות, אבל זה היה פחד ראשוני. מאז, ככל שהשנים חלפו, הפכו האנשים רעים יותר, אכזריים יותר ושקרנים הרבה יותר. וכך, יום כיפור, שהוא יום של סליחות, הפך ליום של שקר.
פושעים, אנסים וגנבים לובשים לבן חדש וצחור ויוצאים להתפלל בבית הכנסת, צמים ובוכים. עם צאת שלושה כוכבים יוצא גם המרצע מן השק. הרעל, האלימות והכיעור חוזרים במלוא עוצמתם.
רוצים להישאר מעודכנים?
עבורי סליחה היא דבר קדוש, כך לימדוני בבית הורי שהגיעו לארץ ממצרים. אני לא סולחת ולעולם לא אסלח לפושעים, לשקרנים לגוזלי נשמות. לעומתם, כולנו צריכים לבקש סליחה מבעלי החיים שמתעללים בהן – שורפים, תולים והורגים אותם – בלי שום סיבה, רק בשביל הצחוקים.
כולנו צריכים לבקש סליחה מהילדים הרעבים, סליחה על אוכל שנזרק, כשהם מלקטים מעט מזון בפחי האשפה. לבקש סליחה מהנשים המוכות שרואות בחייהן גזירת גורל. לבקש סליחה מניצולי השואה על העליבות שבה הם חיים, על הזלזול הציני בהם, על גניבת כספם.
ולפני הכל, כולנו צריכים לבקש סליחה על כך ששכחנו להיות אנושיים, נדיבים, מכבדים ואוהבים. אבל סליחה – לא בכל מחיר.
* הכותבת היא מיסטיקנית
