תנו לנו דרגנוע

עוד יום קיץ מהביל, 32 מעלות בצל שמרגישים כמו 40 בשמש. יושב בבית קפה, נמלט מהחום הרותח בחוץ, שותה אייס קפה על שולחן עגול מוגבה, בוהה בנחת בעוברים ושבים ברחוב הרצל. רגע של שלווה מוחלטת ברחוב הסואן. האייס נגמר. הגיע הזמן לקום ולחזור הביתה. שוב צריך לטפס את העלייה המטורפת של בלפור. מקלל נמרצות. מתי סוף סוף יבנו פה דרגנוע?

לערים אזוטריות וחסרות חשיבות כמו ברצלונה, הונג קונג וסן פרנסיסקו כבר הגיעה הבשורה, ואפילו, כמה מעליב, לעיר מדאין בקולומביה, מדינת עולם שלישי ענייה. אז למה לא, גם באיחור ממש לא אופנתי, במרכז ההיסטורי, המשופע להפליא של חיפה – רובע הדר הכרמל? בעלויות לא גבוהות (בהשוואה לרכבלים, לאיצטדיונים ולשאר מיזמים) של התקנה ותחזוקה של כמה מערכי דרגנועים ניתן לבצע שינוי שישפיע באופן דרמטי על איכות החיים ועל הכלכלה של הדר – שכונה של כ-40,000 תושבים – ויקרין גם על העיר כולה.

דרגנועים – המילה האחרונה של המאה הקודמת – ימתנו מאוד את הקושי הטופוגרפי ויקלו על ההתניידות בין אזורי המגורים לבין מה שפעם היו רחובות המסחר הסואנים ביותר בחיפה, ולאחרונה, איך לומר, נראים כגוססים גסיסה איטית וממושכת (יותר ויותר חנויות עומדות כיום שוממות ומחכות לגאולה ברחובות הרצל, נורדאו והחלוץ).

בימים אלה שוקדת העירייה על תוכנית אסטרטגית להחייאת המסחר בהדר. לאותם מתכננים נועדה הפסקה הבאה: כלוקאל פטריוט אמיתי וכמי שהיה מעוניין לעשות את קניותיו בהרצל, בשוק או במאי מרקט השכונתי במגדל הנביאים, אני מתקשה לראות את עצמי נשרך עם סלים עמוסים כל טוב במעלה בלפור, בואך מדרגות שפינוזה, בואך מדרגות הבניין. זה אמנם מחטב ושומר על הבריאות, אך גם לי יש קווים אדומים.

יהיה מי שיאמר “מה לך כי תלין? יש תחבורה ציבורית. קח כרמלית או אוטובוס ובא לציון גואל”. נציין שלושה חסרונות מעיקים של הנ”ל: צריך לחכות להם, הם לא פועלים או פועלים בדלילות בשבתות ובחגים, ומיקום התחנות בעייתי עד כדי הוצאת החשק מהמשתמש. זאת כמובן תוך התעלמות מהעובדה שהכרמלית מושבתת כבר חודשים (אגב, היה מי שהמליץ להחליף את הכרמלית בדרגנוע). בהיעדר תחבורה ציבורית נוחה (או דרגנוע לרפואה) אני מוצא עצמי נזקק לשירותיה הטובים של המצאה אחרת שצברה פופולריות במאה הקודמת – רכב ארבע גלגלי שמביא אותי בנוחות שיא לקניון הממוזג הקרוב בחניה ללא תשלום. תודה.

כעת נתייחס לכמה יתרונות נוספים של הפלא הטכנולוגי. כידוע, בהדר קיימת מצוקת חניה קשה. ברחובות מסוימים מעדיפים תושבים, ובכללם עבדכם הנאמן, לא להוציא את רכבם בערב אם אין בכך הכרח של ממש מחשש שלא יהיה להם לאן לחזור. נראה שבבוקר מצוקת החניה ממוקדת ברחובות העסקים והמסחר ובערב אין חניה ברחובות העליונים. דרגנועים יאפשרו לבעלי מכוניות להחנות בערב למטה ולעלות בנינוחות לביתם במעלה ההר ולהיפך.

בהדר שוקקת הילדים קיימת גם מצוקת גנים ושטחים פתוחים. אפילו גן המשחקים שנחנך לאחרונה בגן הזיכרון, אחד מהיפים בעיר, מרוחק מאזור המגורים העליון בשכונה. גם גן בנימין או גן נתן המיועד לשיקום דורשים טיפוס מתיש למי שלא מתגורר בקרבתם. דרגנוע יקל באופן ממשי את הנגישות להורים עם ילדים.

ולבסוף, הדרגנועים יהוו אטרקציה תיירותית למי שרוצה לטייל בשכונה שבה יש תיאטרון, מוזיאונים, רחובות קסומים וארכיטקטורה ייחודית ומרהיבה.

לסיכום, מערך דרגנועים שיפעל מסביב לשעון ללא עלות (או בעלות סמלית) ישפר בצורה מהותית את ההתניידות בשכונה, יחזק את אזורי המסחר והבילוי, יאפשר להורים ולילדים להגיע לגנים ציבוריים ולחזור מהם בקלות, יצמצם את בעיית החניה, יפחית את זיהום האוויר וישמש אטרקציה תיירותית. מספיק יתרונות?

הכותב הוא פעיל במועצת שכונת הדר הכרמל