"נראה לכל הליגה שמכבי יש רק אחת,
נטריף אותך מהיציע שכל האיצטדיון ירעד,
אף פעם לא נרים ידיים,
מכבי, הם מפחדים"
כל אוהד ירוק קם הבוקר דרוך. הצהובים מגיעים לחיפה והר הגעש הירוק רק מחכה להתפוצץ. לא צריך להיות רופא מומחה כדי לאבחן את תופעת אופטימיות היתר שממנה סובלים אוהדי מכבי חיפה בשבע שנים האחרונות. יהיו שיכחישו את זה, אבל אחרי כל ניצחון או משחק לחימה אומר לעצמו האוהד האופטימי "אולי החזרה מתחילה מכאן". אפשר להאשים הרבה מאוד גורמים בתופעה הזאת – את המועדון שמשקיע בשיווק אגרסיבי ברשתות החברתיות, את ריבוי קבוצות הפייסבוק שמנתחות כל ריצה של הקוון, את השער של ריימונדס ז'וטאטאס נגד מנצ'סטר יונייטד, וכמבן את המשפט האלמותי "יריבות היו עושות במכנסיים כבר בכביש החוף".
המותג מכבי חיפה הוא גדול הרבה יותר מסך חלקיו. החולצה הירוקה מסמלת דברים שהשחקנים על הדשא לא מצליחים להבין ובטח שלא ליישם. עזבו את הדרבי נגד הפועל – למכבי יש יריבה אחת ושמה הוא מכבי תל אביב. בלי להיכנס לתקריות בין מחנות האוהדים, משחק מול מכבי תל אביב נותן לכולנו אנרגיות וציפייה לנצחון. 90 דקות, 11 נגד 11, וכולנו מרגישים את הציפייה מהמותג הירוק.
רוצים להישאר מעודכנים?
אחרי פרץ השמחה בגביע מול הפועל תל אביב והמשחק הנהדר של קאיו נגד הפועל רעננה (כן, אנחנו תולים תקוות במשחק מול הפועל רעננה), הקהל חוזר להאמין בשחקנים. והתקווה שלנו היא שבהיעדר שחקני בית מפנימים שחקנים הרכש את המשמעות שבמשחק מול מכבי תל אביב. נוסיף לכך את העובדה ששלוש נקודות יחזירו אותנו למאבק על הכרטיס לפלייאוף העליון ויצמצם את הפער ממכבי נתניה שבמקום השישי לשש נקודות בלבד, כאשר עד לסיום הליגה הסדירה יישארו בקופה עוד 24 נקודות, ונקבל יציעים מפוצצים באוהדים שבאים לעבודה.
הערב זה קורה. החזה שוב יתנפח ואנחנו שוב נגיע לאיצטדיון בידיעה שתמיד נהיה מכבי חיפה הגדולה. אנחנו לא מוכנים לקבל שום הגדרה אחרת ומצפים מהשחקנים ומהמועדון להביא את זה אל הדשא. מכבי תל אביב לא תצא מחיפה בראש מורם. זה נוגד את ערכי המותג ואת תופעת האופטימיזם הנטועה בנו. נתראה לפני המשחק בפאב האוהדים.
זה קרה?
איך היה?
3 בראש
חחחחחחחחחחחחחחחח ליצן
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
פששששש הכמיקלים דפקו אותך
שגיא
אז מה היה בסוף?